כסף וצרכנות

ענקיות המזון בישראל מסתבכות: תיאמו מחירים על הגב של הצרכנים?

בדיקה חדשה של רשות התחרות חושפת כיצד הודעות לתקשורת משמשות ככלי לסנכרון בין המתחרות. בעוד חברות המזון הגדולות נדרשות לספק הסברים, בתי המשפט כבר נערכים לשלב ההוכחות בפרשת 'האיתותים' נגד רשתות השיווק

מערכת ice | 17/5/2026 8:19

שופרסל, תנובה ודיפלומט (צילום shutterstock)

האם גלי התייקרויות המזון בישראל הם תוצאה של שוק חופשי, או של תיאום אסור? רשות התחרות פתחה בבדיקה רחבה של גלי העלאות המחירים המקבילים בשנים 2024–2025. במסגרת הבדיקה, חויבו חברות המזון הגדולות להעביר לרשות פרוטוקולים והתכתבויות פנימיות שהובילו להחלטות על ההתייקרויות.

החשש המרכזי של הרשות הוא שחברות מתחרות משתמשות בהודעות פומביות לתקשורת, או בעדכון רשתות השיווק, ככלי ל"איתות" וסנכרון מחירים ביניהן. כל על פי הפרסום הבוקר (ראשון) ב"כלכליסט".

דוגמה בולטת לכך התרחשה בשוק החלב. שעות ספורות לאחר שתנובה הודיעה על התייקרות מוצריה הלא-מפוקחים, הצטרפו אליה באותו היום וביום למחרת המתחרות שטראוס, טרה ומחלבות גד, עם הודעות דומות ובאותו טווח זמנים.

לפי רשות התחרות, לחברות המזון יש שני אינטרסים כלכליים ותדמיתיים ברורים להעלות מחירים במקביל. חלוקת האשמה הציבורית: כשיותר מחברה אחת מייקרת מוצרים, הביקורת הצרכנית והפגיעה במוניטין מתחלקות בין כולן, במקום להתמקד במותג אחד שנתפס כ"חמדן".

לחץ על רשתות השיווק: לרשתות המזון קשה בהרבה לסרב למחירונים החדשים כאשר כל הספקיות באותה קטגוריה מעלות מחיר יחד. סירוב של הרשת במצב כזה משמעותו אחת: מדפים ריקים ממוצרי יסוד מבוקשים.

עוד ב-

דרמה פרשת תיאום המחירים: חברה נוספת משתחררת מהחשדות

לכתבה המלאה

בעוד שהבדיקה הנוכחית נמצאת בשלביה הראשונים (ועשויה להוביל לקנסות או לחקירה פלילית), החששות הללו כבר הולידו כתבי אישום בעבר. בחודש הבא יחל שלב ההוכחות בבית המשפט ב"פרשת האיתותים" (שנחקרה ב-2022). בפרשה זו מואשמים בכירים ברשתות שיווק (ביניהן ויקטורי ויוחננוף) כי ניסו לתאם העלאות מחירים רוחביות באמצעות התבטאויות פומביות, ראיונות בתקשורת ופוסטים ברשתות החברתיות.