שנת 2025 מסתמנת כנקודת מפנה משמעותית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לפי הדיווחים, חברות וארגונים מוסדיים רכשו יחד השנה כ-157 אלף ביטקוין – סכום עצום ששווה כיום מעל 16 מיליארד דולר. מדובר בין השאר במשקיעים כמו River Financial מיקרוסטרטג'י שזיהו את הפוטנציאל של ביטקוין כנכס השקעה אלטרנטיבי, כזה שאינו תלוי במדיניות הפיאט ובתנודתיות של שווקים מסורתיים. המגמה ברורה: ביטקוין הפך מחזון של טכנולוגים – לכלי אסטרטגי של ענקי ההון.

ובזמן שמגזרי הפיננסים משנים כיוון, גם ממשלות מקומיות מצטרפות למהפכה. דובאי הכריזה השבוע כי תאפשר תשלום מיסים ותשלומים ממשלתיים במטבעות קריפטוגרפיים, בעקבות שיתוף פעולה חדש עם בורסת Crypto.com. ההסכם, שנחתם במסגרת פסגת הפינטק בעיר, הוא חלק מאסטרטגיה להפוך את דובאי לעיר דיגיטלית וחסרת מזומן – ולשלב קריפטו במערכות הרשמיות. בכך, מצטרפת דובאי לערים חלוצות שכבר החלו לנצל את יתרונות המטבעות הדיגיטליים.

בישראל, לעומת זאת, השיח ממשיך לדשדש. למרות עלייה באימוץ הציבורי והעסקי של קריפטו, אין עדיין חקיקה מקיפה שתסדיר את התחום. הרגולציה נותרת חלקית ומסורבלת – ללא חובת רישוי מסודרת, וללא מנגנוני פיקוח ברורים. גם הבנקים המקומיים חוששים להיכנס לפעילות בתחום, בניגוד למגמה הגלובלית שבה מוסדות בנקאיים מובילים כבר משתפים פעולה עם עולם הקריפטו. 

עוד ב-

הונאת קריפטו החמישית בגודלה: כמה ביטקוין הקשיש האמריקאי איבד?

לכתבה המלאה

על פי הערכות שונות, בין חצי מיליון לשני מיליון ישראלים מחזיקים כיום בארנקי קריפטו פעילים – נתון שמעיד על אימוץ מואץ של התחום גם בישראל. לפי מומחים בחברת Allspot LTD, מדי חודש מוקמות ברחבי העולם לפחות 50 חברות קריפטו חדשות שבעליהן הם ישראלים. המשמעות: פוטנציאל של מיליארדי שקלים בבריחת הון ומוחות, שיכלו להישאר בישראל, להזרים הכנסות ממסים ולהוביל לפריחה טכנולוגית וכלכלית. במקום זאת, בשל חוסר הוודאות הרגולטורית בישראל, יזמים בוחרים להקים את פעילותם מחוץ לגבולות המדינה – וההזדמנות מתפוגגת.ייתכן שבקרוב ישראל תצטרך להחליט: האם להישאר מאחור – או להסתנכרן עם העתיד הפיננסי של העולם.