תרבות ופנאי

שירי מימון נשברת: "הגוף שלי כבר לא סחב"

רגע לפני הגמר הגדול של רוקדים עם כוכבים, שירי מימון חושפת את המשבר הפיזי והמנטלי הקשה שעברה מאחורי הקלעים, את רגשות האשם מול הילדים והרגע שבו כמעט נשברה
שירי מימון (צילום אגם נחמה)
רגע לפני שתעלה הערב לרחבה בערב הגמר הגדול של "רוקדים עם כוכבים", שירי מימון מסתכלת לאחור על אחת התקופות האינטנסיביות, המאתגרות והשוחקות בקריירה שלה. מאחורי הזוהר, האיפור והחיוכים מול השופטים, הסתתרו חודשים ארוכים של חזרות מפרכות משמונה בבוקר עד שבע בערב, הופעות במקביל וניהול משפחה עם שלושה ילדים בשיא חופשת הקיץ. העומס הפיזי והנפשי לא פסח על הזמרת, שהגיעה לא פעם אל גבול היכולת שלה.
הקושי המרכזי לא היה רק ברגליים הכואבות או בשעות הסטודיו, אלא גם בשחיקה המנטלית ובמחיר ששילמו חיי הבית. כשמימון נשאלה על התמודדותה עם הלו"ז הצפוף, היא הודתה כי הגוף והנפש פשוט לא הצליחו לעמוד בקצב. "הגעתי לחזרה או להופעה פשוט גמורה, בלי לדעת איך להרים את עצמי," שיתפה. "אני מודה בכל יום לגוף שלי שהחזיק אותי והצליח לעבור את האירוע הזה בשלום".
לצד התשישות הפיזית, רגשות האשם מול בני משפחתה ליוו אותה לאורך כל הדרך. בעוד בן זוגה יוני לקח על עצמו את הטיפול המלא בבית ובילדים, הפער בין החוויה האינטנסיבית של מימון לבין המציאות בבית הלך וגדל. הרגעים הקשים ביותר נרשמו בשיחות היומיומיות, כשניסתה להסביר את גודל המאמץ. "לפעמים היינו חוזרים אחרי יום קשה, הוא היה אומר לי 'הייתי מתחלף איתך עכשיו', ואני הייתי עונה 'אתה לא מבין'. הבעיה הייתה שהגוף שלי כבר לא סחב אותי יותר" אמרה.
שיאו של המשבר הגיע כשאפילו הרצון להמשיך עמד למבחן. אחרי שבועות של שידורים חיים, מימון הרגישה לא טוב "היה יום אחד שבו פתאום התחלתי להגיד משפטים כמו 'זה חייב להיגמר'. הבנתי שהגעתי לקצה ואמרתי לעצמי חכי רגע, תנשמי. הייתי צריכה לעבוד כל הזמן על הראש כדי להמשיך".
היום, כשהיא מרחק צעדים ספורים מסיכום התחרות (שתקרה מחר, רביעי), מימון מביטה קדימה אל יום שאחרי. התוכנית הבאה שלה לא כוללת נעלי ריקוד, אלא מנוחה והשלמת פערים עם המשפחה. מיד בתום הגמר היא מתכננת לטוס עם הילדים ובעלה לחופשה של שבועיים בתאילנד.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה