יוני פנינג, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, ערך היום (ראשון) סקירה כלכלית כמדי שבוע, בה נגע במספר נושאים בוערים בכלכלה העולמית וכמובן גם זו שבישראל.

נתוני שוק התעסוקה בארה"ב ממשיכים להצביע על גיוס מרשים של עובדים, עם אבטלה נמוכה, וקצב יציב יחסית של השתתפות. בתנאים האלה, אנחנו נותרים עם קצב גידול שכר גבוה מספיק כדי למנוע התמתנות באינפלציה, או לפחות לא במידה שתחייב את הפד להוריד ריביות, למרות המציאות הגיאופוליטית.

בינתיים, אפשר ללמוד על השפעת המכסים על הכלכלה האמריקאית, לפחות מבחינת הצרכן, שנאלץ לקחת יותר אשראי כדי להקדים את השפעת אותם מכסים, וכנראה שיצמצם צריכה בחודשים הקרובים.

בישראל, נתונים מנהליים ראשוניים משוק התעסוקה הצביעו על המשך גידול יציב במספר המועסקים, יחד עם התמתנות בקצב עליית השכר, למרות עליית השכר המינימום. השפעת מבצע "מרכבות גדעון" על ההכנסה הפנויה עודנה להתברר. אבל תמונת שוק התעסוקה לא נראית אינפלציונית מעבר לטווח היעד של בנק ישראל, בשלב הזה.

בצד הביקוש, נתוני כרטיסי האשראי די מאששים את התמונה האמורה. ייתכן רעש מסוים במאי, עם העלייה בשיגורים מצד החות'ים. אבל אפשר לצפות להתמתנות רוחבית, עם התייצבות בזירה הזו.

באירופה, ה-ECB ממשיך בגל הורדות הריבית הנחוש של השנה האחרונה, לרמת 2.0%, שונה מאוד מזו אצלנו ובארה"ב. הבנק רומז כי מהלך ההורדות קרוב לסיום, עם הסתברות נמוכה להורדה בכל אחת מההחלטות הקרובות לבדה, וצפי למעט יותר מהורדת ריבית אחת עד סוף השנה, בסה"כ.

בסין, מדד מנהלי הרכש של Caixin לענפי התעשייה הצביע על התמתנות רחבה ומשמעותית במאי, על רקע כניסת המכסים לתוקף, אם כי עדיין לא ברור איך זה ייתרגם למחירים.

ארה"ב
נתוני שוק העבודה של ארצות הברית לחודש מאי הצביעו על תוספת משמעותית של 139 אלף משרות, גבוה באופן בולט לא רק מהקונצנזוס הכללי, אלא, כותב פנינג, גם ביחס לציפיות השוק, אחרי שדוח ה-ADP הצביע על גידול של 37 אלף משרות בלבד, יומיים קודם לכך.

כמו שהתרגלנו לאחרונה, הנתון לחודש אפריל עודכן מטה מ-177 ל-147 אלף מקומות עבודה חדשים. הנתון לחודש מרץ עודכן אף הוא מטה מ-185 ל-120 אלף. תוספת המשרות ממשיכה להיות בולטת בענפי השירותים, במה שמנבא כמובן לחצים אינפלציוניים בהמשך. בענף הבריאות, בפרט, נרשמה תוספת של 62 אלף משרות, במהלך החודש – גבוה באופן בולט מתוספת ממוצעת של 44 אלף משרות בענף בשנה הקודמת. ענף הפנאי והאירוח היה אחראי לתוספת של 48 אלף משרות, כאשר הרוב נבע ממקומות לממכר מזון ושתייה (30 אלף). נרשמה עלייה של 16 אלף משרות בענפי השירותים הסוציאליים.

מנגד, מהסקטור הציבורי נגרעו אלף משרות, מהלך אשר נבע מצמצום של 22 אלף במספר המועסקים הפדרליים, מחד, ומגידול של 21 אלף מועסקים בממשלה המקומית. התוואי מכאן תלוי כמובן במדיניות הפיסקאלית. הרוח נעה בין הרחבה מתונה למשמעותית במספר המועסקים בסקטור הציבורי. בכל מקרה, מדובר ב'שירת הברבור' של מדיניות צמצום הסקטור הציבורי (DOGE) של הנשיא טראמפ (מחלקת היעילות הממשלתית, בראשה עמד אילון מאסק).

שיעור האבטלה נותר שוב על רמה של 4.2%. נתון זה נתמך על ידי התמתנות של 0.2% בשיעור השתתפות בכוח העבודה האזרחי, ל-62.4%. זה החודש השמיני ברציפות ששיעור ההשתתפות נותר בטווח 62.4%-62.6%. ראוי להוסיף גם שהפעם זה קורה כבר עמוק אל תוך צמצום ככה"נ בכמות השוהים הבלתי מתועדים במדינה. אז אם לא נראה גידול בהשתתפות, ניתן בהחלט לצפות ללחצים אינפלציוניים.

בשכר השעתי הממוצע, בשורת השכר, נרשמה עלייה של 3.9% ב-12 החודשים האחרונים, כמו הנתון של חודש אפריל, אם כי יש לציין שהאחרון תוקן בעשירית האחוז כלפי מעלה. נוסיף כי בהשוואה לזה, בנתוני ה-ADP נרשמה ירידה קלה, של כ-0.04% בקצב הגידול השנתי של השכר, ל-4.49%. להערכתנו, הרמות האלה הן עדיין אינפלציוניות, במידה המתונה אך מונעת הורדות ריבית שהורגלנו אליה.

האינדיקציות לשוק התעסוקה ההדוק נתמכו גם על ידי גידול של כ-191 אלף משרות פנויות באפריל, ל-7,391 אלף. בניגוד לנתוני המועסקים של מאי, פה המגמה דווקא מצביעה על מיצוי התעסוקה במגזרי האירוח והמזון, עם ירידה של כ-135 אלף משרות. ועל זה אפשר להוסיף 51 אלף משרות בחינוך. מנגד, ענפים כמו בידור ופנאי ראו עלייה של כ-43 אלף משרות פנויות, ותוספת, דווקא, של 13 אלף משרות פנויות בממשלה הפדראלית. בשלב הנוכחי, מספר המובטלים ממשיך להיות קרוב יחסית למשרות הפנויות, ברמה של כ-1.02 משרות פנויות למובטל.

כניסת המכסים לתוקף במהלך אפריל הביאה, כזכור, לגידול מסוים בצריכה, עם רמות גבוהות יחסית של מכירות קמעונאיות, לדוגמה, במהלך מרץ-אפריל. על פי נתוני האשראי של הפד עולה כי לפחות חלק מזה מומן על ידי אשראי, כאשר סך האשראי הצרכני במדינה רשם עלייה של 17.9 מיליארד דולר, במהלך החודש – שיא של ארבעת החודשים האחרונים ונתון חריג באופן כללי. החלוקה הפעם הייתה מאוזנת יחסית בין האשראי שאינו מתגלגל למתגלגל, כאשר האשראי המתגלגל תפח בכ-7.6 מיליארד דולר, במהלך החודש. כמובן שהתמתנות פה תהיה מהותית מבחינת הצריכה, בחודשים הקרובים.

ישראל
הלמ"ס דיווחה בשבוע שעבר על יציבות, במונחים מקוריים, במספר העובדים הישראלים במדינה באפריל, על 4,099 אלף. בראייה שנתית, מדובר בהמשך הקצב היציב של מעל ל-2%, שראינו בחודשים האחרונים, קרי לאחר ההתייצבות במלחמה. השכר הממוצע, בינתיים, התמתן ב-5.2%, במונחים מקוריים במהלך החודש – שלילי יותר מהממוצע לעונה ומפתיע בהתחשב בהעלאה הניכרת של 6.25% בשכר המינימום בתחילת החודש. על רקע ההתמתנות בשכר, קצב העלייה השנתי של השכר הכולל ירד ל-3.6%, נמוך משמעותית מכ-4.9% במרץ אבל דומה סה"כ למה שראינו בחודשים האחרונים.

להערכת מזרחי טפחות, החגים מיתנו החודש את השכר ונראה תיקון בחודש הבא. במאי, כמובן, החל מבצע "מרכבות גדעון", כך שנוכל לצפות לפחות להרחבה פיסקאלית מסוימת שתעלה את ההכנסה ותייצר אולי עוד השפעה אינפלציונית. עם זאת בבנק מעריכים, כי גם אם נראה עלייה בשכר בחודשים הבאים, המגמה עצמה מתונה יחסית ומבחינת שוק התעסוקה עצמו, אנחנו קרובים לניטרליות, או אפילו השפעה אינפלציונית פחות מהרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל, אם ניקח בחשבון עלייה של כאחוז בפריון בכל שנה.

הסנטימנט הצרכני המקומי ממשיך להיות אופטימי אך מאופק. על פי נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי של הלמ"ס, קצב העלייה הנוכחית ברכישות עומד על 6.2% באפריל, בדומה לחודשים הקודמים. החודש היה כמובן גם גידול ניכר ביוצאים לחו"ל, אז אפשר להוסיף קצת לקצב הגידול האמור, בניטרול ההשפעה הממתנת הזו.

שינוי שנתי ברכישות בכרטיסי אשראי ומדד אמון הצרכנים

(באדיבות בנק מזרחי טפחות. מקור הנתונים: למ"ס) 

הרבה מהגידול השנתי בכרטיסי אשראי ממשיך להיות בענפי השירותים דווקא, כרגע על כ-10%. זאת, מעריכים במזרחי טפחות, כתוצאה מעלייה בצריכה של מי שהגדיל את הכנסתו במהלך המלחמה, כמו מילואימניקים שצרכו פחות. צריכת מוצרי "תעשייה" קרי, בני קיימא, התמתנה בכ-4.2% במהלך החודש, לקצב גידול שנתי של כ-5.6%, מקרוב ל-8% בחודשים הקודמים. כנראה שגם זה תוצאה של העלייה בטיסות לחו"ל, ולפחות מבחינת מאזן הסחר "הרשמי" נצפה להתמתנות בגירעון.

נתוני הקצה של ש.ב.א מצביעים על עלייה בולטת ברכישות בכרטיסי אשראי במאי, בסדר גודל של 3%. אל מול זה ניכרת התמתנות משמעותית מאוד אל תוך סוף החודש ותחילת יוני. פנינג מעריך כי התנודתיות היא בעיקר בהקדמת רכישות "חירום" כתוצאה מעלייה בשיגורים מצד החות'ים. ככל שהמגמה הזו תימשך אל תוך יוני, נצפה דווקא להתמתנות, על רקע פחות רכישות של "מותרות" ואולי גם להאטה "טכנית" בצריכה הפרטית ברבעון כולו.   

אירופה
ה-ECB הודיע בשבוע שעבר על הורדת ריבית של 0.25%, ל-2.0%. מדובר בהורדה השמינית ברציפות של הבנק – שונה באופן בולט ממה שאנחנו רואים אצלנו ובארה"ב. הבנק ניצל את הגעת הריבית אל יעד האינפלציה כדי להציג עמדה מתונה יחסית, אפשר לומר ניצית, ביחס לריבית עד כה. זה כלל הצהרה לפיה "רוב האומדנים לאינפלציה הבסיסית מצביעים על כך שזו תישאר סביב יעד הטווח הבינוני של 2% של מועצת המנהלים באופן מתמשך". קרי, הגעה ליעד שאינה דורשת הורדות נוספות. כמו כן, נאמר כי האינפלציה "נמצאת כעת סביב יעד הטווח הבינוני של 2% של מועצת המנהלים". באופן אקטואלי, צוין כי "החששות שאי וודאות מוגברת ותנודתיות בתגובת השוק למתחי הסחר באפריל יביאו להשפעה מרסנת על תנאי המימון התמתנו".

תחזית סגל ה-ECB לאינפלציה בחודשים הקרובים מותנה במידת מה. בפרט, התחזית ל-2025 עודכנה כלפי מטה מ-2.3% ל-2.0% והתחזית ל-2026 עודכנה מ-1.9% ל-1.6%. בשני המקרים, ניתן לייחס את העדכון כלפי מטה לירידת מחירי האנרגיה, כמו שראינו במדד מאי, כאשר אינפלציית הליבה עודכנה גם היא כלפי מטה, אם כי במידה מתונה יותר.

סין
למרות שמדד מנהלי הרכש הרשמי לסין הציג פסימיות קלה בלבד במאי, מדד Caixin של S&P Global  התמתן ב-2.1 נק' במהלך החודש, לרמת 48.3. עבור הרבה מדינות ירידה כאמור לא הייתה ממש שווה להתייחסות. במקרה הסיני מדובר בירידה החדה ביותר ב-PMI מאז מאי 2022, קרי השפעת מחירי האנרגיה, כאשר הפעם כמובן המכסים הם האשם המתבקש. רמת המדד הנוכחית, באופן דומה, היא שפל מאז אוקטובר 2022.

עוד ב-

מלחמת הסחר חוזרת? מפת המכסים של טראמפ, נכון להיום

לכתבה המלאה

S&P אישררו כי הירידה בהזמנות חדשות הייתה מהותית בהתמתנות המדד, החריפה במהלך השנתיים וחצי האחרונות, וכי אלה נבעו מביקושים חלשים יותר, ובפרט ברכיב היצוא.