השוק
אבי דיכטר: "הצרכנים משלמים ביוקר, החקלאים מרוויחים גרושים. זה יתפוצץ"
על התכנית להורדת מחירי הפירות והירקות וחשיבות המדפים המלאים ("עוקבים כל שבוע"), על עתיד החקלאות דרך הצעירים, והתוכנית השאפתנית ל-25 השנים הבאות - הגדלת הייצור המקומי על פני ייבוא | שר החקלאות אבי דיכטר בריאיון מיוחד
שנים של קיפאון, רפורמות שנכשלו, מחירי ירקות ופירות שמאמירים – והיעדר מוחלט של תכנון לטווח ארוך. כך נראתה החקלאות בישראל כשאבי דיכטר, שר החקלאות, נכנס למשרד. הוא לא בא מהתחום, אבל מהר מאוד הבין: בלי מהפכה, לא יהיה מזון מקומי על המדפים.
כעת, כשר החקלאות וביטחון המזון, הוא מקדם תוכנית שאפתנית ל־25 השנים הבאות: הגדלת הייצור המקומי, הפחתת בזבוז, הקלה על החקלאים, והפיכת התחום כולו לאטרקטיבי יותר לדור הצעיר. בריאיון מיוחד ל-ice, הוא מדבר על הסכנה שבייבוא, על המחדלים בטיפול במים מושבים, על המאבקים מול משרד האוצר, וגם על איך ישראל תיראה בשנת 2050 אם לא נתעורר עכשיו.
החקלאות נתקעה. כבר תקופה ארוכה שאין תוכנית, יש בעיה עם ירקות ופירות, המחירים מזנקים. ואז באת ואמרת: "אני עושה תוכנית ל־25 שנה קדימה". בעצם, מה שהיה עד עכשיו לא מתאים לשום דבר – לא לגודל המדינה, לא למחירים, לא למציאות. מה התוכנית?
"ביום הראשון שלי בתפקיד, ישבתי עם עודד פורר, והדבר הראשון שהוא נתן לי בחפיפה היה שקף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השקף תיאר את הייצור החקלאי של ירקות ופירות בישראל משנת 2000 ועד 2022. נדהמתי. הסתכלתי עליו ואמרתי לו שזה לא סביר. הוא שאל: "מה לא סביר?" אמרתי לו: תסתכל, במשך 22 שנה, הייצור המקומי של ירקות ופירות נשאר על 2 מיליון טון בשנה, בלי שינוי".
"ביום הראשון שלי בתפקיד, ישבתי עם עודד פורר, והדבר הראשון שהוא נתן לי בחפיפה היה שקף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השקף תיאר את הייצור החקלאי של ירקות ופירות בישראל משנת 2000 ועד 2022. נדהמתי. הסתכלתי עליו ואמרתי לו שזה לא סביר. הוא שאל: "מה לא סביר?" אמרתי לו: תסתכל, במשך 22 שנה, הייצור המקומי של ירקות ופירות נשאר על 2 מיליון טון בשנה, בלי שינוי".
22 שנה בלי שינוי?
"נכון. לא עלייה של אפילו אחוז אחד. וזה כשבמהלך התקופה הזו האוכלוסייה בישראל גדלה בכ־50%. הוא מייצג גישה אחרת, אבל הוא אמר שהוא נתן לי את השקף כדי שאבין את תמונת המצב. אני ראיתי בזה את תמונת הבעיה, כי זה מנוגד לכל היגיון".
"נכון. לא עלייה של אפילו אחוז אחד. וזה כשבמהלך התקופה הזו האוכלוסייה בישראל גדלה בכ־50%. הוא מייצג גישה אחרת, אבל הוא אמר שהוא נתן לי את השקף כדי שאבין את תמונת המצב. אני ראיתי בזה את תמונת הבעיה, כי זה מנוגד לכל היגיון".
מה קרה לרפורמה?
"הרפורמה של יולי 2022 כבר הייתה לקראת מימוש. הייתה מריבה קשה מאוד עם הגוף התקציבי, אבל עצרנו את הרפורמה. אמרתי: בשום פנים ואופן לא. כי אם היינו מעבירים את מה שהם רצו בחוק ההסדרים, אז בעוד עשר שנים היינו לומדים על חקלאות בשיעורי היסטוריה. פשוט לא הייתה חקלאות. הם היו גומרים את החקלאות הישראלית. עצרנו את זה, גם במחיר של חיכוכים לא פשוטים. העברנו החלטת ממשלה שקובעת שבמהלך עשר השנים הקרובות נגדיל את הייצור החקלאי של ירקות ופירות לשוק המקומי בשליש".
"הרפורמה של יולי 2022 כבר הייתה לקראת מימוש. הייתה מריבה קשה מאוד עם הגוף התקציבי, אבל עצרנו את הרפורמה. אמרתי: בשום פנים ואופן לא. כי אם היינו מעבירים את מה שהם רצו בחוק ההסדרים, אז בעוד עשר שנים היינו לומדים על חקלאות בשיעורי היסטוריה. פשוט לא הייתה חקלאות. הם היו גומרים את החקלאות הישראלית. עצרנו את זה, גם במחיר של חיכוכים לא פשוטים. העברנו החלטת ממשלה שקובעת שבמהלך עשר השנים הקרובות נגדיל את הייצור החקלאי של ירקות ופירות לשוק המקומי בשליש".
שר החקלאות אבי דיכטר. צילום: יוסי אלוני פלאש 90
איך התחלת לפרק את זה?
"התחלתי לבדוק איך הגענו למצב הזה. ואז ראיתי את הרפורמה שנקבעה ביולי 2022. למזלנו, נציגי החקלאים הסכימו לה, אבל לא חתמו. כשחזרו הביתה, החקלאים זרקו אותם מכל המדרגות. כי הרפורמה הזאת קבעה שהבסיס של המדיניות הוא ייבוא. הייצור המקומי הפך להיות משהו תומך בלבד. מבחינתי זה לא הגיוני. לא כלכלית ולא אסטרטגית. כבר מההתחלה היה לי ברור שהמשרד צריך לעסוק בביטחון מזון. הייתי בכנס של FAO, הארגון העולמי למזון, וראיתי שבעולם כולו מדברים על Food Security, ביטחון מזון – כמשהו קריטי. בישראל אפילו לא חשבו במונחים האלו".
"התחלתי לבדוק איך הגענו למצב הזה. ואז ראיתי את הרפורמה שנקבעה ביולי 2022. למזלנו, נציגי החקלאים הסכימו לה, אבל לא חתמו. כשחזרו הביתה, החקלאים זרקו אותם מכל המדרגות. כי הרפורמה הזאת קבעה שהבסיס של המדיניות הוא ייבוא. הייצור המקומי הפך להיות משהו תומך בלבד. מבחינתי זה לא הגיוני. לא כלכלית ולא אסטרטגית. כבר מההתחלה היה לי ברור שהמשרד צריך לעסוק בביטחון מזון. הייתי בכנס של FAO, הארגון העולמי למזון, וראיתי שבעולם כולו מדברים על Food Security, ביטחון מזון – כמשהו קריטי. בישראל אפילו לא חשבו במונחים האלו".
מה הבנת שם שלא ידעת קודם?
"בעבר נגעתי קצת בנושא של מלאי חירום למזון, אבל שם קיבלתי תמונה קשה מאוד. התייעצנו עם גופים בינלאומיים, השתתפנו בשני כנסים, והמסר היה חד: ההתחממות הגלובלית מביאה איתה מזיקים, המדבר מתקדם צפונה, תנאי הגידול משתנים, מנות הקור נעלמות, והמזיקים מתרבים. כל זה פוגע דרמטית ביכולת לייצר מזון. הם צפו שבתוך עשור אולי מעט יותר, העולם ייצר 20% פחות מזון על אותם שטחי גידול. זו תחזית ממוצעת, כמובן. מדינות מפותחות כנראה יעמדו במשימה. המדינות הפחות מפותחות פשוט לא ישרדו. בעיקר באפריקה, שכבר היום מתמודדת עם בעיות קשות כמו בצורת ותלות בגשמים. ישראל, לשמחתנו, לא מדינה נכשלת. יש לנו יכולת לייצר מזון ואנחנו חייבים לגבש תוכנית ארוכת טווח".
"בעבר נגעתי קצת בנושא של מלאי חירום למזון, אבל שם קיבלתי תמונה קשה מאוד. התייעצנו עם גופים בינלאומיים, השתתפנו בשני כנסים, והמסר היה חד: ההתחממות הגלובלית מביאה איתה מזיקים, המדבר מתקדם צפונה, תנאי הגידול משתנים, מנות הקור נעלמות, והמזיקים מתרבים. כל זה פוגע דרמטית ביכולת לייצר מזון. הם צפו שבתוך עשור אולי מעט יותר, העולם ייצר 20% פחות מזון על אותם שטחי גידול. זו תחזית ממוצעת, כמובן. מדינות מפותחות כנראה יעמדו במשימה. המדינות הפחות מפותחות פשוט לא ישרדו. בעיקר באפריקה, שכבר היום מתמודדת עם בעיות קשות כמו בצורת ותלות בגשמים. ישראל, לשמחתנו, לא מדינה נכשלת. יש לנו יכולת לייצר מזון ואנחנו חייבים לגבש תוכנית ארוכת טווח".
מה צריך להיות בתוכנית?
"קודם כל, שתהיה תוכנית. אין תכנון ארוך טווח, לפעמים אפילו לא תכנון קצר טווח. אני לא הגעתי מתחום החקלאות, אבל אני יודע ללמוד. למדתי די מהר שאם לא נגדיל את הייצור המקומי, פשוט נייבא יותר. והתיאוריה שהייבוא מוריד מחירים? היא קרסה. בעשר השנים האחרונות, הייבוא גדל פי חמישה. זה לא הוריד מחירים וזה רק החליש את החקלאות המקומית. זה לא רק שלא הוריד את המחירים, זה אפילו לא ייצב אותם. זה הקפיץ את המחירים בסדרי גודל מטורפים".
"קודם כל, שתהיה תוכנית. אין תכנון ארוך טווח, לפעמים אפילו לא תכנון קצר טווח. אני לא הגעתי מתחום החקלאות, אבל אני יודע ללמוד. למדתי די מהר שאם לא נגדיל את הייצור המקומי, פשוט נייבא יותר. והתיאוריה שהייבוא מוריד מחירים? היא קרסה. בעשר השנים האחרונות, הייבוא גדל פי חמישה. זה לא הוריד מחירים וזה רק החליש את החקלאות המקומית. זה לא רק שלא הוריד את המחירים, זה אפילו לא ייצב אותם. זה הקפיץ את המחירים בסדרי גודל מטורפים".
מה הייתה התגובה שלך לכך?
"אמרתי אוקיי. בוא נניח, אינטואיטיבית, לא כתוצאה ממחקר, שניקח את עשר השנים הקרובות ונגדיל את התוצרת החקלאית של ירקות ופירות בשליש. חקלאים גם אמרו לי: אנחנו יכולים לגדול בשליש בארבע שנים, לא צריך לחכות 10. הבעיה היא בפירות זה סיפור אחר, שם זה לוקח חמש שנים. לכן צריך את כל עשר השנים. אמרנו, בוא נבדוק איך אנחנו יודעים לגדול ומה צריך כדי להגדיל ב-30%. אנחנו בודקים את אמצעי הייצור: עובדים זרים, מים: בכמות, באיכות, בפיזור, קרקע, ואמצעים טכנולוגיים וחידושים. אלה ארבעת אמצעי הייצור, כמובן בנוסף לחקלאים הישראלים, שהם הבסיס של הבסיס".
"אמרתי אוקיי. בוא נניח, אינטואיטיבית, לא כתוצאה ממחקר, שניקח את עשר השנים הקרובות ונגדיל את התוצרת החקלאית של ירקות ופירות בשליש. חקלאים גם אמרו לי: אנחנו יכולים לגדול בשליש בארבע שנים, לא צריך לחכות 10. הבעיה היא בפירות זה סיפור אחר, שם זה לוקח חמש שנים. לכן צריך את כל עשר השנים. אמרנו, בוא נבדוק איך אנחנו יודעים לגדול ומה צריך כדי להגדיל ב-30%. אנחנו בודקים את אמצעי הייצור: עובדים זרים, מים: בכמות, באיכות, בפיזור, קרקע, ואמצעים טכנולוגיים וחידושים. אלה ארבעת אמצעי הייצור, כמובן בנוסף לחקלאים הישראלים, שהם הבסיס של הבסיס".
למה היה כל כך חשוב להגדיל את מכסת העובדים הזרים?
"אי אפשר לעשות חקלאות לפי מספר העובדים שאת צריכה. אם יש לך רק 70 עובדים זרים, את לא תעשי חקלאות בגובה של 100, את תעשי חקלאות נמוכה יותר. עכשיו תכפילי את זה באלפי חקלאים ואת מבינה למה אנחנו מקבלים פחות תוצרת חקלאית. בנוסף, נוצר שוק שחור. סוחרים, מתווכים, לוקחים מפה ומשם. זה ייקר מאוד את העלויות לחקלאי. אז פתחנו את זה. ברגע ששחררנו – נגמרה אי הוודאות. היום אין את זה. החקלאים משוחררים מהפחד של "יהיה לי או לא יהיה לי עובד זר". יש היום 50,000 עובדים זרים שנמצאים בארץ עם ויזה. ומי שרוצה יכול להביא. החקלאי יכול לעשות את החשבון שלו. אם הוא חושב שהוא צריך 100 עובדים, שיביא 100. אם זה לא כלכלי לו. הוא יביא 80 או 85. זו החלטה שלו. לא של הפקיד במשרד".
"אי אפשר לעשות חקלאות לפי מספר העובדים שאת צריכה. אם יש לך רק 70 עובדים זרים, את לא תעשי חקלאות בגובה של 100, את תעשי חקלאות נמוכה יותר. עכשיו תכפילי את זה באלפי חקלאים ואת מבינה למה אנחנו מקבלים פחות תוצרת חקלאית. בנוסף, נוצר שוק שחור. סוחרים, מתווכים, לוקחים מפה ומשם. זה ייקר מאוד את העלויות לחקלאי. אז פתחנו את זה. ברגע ששחררנו – נגמרה אי הוודאות. היום אין את זה. החקלאים משוחררים מהפחד של "יהיה לי או לא יהיה לי עובד זר". יש היום 50,000 עובדים זרים שנמצאים בארץ עם ויזה. ומי שרוצה יכול להביא. החקלאי יכול לעשות את החשבון שלו. אם הוא חושב שהוא צריך 100 עובדים, שיביא 100. אם זה לא כלכלי לו. הוא יביא 80 או 85. זו החלטה שלו. לא של הפקיד במשרד".
במפגש עם עם שר העבודה התאילנדי בינואר השנה. צילום: לשכר שר החקלאות
המים הוא הנושא השני בתכנית?
"אי אפשר לעשות חקלאות בלי מים. כשהתחלנו, לפני שנתיים וחצי, מחיר המים המטוהרים (מים מושבים) היה שקל 67 לקוב. זה מטורף. איך חקלאי יכול לעשות חקלאות רווחית כשעל מים מושבים הוא משלם שקל 67, ואילו על מים רגילים משלמים 2.40? אי אפשר להתקיים ככה. החקלאים היום הם במצב שורד. חקלאי שהמים אצלו זה בין האף לפה, לא יכול לדבר, לא יכול לשתות. זה לא חקלאי שיביא את הבן שלו להמשיך. והבנתי שהגיל הממוצע של חקלאי בישראל הוא 62 או 65 – תלוי את מי שואלים. זה גיל טוב, אבל לא גיל שבו אתה בונה עתיד או עושה שינויים מבניים. התחלנו אז סאגה שלמה סביב נושא המים והיא עוד לא נגמרה. זאת ההפתעה הגדולה. במשרד לא הכירו עד הסוף את תמונת המים".
"אי אפשר לעשות חקלאות בלי מים. כשהתחלנו, לפני שנתיים וחצי, מחיר המים המטוהרים (מים מושבים) היה שקל 67 לקוב. זה מטורף. איך חקלאי יכול לעשות חקלאות רווחית כשעל מים מושבים הוא משלם שקל 67, ואילו על מים רגילים משלמים 2.40? אי אפשר להתקיים ככה. החקלאים היום הם במצב שורד. חקלאי שהמים אצלו זה בין האף לפה, לא יכול לדבר, לא יכול לשתות. זה לא חקלאי שיביא את הבן שלו להמשיך. והבנתי שהגיל הממוצע של חקלאי בישראל הוא 62 או 65 – תלוי את מי שואלים. זה גיל טוב, אבל לא גיל שבו אתה בונה עתיד או עושה שינויים מבניים. התחלנו אז סאגה שלמה סביב נושא המים והיא עוד לא נגמרה. זאת ההפתעה הגדולה. במשרד לא הכירו עד הסוף את תמונת המים".
וכשאמרו לך שהחקלאים שורדים, מה ענית?
"אמרתי שזו בדיוק הבעיה. כשאנחנו מסתכלים על חקלאי בתור מישהו "שורד", אנחנו מפספסים את העיקר. חקלאי לא שורד, הוא דואג. אין שום אטרקטיביות במקצוע הזה או בתחום הזה, אם כל מה שאתה יכול להבטיח לו זה שהוא ישרוד. אמרתי: אני לא רוצה חקלאי שורד – אני רוצה חקלאי מתפרנס. זו עבודה קשה מאוד. מי שמכיר חקלאות וחקלאים יודע שזו עבודה קשה מאוד".
"אמרתי שזו בדיוק הבעיה. כשאנחנו מסתכלים על חקלאי בתור מישהו "שורד", אנחנו מפספסים את העיקר. חקלאי לא שורד, הוא דואג. אין שום אטרקטיביות במקצוע הזה או בתחום הזה, אם כל מה שאתה יכול להבטיח לו זה שהוא ישרוד. אמרתי: אני לא רוצה חקלאי שורד – אני רוצה חקלאי מתפרנס. זו עבודה קשה מאוד. מי שמכיר חקלאות וחקלאים יודע שזו עבודה קשה מאוד".
מה הייתה הפעולה הראשונה שעשית?
"התחלתי לבדוק את נושא המים במדינת ישראל. מדובר בנושא כבד, עם נתונים גדולים, ולקח לי חודשים רבים להבין את התחום. חלק מהקושי היה בזה שלא כל כך שיתפו אותי בנתונים. אגב, עד היום לא משחררים את כל הנתונים. היום אני כבר יודע את הנתונים, ולכן אני גם רואה את התמונה אחרת לגמרי".
"התחלתי לבדוק את נושא המים במדינת ישראל. מדובר בנושא כבד, עם נתונים גדולים, ולקח לי חודשים רבים להבין את התחום. חלק מהקושי היה בזה שלא כל כך שיתפו אותי בנתונים. אגב, עד היום לא משחררים את כל הנתונים. היום אני כבר יודע את הנתונים, ולכן אני גם רואה את התמונה אחרת לגמרי".
מה בעצם גילית?
"בישראל מייצרים כיום 730 מיליון קוב מים קולחים. כולנו כל המדינה, מייצרים 730 מיליון קוב. מתוכם, לחקלאות מגיעים 600 מיליון קוב. כלומר, 70% מהחקלאות בישראל מושקת על ידי מים קולחים. מתוך אותם 730 מיליון, כ-130 מיליון קוב מטוהרים ונשלחים לנחל ולים. פשוט הולכים לאיבוד. לדוגמה, מתקן טיהור השפכים של גוש דן מייצר 167 מיליון קוב. כמעט כל זה הולך לים. מצד אחד אתה צריך את זה לחקלאות שלך, מצד שני אתה גם משלם על זה. אנחנו לא מרגישים את זה, כי כל אחד מאיתנו את, אני, כולם משלמים קצת. משלמים על הטיהור, ואז המים הולכים לדגים. הדגים לא צריכים לשלם על זה, אבל החקלאי כן משלם. והחקלאי משלם ביוקר , 1.66 שקל לקוב. הצלחנו להוריד ל1.43 שקל לקוב. התחלנו גם לקדם את חוק המים, הצעת חוק פרטית. בסוף אמרתי – נשים רגל בדלת. אנחנו עוד נוריד את המחיר ל1.15 כשהציפייה להוריד ל-70 אג'".
"בישראל מייצרים כיום 730 מיליון קוב מים קולחים. כולנו כל המדינה, מייצרים 730 מיליון קוב. מתוכם, לחקלאות מגיעים 600 מיליון קוב. כלומר, 70% מהחקלאות בישראל מושקת על ידי מים קולחים. מתוך אותם 730 מיליון, כ-130 מיליון קוב מטוהרים ונשלחים לנחל ולים. פשוט הולכים לאיבוד. לדוגמה, מתקן טיהור השפכים של גוש דן מייצר 167 מיליון קוב. כמעט כל זה הולך לים. מצד אחד אתה צריך את זה לחקלאות שלך, מצד שני אתה גם משלם על זה. אנחנו לא מרגישים את זה, כי כל אחד מאיתנו את, אני, כולם משלמים קצת. משלמים על הטיהור, ואז המים הולכים לדגים. הדגים לא צריכים לשלם על זה, אבל החקלאי כן משלם. והחקלאי משלם ביוקר , 1.66 שקל לקוב. הצלחנו להוריד ל1.43 שקל לקוב. התחלנו גם לקדם את חוק המים, הצעת חוק פרטית. בסוף אמרתי – נשים רגל בדלת. אנחנו עוד נוריד את המחיר ל1.15 כשהציפייה להוריד ל-70 אג'".
למה לתכנן תכנית ביטחון מזון לשנת 2050?
כי זה שינוי משחק. הקמנו שלוש קבוצות עבודה מכל המשרדים הרלוונטיים שעוסקים בנושא הזה. אני אתן לך דוגמה, אחד התחומים שקבוצת עבודה אחת עבדה עליו זה אובדן מזון. בתחום הירקות והפירות, 40% מהירקות והפירות הולכים לאיבוד. בגלל אחסנה, הובלה, מזיקים אחרי הקטיף".
כי זה שינוי משחק. הקמנו שלוש קבוצות עבודה מכל המשרדים הרלוונטיים שעוסקים בנושא הזה. אני אתן לך דוגמה, אחד התחומים שקבוצת עבודה אחת עבדה עליו זה אובדן מזון. בתחום הירקות והפירות, 40% מהירקות והפירות הולכים לאיבוד. בגלל אחסנה, הובלה, מזיקים אחרי הקטיף".
כלומר 40% נזרק אחרי שכבר נקטף?
"מהקטיף, טון ירקות, 400 קילו ילכו לפח. כי הוא ירקב, כי לא יחזיקו אותו טוב. פשוט ככה. אני אתמול הייתי בסיור אצל וולקני, שהם עכשיו עוסקים במחקר. יש להם ממש בית אריזה קטן, מייצג. שם הם בודקים איך אפשר לצמצם את אובדן המזון. היעד הוא לרדת מ-40% ל-20%".
"מהקטיף, טון ירקות, 400 קילו ילכו לפח. כי הוא ירקב, כי לא יחזיקו אותו טוב. פשוט ככה. אני אתמול הייתי בסיור אצל וולקני, שהם עכשיו עוסקים במחקר. יש להם ממש בית אריזה קטן, מייצג. שם הם בודקים איך אפשר לצמצם את אובדן המזון. היעד הוא לרדת מ-40% ל-20%".
איך זה קשור לתכנון קדימה?
"FAO גוף המזון העולמי אומר שבעוד 10 שנים נייצר פחות ב-20%. אז הנה דרך אחת לצמצם את הפער הזה ולהישאר לפחות כמו היום על ידי מניעת אובדן מזון. ואם אתה מצליח להציל 20% – תציל הרבה יותר".
"FAO גוף המזון העולמי אומר שבעוד 10 שנים נייצר פחות ב-20%. אז הנה דרך אחת לצמצם את הפער הזה ולהישאר לפחות כמו היום על ידי מניעת אובדן מזון. ואם אתה מצליח להציל 20% – תציל הרבה יותר".
הקבוצות האלה מתכננות לעוד 25 שנה קדימה?
"המשרדים האחרים אף אחד לא אהב את הרעיון. ברצינו קודם להקים את הקבוצות, לנסח את תכנית ביטחון המזון ואז לשנות את שם המשרד ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". לא הצלחנו להביא את שאר המשרדים להסכמה איתנו על היציאה לדרך. אז הלכנו הפוך, שינינו קודם את שם המשרד. כשהגענו לשלב של שינוי היו ויכוחים. ראש הממשלה הבין את הסיפור מיד והסכים, וכך זה למעשה עבר".
"המשרדים האחרים אף אחד לא אהב את הרעיון. ברצינו קודם להקים את הקבוצות, לנסח את תכנית ביטחון המזון ואז לשנות את שם המשרד ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". לא הצלחנו להביא את שאר המשרדים להסכמה איתנו על היציאה לדרך. אז הלכנו הפוך, שינינו קודם את שם המשרד. כשהגענו לשלב של שינוי היו ויכוחים. ראש הממשלה הבין את הסיפור מיד והסכים, וכך זה למעשה עבר".
איך ישראל בהשוואה לעולם בנושא הזה?
"בעולם, יפן עשתה תכנית ביטחון מזון ל-50 שנה. סין עשתה ל-100 שנה. הודו, הייתי בה לפני כמה חודשים – סגן שר החקלאות ההודי הודיע לי שהם יוצאים לתכנית ביטחון מזון ל-100 שנה. זה קריטי כי, חקלאות זה לא משהו שאתה יכול לעשות מעכשיו לעכשיו. אם אתה רוצה לגדל אתה צריך לתכנן. ב-2050, לפי התחזיות, נייצר מיליארד וחצי קוב מים מושבים. השורה התחתונה של כל התוכנית מבחינת החקלאות בארץ המדינה גדלה, האנשים גדלים. אנחנו נצליח להגיע לחקלאות שתכסה את מדינת ישראל אך עדיין נעזר בייבוא".
"בעולם, יפן עשתה תכנית ביטחון מזון ל-50 שנה. סין עשתה ל-100 שנה. הודו, הייתי בה לפני כמה חודשים – סגן שר החקלאות ההודי הודיע לי שהם יוצאים לתכנית ביטחון מזון ל-100 שנה. זה קריטי כי, חקלאות זה לא משהו שאתה יכול לעשות מעכשיו לעכשיו. אם אתה רוצה לגדל אתה צריך לתכנן. ב-2050, לפי התחזיות, נייצר מיליארד וחצי קוב מים מושבים. השורה התחתונה של כל התוכנית מבחינת החקלאות בארץ המדינה גדלה, האנשים גדלים. אנחנו נצליח להגיע לחקלאות שתכסה את מדינת ישראל אך עדיין נעזר בייבוא".
אז מה הגישה שלך בנושא?
"אני קבעתי כלל בתחילת התקציב, מדפים מלאים. א. יש לנו כל שבוע חמ"ל מצב. כל שבוע. ובחמ"ל מצב" מדווחים – מחירים, כמויות, ייבוא, סוגי בעיות. כל שבוע. קבענו ש-1. המדפים יהיו מלאים מבחינת כמויות. 2. הם לא יישארו מלאים בגלל שלא קונים, בגלל המחיר. זאת אומרת: שני פקטורים. אבל מדפים יהיו מלאים".
"אני קבעתי כלל בתחילת התקציב, מדפים מלאים. א. יש לנו כל שבוע חמ"ל מצב. כל שבוע. ובחמ"ל מצב" מדווחים – מחירים, כמויות, ייבוא, סוגי בעיות. כל שבוע. קבענו ש-1. המדפים יהיו מלאים מבחינת כמויות. 2. הם לא יישארו מלאים בגלל שלא קונים, בגלל המחיר. זאת אומרת: שני פקטורים. אבל מדפים יהיו מלאים".
העגבניות היו הטריגר של הבעייתיות בנושא ייבוא הירקות, הן אלה שהראו את הבעיה בכללותה. כאשר מייצרים את היבול המקומי של העגבניות, מגיעים גם 8,000 טון עגבניות מטורקיה. המחיר נמוך, העגבניות זמינות. "טורקיה ייצאה לנו 8,000 טון עגבניות כל חודש, שזה חצי מצריכת העגבניות בישראל. יום אחד בלילה היצרן הטורקי החליט להפסיק לייצר בארץ ישראל בגלל המלחמה. כתוצאה מכך, 8,000 טון ירדו מהמדף. ירדן לקחה את התפקיד הזה לייצר עגבניות, אך גם שם נתנו נימוקים אחרים ובסוף חתכו את הייצור. נשארנו עם בור של 8,000 טון. היינו צריכים לפצות על זה במהירות. מה זה במהירות כשמדובר בעגבניות? צריך ארבעה חודשים מיום השתילה עד לקציר. זה לא קצב צמיחה שניתן לארגן בקלות.נתנו תמריצים שיגדלו עגבניות מהנגב המערבי ועד רמת הגולן בשדות, כולל בקיבוצים. כן, גידלו עגבניות, לקח זמן, אבל הן הגיעו. נתנו תמריצים וזה הגיע למצב שהיום יש כמויות עצומות של עגבניות.
עד כמה משמעותי המחקר שמוביל מכון וולקני לחקלאות הישראלית?
"מאוד משמעותי. מכון וולקני עוסק בפיתוח של העגבניות, המלפפונים, הפלפלים, כל הסלט הישראלי וגם בפירות הכי חשובים. המטרה היא לגדל יותר תוצרת פר דונם, ולמתוח את עונות השנה כך שיהיה פחות צורך בייבוא. כשהייבוא נדרש – שיהיה קצר וממוקד"
"מאוד משמעותי. מכון וולקני עוסק בפיתוח של העגבניות, המלפפונים, הפלפלים, כל הסלט הישראלי וגם בפירות הכי חשובים. המטרה היא לגדל יותר תוצרת פר דונם, ולמתוח את עונות השנה כך שיהיה פחות צורך בייבוא. כשהייבוא נדרש – שיהיה קצר וממוקד"
אתם עוקבים אחרי הנתונים של החקלאות בארץ?
"אנחנו עוקבים אחרי זה. בין היתר אנחנו גם ממחשבים דאטה-בייס שלא היה קיים אף פעם. לא היה תיק חקלאי. כן? לצערי בעשרות השנים לא הייתה למשרד החקלאות יכולת לומר כמה חקלאים יש ומה הם מגדלים בדיוק. היום אנחנו מתעדכנים, בונים תיק חקלאי שיאפשר דברים שנמצאים ממש בשלבים מאוד מתקדמים, כדי לאפשר לכל חקלאי גם לתקשר איתנו בצורה מקוונת. לא להזמין עם חוברות וכל מיני שטויות שהיו בעבר. כשאני הגעתי לא האמנתי שזה קיים – להזמין עובדים זרים היה צריך להביא, למלא חוברת שצריך דוקטורט בשביל לדעת איך למלא. ירדנו מזה. עברנו לשיטות מקוונות. זה אחר לגמרי. פישטנו נהלי תמיכה בסדרי גודל דרמטיים".
"אנחנו עוקבים אחרי זה. בין היתר אנחנו גם ממחשבים דאטה-בייס שלא היה קיים אף פעם. לא היה תיק חקלאי. כן? לצערי בעשרות השנים לא הייתה למשרד החקלאות יכולת לומר כמה חקלאים יש ומה הם מגדלים בדיוק. היום אנחנו מתעדכנים, בונים תיק חקלאי שיאפשר דברים שנמצאים ממש בשלבים מאוד מתקדמים, כדי לאפשר לכל חקלאי גם לתקשר איתנו בצורה מקוונת. לא להזמין עם חוברות וכל מיני שטויות שהיו בעבר. כשאני הגעתי לא האמנתי שזה קיים – להזמין עובדים זרים היה צריך להביא, למלא חוברת שצריך דוקטורט בשביל לדעת איך למלא. ירדנו מזה. עברנו לשיטות מקוונות. זה אחר לגמרי. פישטנו נהלי תמיכה בסדרי גודל דרמטיים".
מה הייתה ההשפעה של המלחמה על החקלאות?
"המכה הייתה בעיקר בדרום ובצפון. לאור המלחמה, חלק גדול בכלל נאלצו לעזוב. יש אזורים שאי אפשר היה לעבד, לא בדרום, לא בצפון. בחקלאות זה לא שאתה חוזר וישר מגדל זה לא. מטעים שנשרפו, אתה צריך עכשיו טפל, וזה לוקח זמן".
"המכה הייתה בעיקר בדרום ובצפון. לאור המלחמה, חלק גדול בכלל נאלצו לעזוב. יש אזורים שאי אפשר היה לעבד, לא בדרום, לא בצפון. בחקלאות זה לא שאתה חוזר וישר מגדל זה לא. מטעים שנשרפו, אתה צריך עכשיו טפל, וזה לוקח זמן".
מה עם החקלאים עצמם?
"אנחנו מנסים להכניס דורות חדשים או של בנים ממשיכים או של צעירים אחרים. יש גופים שאנחנו עובדים איתם, עושים הכשרות חקלאיות ומכניסים אותם למשקים אחרים. עובדים עם משרד ההתיישבות בנושא הזה למשל".
"אנחנו מנסים להכניס דורות חדשים או של בנים ממשיכים או של צעירים אחרים. יש גופים שאנחנו עובדים איתם, עושים הכשרות חקלאיות ומכניסים אותם למשקים אחרים. עובדים עם משרד ההתיישבות בנושא הזה למשל".
איך אתם בונים תוכנית קדימה בתקופה כל כך לא יציבה 7 באוקטובר, תקיפה באיראן וכו'?
"אנחנו מסתכלים כאן בכל גרף, יש עליות וירידות. אתה בודק את המגמה. המגמה הייתה כזו, אנחנו רוצים שהמגמה תהיה כזו. על זה אנחנו עובדים. יש תקופות שזה יורד, אבל לוקח זמן לבנות שינוי במגמה. לוקח זמן. ולכן אתה יודע, לבנות שהגרף בסוף יהיה בכיוון מעלה – אין לי ספק בכלל בזה. הבעיה היא איך לעשות את זה באופן שמקדמים את כל המשתנים".
"אנחנו מסתכלים כאן בכל גרף, יש עליות וירידות. אתה בודק את המגמה. המגמה הייתה כזו, אנחנו רוצים שהמגמה תהיה כזו. על זה אנחנו עובדים. יש תקופות שזה יורד, אבל לוקח זמן לבנות שינוי במגמה. לוקח זמן. ולכן אתה יודע, לבנות שהגרף בסוף יהיה בכיוון מעלה – אין לי ספק בכלל בזה. הבעיה היא איך לעשות את זה באופן שמקדמים את כל המשתנים".
מה צריך כדי לקדם את זה?
"אתה רוצה שיהיו יותר צעירים בחקלאות, כדי שיהיה עתיד לחקלאות. אתה רוצה שהחקלאות תהיה יותר אטרקטיבית. אתה רוצה שהחקלאים יתפרנסו. אתה לא רוצה שהחקלאים ישתדלו. לכן הסיפור הזה, הוא צריך לחבר את כל אמצעי הייצור שאמרתי לך.
אתה רוצה שהוא יוכל להביא עובדים. אתה רוצה שיהיו לו טכנולוגיות מתקדמות – כדי שצעירים יבואו לעבוד בטכנולוגיות מתקדמות. לא יבואו לעבוד בשיטות ישנות. זה לא מעניין אותם. הוא רוצה כלי אוטונומי, הוא לא רוצה כלי של פעם. בצדק".
"אתה רוצה שיהיו יותר צעירים בחקלאות, כדי שיהיה עתיד לחקלאות. אתה רוצה שהחקלאות תהיה יותר אטרקטיבית. אתה רוצה שהחקלאים יתפרנסו. אתה לא רוצה שהחקלאים ישתדלו. לכן הסיפור הזה, הוא צריך לחבר את כל אמצעי הייצור שאמרתי לך.
אתה רוצה שהוא יוכל להביא עובדים. אתה רוצה שיהיו לו טכנולוגיות מתקדמות – כדי שצעירים יבואו לעבוד בטכנולוגיות מתקדמות. לא יבואו לעבוד בשיטות ישנות. זה לא מעניין אותם. הוא רוצה כלי אוטונומי, הוא לא רוצה כלי של פעם. בצדק".
למה לא לקדם פיקוח על דברים שהם בסיסיים בחקלאות, זה עגבניות, מלפפונים, בצל – דברים לסלט? פיקוח על מחירים?
"זה כבר עניינים הרבה יותר מאקרו-כלכליים. אתה רוצה לצמצם ככל שניתן את הפיקוח. אתה רוצה שהשוק יהיה שוק חופשי. זה הסוד בכלכלה חופשית. אני חושב שפיקוח על המחירים הוא לא דווקא הפתרון הנכון. בחלב מפוקח, למשל, חשוב לתת את הדעת למשפחות, לוודא שלכל ילד יהיה נתח חלב שהוא צריך. לכן המחיר מפוקח, ולוחמים בשיניים שיהיה מספיק חלב מפוקח בארץ, ושיהיה וודאי שהחלב הזה מגיע לכל מקום שיש לקוחות שרוצים לקנות אותו. עם זאת, הבעיה היא שלא רוצים להגדיל את מספר המוצרים המפוקחים, אלא דווקא להקטין. המטרה היא להחזיר את השוק להיות חופשי. התחרות צריכה להיווצר על ידי מניעת תיאום מחירים וקרטלים. זו המלחמה הנכונה, והיא לא בתחום משרד החקלאות. זה עניין כלכלי-רגולטורי רחב יותר, שמעניין אותי מאוד".
"זה כבר עניינים הרבה יותר מאקרו-כלכליים. אתה רוצה לצמצם ככל שניתן את הפיקוח. אתה רוצה שהשוק יהיה שוק חופשי. זה הסוד בכלכלה חופשית. אני חושב שפיקוח על המחירים הוא לא דווקא הפתרון הנכון. בחלב מפוקח, למשל, חשוב לתת את הדעת למשפחות, לוודא שלכל ילד יהיה נתח חלב שהוא צריך. לכן המחיר מפוקח, ולוחמים בשיניים שיהיה מספיק חלב מפוקח בארץ, ושיהיה וודאי שהחלב הזה מגיע לכל מקום שיש לקוחות שרוצים לקנות אותו. עם זאת, הבעיה היא שלא רוצים להגדיל את מספר המוצרים המפוקחים, אלא דווקא להקטין. המטרה היא להחזיר את השוק להיות חופשי. התחרות צריכה להיווצר על ידי מניעת תיאום מחירים וקרטלים. זו המלחמה הנכונה, והיא לא בתחום משרד החקלאות. זה עניין כלכלי-רגולטורי רחב יותר, שמעניין אותי מאוד".
מה עם השליטה של הרשתות?
"הרשתות השתלטו על התחום, הן כמוכרות והן כיבואניות. זו בעיה אמיתית שצריך להתמודד איתה. העובדה שהפער גדול מדי, בין המחיר שמקבל החקלאי לבין המחיר שמשלם הצרכן בקצה. זה נושא לאומי שההשפעות שלו על יוקר המחיה, בנוגע לחקלאות לא מרכיב דרמטי ביוקר המחיה. אנחנו עוקבים אחר מחירים כל שבוע. הצג שלי במחשב הוא בדיוק על הנושא הזה, של מחירים, כמויות, מה אנחנו מייבאים כדי לוודא שהמדפים מלאים. ההיצע הוא כזה שאתה מקבל את הדברים הבסיסיים של ירקות, בצל, עגבניות, מלפפונים, במחירים נמוכים יחסית משמעותית למה שהיה.
"הרשתות השתלטו על התחום, הן כמוכרות והן כיבואניות. זו בעיה אמיתית שצריך להתמודד איתה. העובדה שהפער גדול מדי, בין המחיר שמקבל החקלאי לבין המחיר שמשלם הצרכן בקצה. זה נושא לאומי שההשפעות שלו על יוקר המחיה, בנוגע לחקלאות לא מרכיב דרמטי ביוקר המחיה. אנחנו עוקבים אחר מחירים כל שבוע. הצג שלי במחשב הוא בדיוק על הנושא הזה, של מחירים, כמויות, מה אנחנו מייבאים כדי לוודא שהמדפים מלאים. ההיצע הוא כזה שאתה מקבל את הדברים הבסיסיים של ירקות, בצל, עגבניות, מלפפונים, במחירים נמוכים יחסית משמעותית למה שהיה.
עם זאת, הם נמוכים יחסית למה שהיה, אבל הם גבוהים באופן לא סביר ביחס למה שהחקלאי מקבל. הרי אין הובלה באוניה, אין קירור יתר מדי כי אין פער זמן עם כלום. אלא זו תוצרת טובה מאוד עם חיי מדף ארוכים מאוד, זה לא יבול שאתה מאבד מראש. וזה נושא שכל הזמן הסבירו לי שהסטטיסטיקה אומרת שהפער הוא לא גדול רק 30%.. בין שלושה שקלים ל-18.90 זה לא 30%. אנחנו, במשרד החקלאות, לא יודעים לשלוט בשרשרת הערך. אנחנו מאוד מעודדים חקלאים לעשות מכירות באופן עצמאי. לצערי, חלק מהם שעושים את זה באופן עצמאי לא מוכרים את זה במחירים זולים או לא זולים בהרבה מהרשתות, אז הם פחות אטרקטיביים כמו שפעם היה קודם".
עם מי אתם מדברים על זה?
"הדיאלוג שלנו הוא מול משרד הכלכלה, שהם אלה שאמורים לפקח על המחירים. במציאות הגורם האמיתי הוא משרד האוצר. יום אחד זה יתפוצץ, אני לא יודעת מתי, אבל זה חייב להתפוצץ. כל הפערים האלה הם לא רק בירקות ובפירות, הם בהרבה מאוד מוצרים אחרים. לדוגמא השום. לפני שהגעתי לתפקיד ב-2022, יום אחד הודיע שר האוצר שהמכס על השום יורד לאפס. ומה קרה? בהתחלה אכן ירד המכס והמחיר ירד. אבל שנתיים אחרי זה אתה רואה שהמחיר עולה, וכיום יש שום במחיר של פעם, אבל באיכות ירודה והשום כמעט נגדע. עכשיו החקלאים יסכימו לגדל שוב כמעט. אנחנו שילמנו מהתקציב שלנו כסף כדי שיוכלו לייצר ריבויים ולהשיב את גידול השום בעתיד. במשרד החקלאות שומרים על גידולים, לא כל דבר אפשר לשמור זרעים. יש דברים שצריך לשמור על שטחים וגידולים כדי שיהיה אפשר לעשות מהם ריבויים לאחר מכן".
"הדיאלוג שלנו הוא מול משרד הכלכלה, שהם אלה שאמורים לפקח על המחירים. במציאות הגורם האמיתי הוא משרד האוצר. יום אחד זה יתפוצץ, אני לא יודעת מתי, אבל זה חייב להתפוצץ. כל הפערים האלה הם לא רק בירקות ובפירות, הם בהרבה מאוד מוצרים אחרים. לדוגמא השום. לפני שהגעתי לתפקיד ב-2022, יום אחד הודיע שר האוצר שהמכס על השום יורד לאפס. ומה קרה? בהתחלה אכן ירד המכס והמחיר ירד. אבל שנתיים אחרי זה אתה רואה שהמחיר עולה, וכיום יש שום במחיר של פעם, אבל באיכות ירודה והשום כמעט נגדע. עכשיו החקלאים יסכימו לגדל שוב כמעט. אנחנו שילמנו מהתקציב שלנו כסף כדי שיוכלו לייצר ריבויים ולהשיב את גידול השום בעתיד. במשרד החקלאות שומרים על גידולים, לא כל דבר אפשר לשמור זרעים. יש דברים שצריך לשמור על שטחים וגידולים כדי שיהיה אפשר לעשות מהם ריבויים לאחר מכן".
עוד ב-
איך אפשר להוריד מחירים?
"את מחירי הפירות והירקות אפשר להוריד קודם כל אם החקלאי יוכל לייצר בזול יותר – ברגע שעלויות הייצור שלו ירדו, גם המחיר הסופי יירד. אבל כאן בדיוק מתחילה הבעיה האמיתית: שרשרת השיווק מהחקלאי, דרך הסיטונאי ועד הקמעונאי – חייבת רפורמה עמוקה. כשחקלאי מוכר במחיר מסוים, והצרכן משלם פי שניים או שלושה – ברור שמישהו באמצע גוזר קופון. כמה גדול הקופון הזה? האם הוא מוצדק? האם בכלל אפשר לדעת? היום אין ניטור אמיתי ומחקרי של הפער הזה. אני לא קובע נתונים, אבל אני שומע גם את החקלאים וגם את הצרכנים – והפערים שהם מציגים פשוט לא הגיוניים. לצערי, אין לי את הכלים לבצע את הבדיקה בעצמי, אבל אני פועל כדי להעביר את המידע לגורמים שיכולים משרד האוצר, משרד הכלכלה. זה חייב לקרות, כי זה לא מתקבל על הדעת שבמדינה קטנה כמו שלנו, עם מרחקים קצרים ועלויות לוגיסטיות נמוכות, נשלם כאלה סכומים על תוצרת חקלאית טרייה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
8.הרשתות שיווק אשמותטליה 07/2025/18הגב לתגובה זו0 0הבעיה זה לא החקלאים אלא רשתות השיווק שמקבלות סחורה טריה של בצל בשקל ומוכרות במחיר של פי חמישה או שבעה. למרות שלא צריך לעשות שום דבר חוץ מלהסיע כמה שעות את הסחורה למדף. סבא שלי חקלאי ותמיד גוזרים עליכם קופון שיהיה ברור הוא מוכר ארבע קילו תפוזים ופומליות ב-20 שקל. וזה אחרי שאני הכרחתי אותו להעלות את המחיר מ15. למרות זאת תמיד רואים גם במבצעים שתפוז עולה לפחות שמונה שקל לקילו גם בשיא העונהסגור
-
7.אני רוצה לעזור לחקלאי הישראלישמואל 07/2025/12הגב לתגובה זו0 0יש דבר תמוה בעיני כשאני בא לשווקי האיכרים לקניה ישרות מהחקלאי אני נתקל במחירים יותר יקרים מהסופרים והשווקים אז למי להאמין לכתבה או למציאות שאני נתקל בא ביום יום.סגור
-
6.רמידן 07/2025/12הגב לתגובה זו0 0זיקנתו מביישת את צעירותו, חולם להיות ראש ממשלה, איש פטתי שנישא על ימיו בשבכ לפני מליון שנים כמוהו עוד רבים בממשלת האסון הלאומי.סגור
-
5.האיש ישן בעמידהדני 07/2025/12הגב לתגובה זו0 0אין לו שום יכולת ביצוע. המהפיכה המשפטית מילא פיו מים.. לגבי החקלאות מחירי הפירות והירקות עוד מעט יגיעו למחירי הבשר. אי אםשר לקנות כלום והוא מתבכייןסגור
-
4.דיכטר שר כושל, לא עשה דבר עכשיו התחיל לדבר (ל"ת)ציפי 07/2025/11הגב לתגובה זו0 0סגור
-
3.נו באמת ... מה הוא מבין בחקלאות?מיכה 07/2025/11הגב לתגובה זו0 0כמה זמן הוא שר החקלאות 3 שנים ? רק עכשיו הוא מגיע לטובנות? אתם מבין את זה? הכול קורס והוא מבלבל אותכם על עוד 20-30 שנה. בקיצור אחרי המלחמה הבצורת . החקלאות ...מתיבשת ...והשר לא לוקח אחריות .סגור
-
2.הבסטיליה!!!!אנצי!!!! 07/2025/11הגב לתגובה זו0 0מישהו זוכר את הבסטיליה?! שהעניים סבלו עד שנמאס להם ועשו הפיכה והפילו את השלטון הגרוע שהיה במדינתם.אז לפני שזה יקרה וזה יקרה ידאג מר דיכטר להעביר חוקים לטובת הציבור!סגור
-
1.הפתרון די פשוטחיים מאיר ויזניצר 07/2025/11הגב לתגובה זו0 01) להוריד עלויות לחקלאי (חוקי עובדים זרים מס עובדים זרים) 2) סבסוד ישיר לחקלאי (נותן ביטחון לחקלאי שהוא לא יפסיד) 3) במקביל לפתוח יבוא אם יהיה איזון בין שלושת המרכיבים הנ''ל הרוב יסתדר, כמו שאמרו חז"ל השוק עושה את הכי טובסגור
