השוק

יוליוס בר: מדוע פרויקט הסכר הענק בטיבט מעורר תקוות בסין?

כלכלני יוליוס בר ניתחו את השפעת הקמתו של הסכר הגדול בטיבט על שווקי העופרת והברזל בסין, והסכם הסחר החדש של יפן עם ארה"ב 
מערכת ice | 
צילום shutterstock.
כלכלני יוליוס בר מציגים את הקשר בין הסכר הגדול שמוקם בטיבט לתפנית במגמה בשוקי העופרת וברזל בסין, והאם הסכם הסחר החדש של ארה"ב עם יפן היא התפתחות חיובית לשוק? 
עפרת ברזל ופלדה: האם סכר הענק של סין ישנה את התמונה?
קארסטן מנקה, ראש תחום מחקר "הדור הבא" ביוליוס בר, ניתחה כי המחירים זינקו באופן משמעותי מאז השפל בתחילת הקיץ, ונראה כי נרשמה תפנית במגמה בשוקי עפרת הברזל והפלדה בסין. אחת הסיבות לכך היא ציפיות לרפורמות בצד ההיצע בתעשיית הפלדה. עם זאת, רפורמות כאלה אינן יכולות להועיל לשני השווקים גם יחד, שכן ירידה בתפוקת הפלדה משמעותה ירידה בצריכת עפרת הברזל. סיבה נוספת לשינוי היא פרויקט סכר ענק חדש בטיבט.
אף שמדובר בפרויקט עצום במונחים מוחלטים, חלקו מסך ההשקעות הקבועות בסין נמוך מזה של סכר שלושת הערוצים, ולכן לא צפויה לו השפעה משמעותית - לא על הצמיחה הכלכלית ולא על הביקוש לחומרי בנייה. הדבר אף מעלה ספקות לגבי יכולתה של סין לעודד צמיחה באמצעות השקעות תשתית.
נראה כי חלה תפנית במגמה בשוקי עפרת הברזל והפלדה בסין בשבועות האחרונים. המחירים עלו בין ‎10%‎ ל-‎20%‎ לעומת שפליהם בתחילת הקיץ, בעקבות דיווחים על רפורמות בצד ההיצע בתעשיית הפלדה והכרזה על פרויקט סכר ענק. לנוכח עודף ההיצע המבני בשוק הפלדה, שפוגע בסחר העולמי ומוביל להטלת מכסים, רפורמות בצד ההיצע מצד סין הן חיוניות לשם איזון השוק העולמי.
בשנה שעברה, סין ייצרה למעלה ממיליארד טון פלדה שהם יותר ממחצית מהייצור העולמי, ומתוכם ייצאה כ־120 מיליון טון, יותר מכל מדינה אחרת. סגירת כושר ייצור עודף היא אינטרס של הממשלה המרכזית במטרה לייצב את הענף, אך מנוגדת לאינטרסים של הממשלות המקומיות, בשל השפעות שליליות על שוק העבודה המקומי והכנסות ממסים.
באשר להשפעה על מחירי עפרת הברזל והפלדה, רפורמות בצד ההיצע אינן יכולות לתמוך בשני השווקים בו־זמנית, שכן ירידה בייצור הפלדה תפחית את הביקוש לעפרת ברזל.
במקביל, הידיעה על פרויקט סכר הענק יארלונג צאנגפו בטיבט עוררה מחדש תקוות וזיכרונות מהשקעות התשתית האדירות של סין בעבר. הפרויקט מזכיר את סכר שלושת הערוצים שנבנה בין 1998 ל־2006. מדובר בפרויקט גדול בהרבה במונחים מוחלטים עם השקעה מוערכת של כ־‎1.2 טריליון יואן, לעומת כ־‎200 מיליארד יואן בלבד בסכר שלושת הערוצים.
עם זאת, במונחים יחסיים, השקעה זו מהווה כ־2.3% בלבד מסך ההשקעות הקבועות בסין, לעומת למעלה מ־‎7% בפרויקט הקודם. לפיכך, ההשפעה הכוללת על הצמיחה הכלכלית צפויה להיות מוגבלת, וכך גם הביקוש לחומרי בנייה.
מבט ראשון על ההיקפים (בין 4 ל־6 מיליון טון פלדה ו־30 עד 50 מיליון טון מלט) עשוי ליצור רושם של ביקוש גדול, אך אלו עדיין כמויות שאינן מספיקות כדי להשפיע על השווקים, במיוחד כשמדובר בפרויקט המתוכנן להיבנות לאורך כעשור. לשם השוואה, סין צרכה בשנה שעברה כ־880 מיליון טון פלדה ויותר מ־1.8 מיליארד טון מלט.
לפיכך, פרויקט סכר הענק יארלונג צאנגפו מעלה ספקות באשר ליכולתה של סין לעודד את הכלכלה באמצעות השקעות תשתית. לא מבחינת תרומה לצמיחה ולא מבחינת ביקוש לחומרי בנייה מדובר בפרויקט בעל השפעה משמעותית. ואם אפילו פרויקט כזה אינו משנה את התמונה - איזה פרויקט כן ישנה? לכן, אנו סבורים כי העליות האחרונות בשוקי עפרת הברזל והפלדה נובעות בעיקר ממגמת סנטימנט זמנית - וככל הנראה לא יימשכו לאורך זמן.
יפן: הסכם הסחר עם ארה"ב והטלת מכס בשיעור ‎15%‎ מהווים הפתעה חיובית
לואיס צ'ואה, אנליסט מחקר מניות אסיה ביוליוס בר, ניתח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על הסכם סחר עם יפן. להבנתנו, מדובר בהתפתחות חיובית משמעותית לשוק, שכן שיעור המכס של ‎15%‎ נמוך מהשיעור של 25% שצוין במכתב ליפן בתחילת יולי, וכן נמוך מהמכסים שנקבעו בהסכמים האחרונים עם מדינות אחרות. אף שפרטים נוספים טרם פורסמו, שיעור זה חל על רכבים - כך שענפים הרגישים ליצוא צפויים ליהנות מההסכם, והיחלשות הין היפני מהווה רוח גבית נוספת לרווחיות. נקודת המעקב הבאה: אפשרות לחלוקת מענקים והפחתת מס צריכה בסתיו.
ארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן, הכולל מכסים בשיעור ‎15% על סחורות יפניות המיובאות לארה"ב. לפי דבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שפורסמו ברשת Truth Social: "זה עתה חתמתי על הסכם הסחר הגדול בהיסטוריה עם יפן. עבדנו על זה זמן רב וביסודיות, זה הסכם נהדר לכולם". אף שב־18 ביולי ציין שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט כי הסכם הדדי עם יפן הוא אפשרי, ההכרזה על ההסכם מהווה הפתעה חיובית, במיוחד נוכח אובדן הרוב בפרלמנט העליון בבחירות שהתקיימו ב־20 ביולי. שיעור המכס של ‎15%  היה אף הוא נמוך מהציפיות: נמוך מזה שבהסכמים האחרונים שארה"ב חתמה עם מדינות אסיה אחרות, ונמוך מהמכסים של ‎25%‎ שצוינו במכתב מיום 7 ביולי ואשר היו אמורים להיכנס לתוקף ב־1 באוגוסט.
פרטים נוספים צפויים להתפרסם בהמשך, כאשר ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה מסר כי יגיב רק לאחר שיבחן את הדו"ח של ראש צוות המשא ומתן ושר שיקום הכלכלה ריוסיי אקזאווה. יפן תשקיע ‎550‎ מיליארד דולר בארה"ב ותפתח את שוק הרכב, האורז ומוצרים חקלאיים נוספים. על פי הדיווח של רשת השידור היפנית NHK, שיעור המכס של  15% חל גם על ענף הרכב, מה שצפוי לתמוך בענפים הרגישים ליצוא, כאשר גם היחלשותו האחרונה של הין מהווה רוח גבית לרווחיות. 
להערכתנו, הסכם הסחר צפוי לספק הקלה בטווח הקצר לשוק, במיוחד על רקע חששות פוליטיים קודמים בנוגע לאי־הוודאות בשלטון הקואליציה המיעוטית ועתיד ההנהגה של מפלגת השלטון הליברלית־דמוקרטית (LDP). מוקדם יותר דיווח עיתון ניקיי כי ראש הממשלה אישיבה עשוי להתמודד עם קריאות להתפטרות לאחר מועד היעד של המכסים ב־1 באוגוסט.
האירוע המרכזי הבא בטווח הקצר הוא השאלה האם תקציב משלים יאושר במושב חירום של הדיאט היפני. אף שלתקציב משלים עשויות להיות השלכות פיסקליות ארוכות טווח, אם יאושרו במסגרתו מענקים ומס צריכה מופחת - הדבר עשוי לתמוך במניות צריכה ובענפים הפונים לשוק המקומי בטווח הקצר.
עם זאת, בטווח הארוך אנו נותרים ממוקדים בעיקר בפונדמנטלים התאגידיים כגורם המרכזי לביצועי יתר בשוק המניות. אנו שומרים על אופטימיות בנוגע לשוק היפני, על רקע המשך התנופה ברפורמות תאגידיות ושיפורים מתמשכים בממשל התאגידי ובתשואת ההון של חברות מובילות ביפן.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה