הדיון על תקיפה אמריקאית באיראן מחזיר לשוקי ההון את המתמטיקה הפשוטה של סיכוני גיאופוליטיקה. זרימת נפט וגז מתוך המפרץ הפרסי, ביטחון שיט במיצרי הורמוז, ביקוש למערכות יירוט וחימוש מדויק והכסף שמחפש היכן להתמגן ואף ליהנות מפרמיית הסיכון. זה אינו צ’ק־ליסט לוודאי, אלא ניתוח ענפי של מניות שמגלמות מנגנון הכנסות שמוטה חיובית בתרחיש של השבתה חלקית לנתיבי אנרגיה או עליית מדרגה בתקציבי ביטחון.

באנרגיה הימית, בעלי מכליות הנפט הגולמי נוטים ליהנות ראשונים כשפרמיית הסיכון הימי מזנקת. עיכובים במעבר הורמוז, שדרכו עוברים סביב חמישית מנוזלי הנפט בעולם, מאריכים מסלולים, מצמצמים היצע של טונות־מייל, ומעלים תעריפי הובלה ברגע. ב־2019, למשל, מתיחות במפרץ הקפיצה את תעריפי ה־VLCC מעל 100 אלף דולר ליום ומניות כמו Frontline, DHT ו-International Seaways טסו בהתאם. התבנית חזרה גם בגלי הסיכון בים האדום. כשפרמיית מלחמה בביטוח הימי טיפסה, סקטור המכליות קיבל רוח גבית. מניות כמו Frontline PLC הן הליבה של חשיפה כזו, אבל חשוב לזכור שהן תנודתיות מאוד ורגישות לכל ירידת מדרגה מהירה בסיכון הגלובלי.

בצד הביטחוני, RTX (לשעבר ריית’און) ו-Lockheed Martin בולטות כנהנות טבעיות מעלייה בביקוש למערכות הגנה והתקפה רלוונטיות לזירת המזרח התיכון. טילי שיוט כדוגמת Tomahawk, מערכות יירוט, מכ”מים, ופצצות מונחות. בשנים האחרונות נרשם גל הזמנות ופניות למדינות נוספות בנוגע ל-Patriot ו-NASAMS, כש־RTX מדווחת על ביקוש מוגבר ליירוטים ולחימוש מדויק, וסטיות מהמצאי התפעולי בשדות הקרב מחזקות את צבר ההזמנות. גם לוקהיד, שמייצרת בין היתר את מיירטי PAC-3 ל-Patriot ואת ה-F-35, נהנית מצבר שיא היסטורי, ומסל ההכנסות רב־שנתי שמייצרות תוכניות תחזוקה ושדרוג. סביבה של הסלמה במפרץ, בוודאי אם מערבת איום טילים ומל”טים מחדדת עוד יותר את קדימות ההצטיידות.

בישראל, אלביט מערכות היא נגזרת מתבקשת. חשיפה רחבה למערכות מודיעין, לוחמה אלקטרונית, חימוש מונחה ופתרונות לשדה הקרב הרב־ממדי. החברה נכנסה ל-2025 עם צבר הזמנות שיא, ובתרחיש של עליית דרישה אזורית, בין אם מקבלות־קצה במזרח אירופה ובין אם במזה”ת, הנראות משתפרת. למשקיע הישראלי זו דרך לקבל דלתא ביטחונית בלי להסתמך רק על הענקים האמריקאיים. גם כאן, המפתח הוא להבין את קצב ההכרה בהכנסות ואת מבנה החוזים הרב־שנתיים.

בגז הטבעי, כל זעזוע במעבר הורמוז, שדרכו עוברת גם תנועת LNG מהמפרץ, בראשם קטר, עשוי להעלות פרמיית אספקה ולכוון ביקוש מואץ לקיבולת אמריקאית. Cheniere Energy, היצואנית הגדולה של LNG מארה״ב, נהנית מסכמי offtake ארוכי טווח ומרשת מתקנים שכבר פועלת מלאה כמעט לחלוטין, לצד פרויקטים מתרחבים. בארה״ב היצוא רשם שיאים בשנים האחרונות, וכשאירופה ואסיה מבקשות ביטחון אנרגטי, קיבולת אמריקאית גמישה מתמחרת פרמיה. תרחיש של הסלמה במפרץ עשוי להגדיל את יתרון היחסי הזה ולשפר מרווחים.

ולבסוף, למי שחושב נפט זה נפט, אינטגרטורים כמו ExxonMobil או Chevron נהנים בדרך כלל מדלתא־מחיר חיובית כאשר ברנט WTI קופצים, אך הרגישות של המניה תלויה בתמהיל ובמדיניות הגידור. לעומת זאת, מניות מוכוונות דופק כמו מכליות או קבלני ביטחון משקפות לעיתים קשר הדוק יותר לאירוע עצמו. בתוך כך, חשוב לזכור שהורדת סיכונים דיפלומטית יכולה להפוך מהר מאוד את תנועת המחירים, והמניה שתפסה כותרת אתמול עלולה למחוק את הפרמיה מחר.

תמונת הסיכונים היא כזאת, מיצרי הורמוז הם צוואר־בקבוק קריטי ל־20%–21% מנוזלי הנפט העולמיים, כל פגיעה בשיט שם מתגלגלת מהר לכל שרשרת הערך מהובלה ימית, דרך פרמיות ביטוח ועד מחירי גולמי. ביטחונית, הזמנות הן רב־שנתיות אבל הכותרות מקצרות טווח. בגז, השוק נהיה הדוק כשהספוט נדחק לצד הסכמים ארוכי טווח. לכן, גם אם השמות שהוזכרו עשויים ליהנות מהסלמה, ניהול הסיכון חשוב לא פחות מהבחירה הענפית פיזור, מינופים זהירים, וחלונות יציאה ברורים.

עוד ב-

לקראת שבוע המסחר: כך המתיחות מול איראן תשפיע על הבורסה

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה בתרחיש של עימות אמריקאי־איראני, מניות מכליות גולמי, קבלני ביטחון ויצואנית ה-LNG האמריקאית Cheniere מציעות חשיפה אינטואיטיבית לפרמיות הסיכון הים־תיכוניות והגלובליות. זהו הימור על מתמטיקה של תורים, ציי ספנות וצברי הזמנות ולא על חדשות שעה־שעתיים. 

הכתבה אינה מהווה המלצה להשקעה. 
 

אלרואי אגם: חוקר ואסטרטג השקעות המשלב מומחיות בשוק ההון, הייטק ועולם הקריפטו. מספק ניתוחים ותובנות לאיתור הזדמנויות השקעה בנכסים מסורתיים ודיגיטליים.