השוק

דרמה בנאסד"ק: החברה הישראלית נחתכה ב-80%

חברת אקסטנד הישראלית חתמה על עסקת מיזוג בשווי 1.5 מיליארד דולר עם חברה אמריקאית בנאסד"ק, כשבין המשקיעים נמנה גם בן הנשיא טראמפ. אלא שהשוק הגיב בצורה מדאיגה. האם הצניחה הדרמטית היא אזהרה או הזדמנות?

רוי שיינמן | 18/2/2026 19:03

חברת אקסטנד הישראלית, שמפתחת מערכת הפעלה מבוססת בינה מלאכותית לכלי טיס ורובוטים אוטונומיים, השבוע רשמית "הגישה מועמדות" לנאסד"ק.

הדרך שבחרה: מיזוג עם שלד בורסאי אמריקאי בשם JFB Construction Holdings, בעסקה שמתמחרת את החברה הממוזגת בשווי של 1.5 מיליארד דולר. לצד העסקה הוכרז גיוס של 152 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים, ביניהם אריק טראמפ, בנו של הנשיא האמריקאי, וקרן ההגנה Protego Ventures שהובילה גם את סבב ההשקעה הקודם בחברה.

אלא שלמרות הגשמת אבן הדרך הגדולה, המשקיעים אמרו בקול ברור: אנחנו לא מאמינים לשווי הזה.

אחרי ההודעה קרה משהו מדאיג: מניית JFB קרסה ב-42%, ונסגרה בשווי שוק של כ-105 מיליון דולר בלבד. כדי להבין את הפער - על פי מתווה העסקה, בעלי המניות של JFB אמורים לקבל 30% מהחברה הממוזגת.

אם אקסטנד שווה באמת 1.5 מיליארד דולר, ה-30% האלה שווים כ-450 מיליון דולר. ושווי השוק של JFB בפועל? 105 מיליון בלבד.

מייסדי אקסטנד. קרדיט: XTEND

מה אומר לנו הפער הזה? פשוט מאוד: המשקיעים לא מאמינים שאקסטנד שווה 1.5 מיליארד. כשמחשבים את שווי החברה החדשה מהמחיר שבו JFB נסחרת בפועל, מתקבל שווי ריאלי שהשוק מייחס לאקסטנד - סביב 350 מיליון דולר בלבד.

זה עדיין לא מספר קטן לחברה ישראלית, אך הוא נמוך בכ-77% מהשווי המוצהר, ונמוך גם מהשווי שבו נכנסו המשקיעים האחרונים בגיוס הפרטי.

נוסף על כך, מיזוגים הופכיים - כלומר כניסה לבורסה דרך מיזוג עם חברה קיימת ולא דרך הנפקה מסורתית - ידועים בשוק ההון ככלי שמותיר לא פעם את בעלי המניות הוותיקים עם נתח מדולל ושווי נמוך מהמצופה.

בעלי המניות של JFB, שלפני ההכרזה החזיקו 100% מחברה בשווי מסוים, ימצאו את עצמם עם 30% מחברה חדשה שהשוק עדיין לא יודע לתמחר. הרוח הנגדית הזו מוכרת ומשחקת תפקיד מרכזי בתגובה החדה.

השאלה הגדולה שנשאלת כעת - האם הירידה הזו מייצרת הזדמנות למי שבכל זאת רוצה להשקיע באקסטנד? חשוב להדגיש שלא מדובר בסתם חברה. אקסטנד, שנוסדה ב-2018 על ידי צוות מייסדים עם אקזיט מוצלח מאחוריהם, מספקת מערכות לצבא הישראלי ולמשרד הביטחון, וזכתה גם בחוזים ממשרד ההגנה האמריקאי.

הטכנולוגיה המרכזית שלה, מערכת ההפעלה XOS, מאפשרת למפעיל יחיד לשלוט בו-זמנית במספר רחפנים ורובוטים אוטונומיים בסביבות מורכבות - ועם ממשק פשוט יחסית שאינו מצריך הכשרה ממושכת.

מה שמייחד את המוצר הזה מול מתחרות הוא שהוא לא יושב על המדפים: אקסטנד עברה "חיכוך מבצעי" אמיתי, למדה ושיפרה את עצמה מתוך לחימה בפועל - יתרון שקשה לכמת אבל קשה גם להתעלם ממנו.

בין לקוחותיה גם חברת נקסט ויז'ן הישראלית הבורסאית - חיבור שמעיד על שיתופי פעולה חזקים בתוך המערכת הביטחונית הישראלית. ההנהלה ציינה בעבר צמיחה שנתית של 80%-100% לאורך שנים, עם יעד הכנסות של 50 מיליון דולר.

בנוסף, הנוכחות של אריק טראמפ ושל קרן Protego כמשקיעים מוסיפה אינדיקציה לפוטנציאל הגישה לחוזים ביטחוניים אמריקאים עתידיים - בשוק שמתוקצב בהיקפים אסטרונומיים, ושממשל טראמפ מכוון להגדיל עוד.

הסיכונים? קיימים ומשמעותיים. המזומן בקופת JFB בסוף הרבעון השלישי של 2025 עמד על כ-6.6 מיליון דולר בלבד - נתון שמדגיש עד כמה גיוס ה-152 מיליון הוא קריטי להמשך. המיזוג עצמו טרם הושלם, ועסקאות מהסוג הזה יכולות להתארך, להתעכב, ולהפתיע לרעה. השווי של 1.5 מיליארד שנוי במחלוקת, ולחברה עדיין יש מה להוכיח מבחינת הכנסות בפועל.

עוד ב-

משרד הביטחון החליט: זו החברה שתספק לצה"ל רחפנים

לכתבה המלאה

אם כל זה לא מרתיע אתכם, ההתרסקות של 42% שמגלמת הנחה של כמעט 80% על השווי המוצהר עשויה להיות בדיוק מה שיוצר נקודת כניסה מעניינת לחברה שפועלת בתחום הביטחוני החם ביותר בעשור הקרוב. אבל חשוב לזכור - לרוב השוק חכם יותר מכולנו, וייתכן שבסופו של דבר יתברר שהשווי עליו אקסטנד הצהירה אכן היה מנופח.