השוק

האינפלציה צפויה לרדת בסוף 2026, מה יקרה לריבית? | כל הפרטים

על פי הערכת כלכלני דויטשה בנק, העלייה האחרונה בכותרות הגיאופוליטיות סביב ארה״ב-איראן עשויה לדחוף את בנק ישראל לגישת “המתן-וראה” בפברואר, כדי להשיג בהירות טובה יותר לגבי סביבת הסיכון. מה יקרה לאינפלציה? | כל הפרטים

מערכת ice | 20/2/2026 7:05

אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום Magma Images, shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)

לקראת ישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ב-23 בפברואר, שבוע עמוס נתונים (מדד ינואר ותמ״ג רבעון רביעי) הזיז, לדעתנו, את התמונה המאקרו-כלכלית לכיוון יוני יותר ופתח מעט יותר את הדלת להקלה נוספת, גם אם בנק ישראל ממשיך להדגיש זהירות. ישיבת פברואר בשבוע הבא היא, לדעתנו, החלטה גבולית.

בעבר נטינו להעריך שהריבית תישאר ללא שינוי בפברואר; מדד ינואר הרך יותר, הרכב התמ״ג הפחות אינפלציוני ברבעון הרביעי והמשך חוזק השקל הזיזו את ההטיה שלנו לכיוון הורדה. עם זאת, אין להמעיט בסיכון להותרת הריבית ללא שינוי: העלייה האחרונה בכותרות הגיאופוליטיות סביב ארה״ב-איראן עשויה לדחוף את בנק ישראל לגישת “המתן-וראה” בפברואר, כדי להשיג בהירות טובה יותר לגבי סביבת הסיכון.

אנו מצפים שהאינפלציה תרד מתחת למרכז היעד עד לאורך 2026 (סוף שנה ~1.6% שנתי), לפני שתתכנס בהדרגה חזרה למרכז טווח היעד ב-2027. הפעילות ברבעון הרביעי תומכת בהערכתנו שההתאוששות נמשכת, אך בהרכב בריא יותר (פחות התחממות של ביקוש מקומי, תרומה חיצונית חזקה יותר).

תרחיש הבסיס שלנו למחזור ההקלה: הורדה של 25 נ״ב בישיבת פברואר + שלוש הורדות נוספות של 25 נ״ב במהלך יתרת 2026 (מרץ/יולי/אוקטובר), כך שהריבית תגיע לרמת היעד הסופית שלנו של 3.0% עד סוף 2026 (לעומת 3.25% קודם).

אנו רואים גם סיכונים כלפי מטה להערכת הריבית הסופית עם אפשרות לרדת אף ל-2.5% אם הרקע הגיאופוליטי ישתפר, הפד יהפוך ליוני יותר (תחזית הבית של DB רואה הורדה נוספת ברבעון השלישי 2026), חוזק השקל יעמיק ומגבלות צד ההיצע (בעיקר שוק העבודה והדיור) יוקלו מהר מהצפוי.

הסיכון המרכזי לקצב הוא הרקע הגיאופוליטי, רגישות השקל לסיכון גלובלי/טכנולוגיה אמריקאית, אירוע risk-off בהובלת טכנולוגיה עלול להחליש את השקל ולהאט את רצף ההקלה; אנרגיה ואי-ודאות פיסקלית נותרות נקודות מעקב נוספות. להלן פירוט הקריאה שלנו לנתוני המאקרו האחרונים וכיצד הם מתורגמים להערכתנו לגבי החלטת פברואר, תחזית ההקלה ל-2026 והסיכונים המרכזיים במסלול זה.

מדד ינואר
מדד ינואר יצא רך מהצפוי (-0.3% חודשי, 1.8% שנתי, הנמוך מאז אמצע 2021), בסיוע רכיבים רגישי מט״ח ועונתיים (בעיקר נסיעות וסחירים). להבנתנו, המסר החשוב אינו רק הנתון עצמו אלא איכות הירידה: הריכוך רחב דיו כדי להשאיר את המומנטום הבסיסי מתון, וערוץ השקל פועל משמעותית על מחירי הסחירים.

הדאגה ה״מוכרת״ נותרת הדיור/שכירות. הפירוט האחרון עדיין מצביע על דביקות בשכר הדירה, במיוחד בחוזים חדשים, גם כששירותים אחרים מתקררים. הדבר תואם את הנרטיב שלפיו אינפלציית השכירות היא האתגר האחרון, בעוד ששאר סל המדד הולך ומתיישר עם אינפלציה בחצי התחתון של טווח היעד 1%–3% בתקופה הקרובה.

תחזיות האינפלציה שלנו
אנו ממשיכים לצפות שהדיס-אינפלציה תרד מתחת לאזור הנוחות המרכזי של בנק ישראל לאורך רוב 2026, עם שפל מקומי סביב אפריל (~1.3% שנתי) ואוגוסט (~1.4% שנתי), ולפני סיום 2026 סביב ~1.6% שנתי.

ל-2027 אנו מניחים התכנסות לכ-1.9%-2% ככל שהתאמות פיסקליות/מסים יהפכו סבירות יותר כחלק מתיקון תקציבי לטווח בינוני אך עדיין אינפלציה סביב היעד, לא מעליו באופן מתמשך (כלומר, פוטנציאל העלייה מוגבל אלא אם הגיאופוליטיקה תחזיר פרמיית סיכון למט״ח ולאנרגיה).

תמ״ג ברבעון הרביעי: ההתאוששות נמשכת, ההרכב פחות אינפלציוני
התמ״ג ברבעון הרביעי צמח בכ-4% במונחים שנתיים (רבעון מול רבעון), בקירוב בהתאם לקונצנזוס ולהערכתנו (4.1%), לאחר הקפיצה החדה ברבעון השלישי. המסר המרכזי למדיניות הוא ההרכב: נראה שההתאוששות נעה לתמהיל בר-קיימא יותר, כאשר הביקוש החיצוני נושא חלק גדול יותר מהעומס בעוד שהביקוש המקומי נראה פחות כמו סיפור של התחממות יתר.

לשנת 2025 כולה, הצמיחה הסתכמה בכ-3.0%, מעט מעל תחזיתנו הקודמת (~2.8%), דבר המחזק את ההבנה שהפעילות מתנרמלת לאחר הזעזוע ללא חריגה אינפלציונית מהותית.

לקראת 2026 אנו שומרים על תחזית של 4.2%:
(i) הקלה במגבלות היצע, במיוחד סביב דינמיקת ההיצע בענף הבנייה והנדל״ן,
(ii) יצוא עמיד/זרימות היי-טק וגיוסי הון,

מדיניות מוניטרית: החלטת פברואר והמשך הדרך
הדיס-אינפלציה מגדילה את מרחב הפעולה להקלה נוספת. לאחר שתי הורדות רצופות (כולל ההפתעה בינואר), בנק ישראל מגיע לישיבת 23 בפברואר עם תמונת מאקרו ברורה יותר: הדיס-אינפלציה מתקדמת מהר מהצפוי, השקל ממשיך לשמש עוגן משמעותי לאינפלציית הסחירים, והתאוששות הצמיחה, אף שנמשכת, נראית פחות מונעת התחממות ביקוש.

בסביבה זו הנקודה המרכזית אינה שבנק ישראל נעשה “מרחיב”, אלא שהריביות הריאליות התהדקו מכנית כאשר מומנטום האינפלציה נחלש מה שיוצר מרחב להמשך התאמת המדיניות תוך שמירה על עמדה מרסנת במונחים ריאליים. במקביל, הוועדה ככל הנראה תרצה לשמור גמישות לנוכח אי-ודאות גיאופוליטית, סיכונים פיסקליים וכיסי דביקות בשכר הדירה, ולכן ההכוונה עשויה להישאר זהירה גם אם הפעולות נוטות ליוניות.

ישיבת פברואר: תרחיש הבסיס
התרחיש הבסיסי שלנו הוא הורדה של 25 נ״ב בפברואר (ל-3.75%), אך מדובר בהחלטה קרובה מאוד ועדיין קיים סיכון לא מבוטל להותרה ללא שינוי. לאחר החלטת ינואר נטינו דווקא לאי-שינוי בפברואר; אולם השילוב של מדד ינואר רך יותר, הרכב תמ״ג פחות מחמם ביקוש והמשך חוזק השקל הטו את ההטיה שלנו להורדה.

הוועדה מאזנת בין אות דיס-אינפלציוני ברור ותמיכת השקל לבין שיקולי ניהול סיכונים (גיאופוליטיקה, אי-ודאות פיסקלית ושוק עבודה הדוק), ולאחר שתי הורדות רצופות כולל הפתעת ינואר, רף התקשורת לצעד נוסף עשוי להיות גבוה יותר במסגרת מחזור הקלה זהיר.

עם זאת, כאשר האינפלציה הכוללת כבר בחלק התחתון של טווח היעד 1%–3% ומדדי המגמה רכים, הותרת הריבית ללא שינוי תתורגם בפועל להידוק נוסף במונחים ריאליים ולכן מאזן הסיכונים עבר לכיוון הקדמת הורדות מתונות, גם אם בנק ישראל ימשיך לשדר נתיב זהיר ומנוהל-סיכונים. עם זאת, אין להמעיט בסיכון לאי-שינוי: העלייה האחרונה בכותרות סביב ארה״ב-איראן עלולה לדחוף את בנק ישראל לגישת “המתן-וראה” בפברואר.

תחזית
בהנחה של הורדה בפברואר, אנו רואים מרחב לשלוש הורדות נוספות של 25 נ״ב במהלך יתרת ישיבות 2026 (מרץ/יולי/אוקטובר), כך שהריבית תגיע ל-3.00% עד סוף 2026.

ההיגיון המאקרו-כלכלי:
1- האינפלציה צפויה לרדת מתחת ליעד (סוף 2026: ~1.6% שנתי) לפני התכנסות חזרה למרכז הטווח ב-2027.
2- ערוץ השקל ממשיך לדחוס אינפלציית סחירים.
3- הצמיחה מתחזקת אך בהרכב בריא יותר שמגביל סיכוני ביקוש.

שילוב זה אמור לאפשר לבנק ישראל להמשיך בהורדות תוך שמירה על מדיניות “הדוקה” ריאלית במיוחד אם שכר הדירה יתקרר בהדרגה וחיכוכי ההיצע ימשיכו להיחלש. אנו רואים ריבית סופית סביב 3.00% (בתרחיש הבסיס ב-2026), אך קיימים סיכונים כלפי מטה עד 2.5% אם: הרקע הגיאופוליטי ישתפר, הפד יהפוך ליוני יותר (תחזית DB רואה הורדה נוספת ברבעון השלישי 2026), חוזק השקל יעמיק ומגבלות ההיצע (שוק העבודה והדיור) יוקלו מהר מהצפוי.

מה עלול לעכב את המחזור?
המגבלות העיקריות הן:
1. הידרדרות גיאופוליטית, במיוחד סביב ארה״ב-איראן, שתשיב פרמיית סיכון אזורית ותעלה סיכוני אינפלציה דרך אנרגיה.
2. חולשה מחודשת בשקל, כולל עקב רגישות גבוהה לסנטימנט טכנולוגיה אמריקאי (ירידה חדה במניות הטכנולוגיה בארה״ב או הידוק תנאים פיננסיים גלובליים עלולים ללחוץ על השקל דרך ערוצי שווי וזרימות).
3. אי-ודאות פיסקלית שמשנה ציפיות אינפלציה.