השוק
שכר המנכ"לים בבנקים: זה המנכ"ל שהרוויח 300 אלף שקל בחודש
מנכ"לי הבנקים בישראל הציגו שנת שיא עם רווח כולל של 32 מיליארד שקל אצל חמשת הבנקים הגדולים - עם זאת, השכר שלהם לא זינק בהתאם, והכל בגלל חוק מ-2016. כמה הרוויחו מנהלי הבנקים, למה השכר שלהם לא עולה ומי לקח הלוואה של 800 אלף שקל מהבנק אותו הוא מנהל?
הבנקים בישראל סיימו את 2025 עם רווחים ששברו שיאים: לאומי עם 10.3 מיליארד שקל, פועלים עם 9.8 מיליארד, מזרחי טפחות עם 5.6 מיליארד. ובכל זאת, המנכ"לים שהובילו את הגאות הזו השתכרו בשנת השיא הזו כמעט אותו דבר כמו בשנה רגילה.
הסיבה: חוק הגבלת התגמול בתאגידים פיננסיים, שנכנס לתוקף ב-2016 ועיצב מחדש את כל מבנה השכר בענף.
לפני כמעט עשור, הכנסת אישרה חוק שנועד לרסן את השכר בבנקים ובחברות הביטוח. המנגנון לא אוסר ישירות לשלם למנכ"ל כמה שרוצים - אבל הוא הופך אותו ללא כלכלי. כל שקל שמשולם לבכיר מעל תקרה של כ-2.5-2.9 מיליון שקל בשנה (הסכום צמוד למדד) אינו מוכר לבנק כהוצאה לצורכי מס. בפשטות: הבנק משלם קנס על כל שכר גבוה מדי.
מגבלה נוספת בחוק נוגעת ליחס השכר הפנימי: שכר הבכיר ביותר בארגון לא יכול לעלות על פי 35 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר, כולל עובדי קבלן. בפועל, זה יוצר "תקרת זכוכית" שמשאירה את שכר מנכ"לי הבנקים בטווח צפוי יחסית של 3.5 עד 5 מיליון שקל - עלות כוללת למעסיק.
השנה הוביל את טבלת שכר מנכ"לי הבנקים משה לארי, מנכ"ל מזרחי טפחות, עם תגמול כולל של 4.92 מיליון שקל - מתוכם שכר בסיס של 3.32 מיליון ומענקים והפרשות נוספות של 1.6 מיליון. פרט שמצוין בדוחות הבנק ומושך את תשומת הלב: לארי נטל הלוואה ממזרחי טפחות בסך כ-805 אלף שקל.
מזרחי טפחות סיים את השנה עם רווח שיא של 5.6 מיליארד שקל, אם כי התשואה להון ירדה ל-17% מ-18.5% בשנה הקודמת.
במקום השני חנן פרידמן, מנכ"ל לאומי, עם 4.39 מיליון שקל: שכר בסיס של 3.68 מיליון שקל - הגבוה במערכת שמתורגם לשכר חודשי של מעל 300 אלף שקל - ותוספות של כ-708 אלף. פרידמן הוביל את הבנק לרווח שיא של 10.3 מיליארד שקל, יחס יעילות של 29.3% ותשואה להון של 15.8%.
ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים, קיבל 4.38 מיליון שקל - שכר בסיס של 2.6 מיליון ומענקים והפרשות של 1.78 מיליון. הפועלים, שבניהולו, הציג רווח של 9.8 מיליארד, צמיחת אשראי של 13.4% ויחס יעילות מרשים של 34.2%.
אבי לוי, מנכ"ל דיסקונט, השתכר 3.9 מיליון שקל כולל. דיסקונט היה הבנק היחיד שהציג ירידה ברווח הנקי - 4.14 מיליארד לעומת 4.28 מיליארד ב-2024 - ותשואה להון של 12.6% בלבד, הנמוכה בענף.
הרשימה נסגרת עם אלי כהן, מנכ"ל הבנק הבינלאומי, עם 3.43 מיליון שקל. הבינלאומי, הקטן מבין חמשת הגדולים, הציג תשואה להון של 16.2% ורווח של 2.26 מיליארד שקל.
מבקרי החוק שבים ומעלים שני טיעונים. הראשון - בריחת מוחות: מנהלים מוכשרים עוזבים את הבנקים לטובת חברות הייטק, קרנות השקעה ומגזר הנדל"ן, שם אין מגבלה על השכר.
השני - השיקול הגלובלי: ישראל היא כמעט היחידה בעולם המערבי שקבעה בחוק תקרה נוקשה לשכר הבכירים הפיננסיים. בארה"ב ובאירופה, הרגולציה עוסקת בעיקר במבנה הבונוסים, לא בסכומם.
עוד ב-
מצד שני, קשה להתעלם מהתוצאות: מנכ"לי הבנקים הישראלים עושים עבודה מצוינת. הבנקים מציגים שנות שיא, ובמקביל פערי השכר הפנימיים בכל אחד מהם נשמרים בגבולות שהחוק קבע. השאלה שצריך לשאול היא האם בכלל יש מקום לשינויים בחוק, או שהתוצאות שמציגים המנכ"לים מוכיחות שדווקא אין צורך לשלם להם יותר.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
