השוק
חדשות טובות בארה"ב: האינפלציה ירדה יותר מהצפוי
הכלכלנים ציפו לירידה חודשית של 0.1% ולעלייה שנתית של 3.8%, התמתנות מהקצב השנתי של 4.2% במאי, בזכות ירידה במחירי הדלק. אלא שהפד' בראשות קווין וורש הפך ניצי, שוק האג"ח כבר מתמחר העלאת ריבית ביולי, וההסלמה במיצר הורמוז מאיימת להחזיר את האינפלציה לשולחן. מה זה אומר על החיסכון שלכם?
מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש יוני ירד ברמה החודשית ב-0.4, בהשוואה לצפי שהיה לירידה של 0.1%. ברמה השנתית התמתנה האינפלציה ל-3.5%, בהשוואה ל-4.2% שנרשם במאי והיה הנתון הגבוה ביותר מזה 3 שנים.
מדד הליבה, שמנטרל את מחירי המזון והאנרגיה ונחשב למדד מדויק יותר לאינפציה עבור הפד', נותר ללא שינוי לעומת החודש הקודם וברמה השנתית עלה ב-2.6%, בהשוואה לצפי שהיה לעלייה חודשית של 0.2% ועלייה שנתית של 2.8%. הירידה הגדולה בצפוי במדד הראשי כמובן מעודדת, אך העובדה שמדד הליבה בעצם הציג נתון גרוע מהציפיות מדאיגה ועלולה לחזק את טענת הפד' שאכן דרושה העלאת ריבית.
הכלכלנים ציפו שמקור ההתמתנות באינפלצייה הראשית לא היה בכלכלה הריאלית אלא בתחנת הדלק: הפסקת האש מול איראן הורידה זמנית את מחירי הבנזין.
נתון אחד שכדאי לשים לב אליו במיוחד הוא הפער מול השכר. השכר השעתי הממוצע במגזר הפרטי בארה"ב עלה ב-3.5% בשנה האחרונה, לעומת אינפלציה של 4.2% במאי ושל 3.5% ביוני. כלומר, גם אחרי התמתנות, העובד האמריקאי עדיין מפסיד כוח קנייה בכל חודש. זו בדיוק הדינמיקה שמחזיקה את הפד' במצב כוננות.
מאז מינויו של קווין וורש ליו"ר הפדרל ריזרב, הטון בבנק המרכזי השתנה מקצה לקצה. וורש, שמזוהה זה שנים עם עמדה ניצית ועם ביקורת חריפה על מדיניות הריבית הרופפת, הביא איתו סביבה שבה השאלה כבר אינה מתי תרד הריבית אלא בכמה היא תעלה.
סוחרי האג"ח הגדילו את ההימורים על העלאת ריבית כבר בישיבת 28-29 ביולי, וגם חבר הפד' כריסטופר וולר אותת פומבית שריבית גבוהה יותר עשויה להידרש. וורש עצמו מתייצב היום לראשונה מול ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים, ועדותו תיקרא בדקדקנות בשוקי העולם.
עבור החוסך הישראלי יש כאן השפעה מהותית. תיקי הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל בישראל מושקעים בחשיפה משמעותית למניות אמריקאיות ולאג"ח דולריות. תרחיש של העלאות ריבית בארה"ב לוחץ את שווקי המניות, משפיע על אגרות החוב ומחזק את הדולר, ומשפיע ישירות על התשואה שתראו בדוח הרבעוני.
בינתיים, ארה"ב מתכוונת להתחיל באכיפת סגירה של מיצר הורמוז ולגבות אגרה של 20% על כל מטען שחוצה את הנתיב. מדובר בעורק שדרכו עוברת כחמישית מהנפט העולמי, וההודעה כבר הקפיצה את חוזי הברנט בקפיצה היומית החדה זה שנים.
המשמעות: אגרה של 20% היא מס על הנפט העולמי. היא מתגלגלת למחירי הדלק, משם למחירי ההובלה, ומשם למחירי המזון והמוצרים על המדף. מה שהתחיל כזעזוע אנרגיה חד-פעמי עלול לחלחל לאינפלציית הליבה, ואם זה יקרה, הפד' יקבל את התירוץ שהוא צריך כדי להעלות ריבית שוב. גם בישראל, שבה סעיף התחבורה והדלק משפיע ישירות על המדד, האירועים עשויים להשפיע על ההחלטות של בנק ישראל.
עוד ב-
בתגובה לנתונים, החוזים העתידיים על המדדים בארה"ב פחות או יותר ללא שינוי מלפני פרסום הנתונים: החוזים על הנאסד"ק עולים ב-0.5%, על ה-S&P 500 יורדים ב-0.1% ועל הדאו יורדים ב-0.6%.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
