השוק
אפקט אנבידיה: הכלכלה זינקה ב-8% - כמחצית בזכות ענקית השבבים
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי עלה ב-8.0% בחישוב שנתי, זאת בהמשך לזינוק של 17.2% שנרשם ברבעון השני. אלא שמאחורי המספרים מסתתר פער הממחיש את תלותה של כלכלת ישראל באנבידיה
הכלכלה הישראלית מציגה נתוני צמיחה גבוהים ברבעון השלישי של 2026: על פי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה ב-8.0% בחישוב שנתי (1.9% בחישוב רבעוני), זאת בהמשך לזינוק של 17.2% שנרשם ברבעון השני. התוצר העסקי צמח ב-11.5% בחישוב שנתי, והתוצר לנפש עלה ב-6.7%. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, התרחב המשק ב-6.7%.
אפקט אנבידיה- מחצית מהצמיחה מגיעה מייצור בחו"ל
מאחורי המספרים המרשימים מסתתר פער מתודולוגי הממחיש את תלותה הגוברת של כלכלת ישראל בענקית השבבים אנבידיה (באמצעות פעילות חטיבת מלאנוקס הרשומה בישראל). בעקבות שיטת הרישום של הלמ"ס, נתוני התמ"ג והיצוא כוללים גם מוצרים שפותחו בישראל אך מיוצרים במפעלים בחו"ל. כאשר מנכים את סעיף "התאמות לייצור בחו"ל", התמונה משתנה משמעותית: צמיחת התמ"ג נחתכת בחצי ועומדת על 4.0% בלבד, והתוצר העסקי צמח ב-5.3% לעומת 11.5% בנתון הכולל. פעילות הייצור הגלובלית של אנבידיה מזרימה לקופת המדינה הכנסות עתק ממסים, אך השפעתה על התעסוקה והצריכה בתוך ישראל מוגבלת יותר.
סחר חוץ והשקעות: זינוק ביצוא ובהייטק
השפעת הייצור מעבר לים בולטת במיוחד בסחר החוץ. יצוא הסחורות והשירותים זינק ב-39.5% בחישוב שנתי (וב-51.5% ללא חברות הזנק ויהלומים), בעיקר הודות לקפיצה של 56.4% ביצוא הסחורות התעשייתיות. בניכוי הייצור בחו"ל, היצוא הכולל עלה ב-18.4% בלבד. יצוא השירותים ירד ב-2.8% בעקבות חולשה בחברות ההזנק, בעוד היבוא עלה ב-19.3%, בין היתר בשל זינוק של 106.6% ביבוא שירותי תיירות (נסיעות ישראלים לחו"ל).
במקביל, ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-11.3% בחישוב שנתי. את המגמה הובילה קפיצה של 45.5% בהשקעות בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) ועלייה של 7.9% בבנייה למגורים, בעוד שההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים ירדה ב-20.2%.
התמתנות בצריכה הפרטית וירידה בהוצאה הביטחונית
עוד ב-
בזירה המקומית, ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-6.4% בחישוב שנתי (5.1% לנפש) - התמתנות ביחס לעלייה של 17.0% ברבעון הקודם. הצרכנים הגדילו הוצאות שוטפות (6.9%) ורכישת מוצרים בני-קיימה כגון ריהוט (21.7%), אך צמצמו את רכישת כלי רכב פרטיים (ירידה של 23.8%) והלבשה והנעלה. מנגד, ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-1.9% בחישוב שנתי, נתון המשקף ירידה של 8.4% בהוצאה הביטחונית שקוזזה חלקית על ידי עלייה של 3.2% בצריכה האזרחית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



