השוק

רמי לוי, רבולוט ועוד? הבנקים החדשים שישנו את השוק בישראל

שוק הבנקאות הישראלי עומד בפני טלטלה עם כניסתם הצפויה של שני בנקים חדשים ב-2027, שיצטרפו לרבולוט. המטרה: לשבור את הריכוזיות, להציע ריביות טובות יותר ולחסוך למשקי הבית ולעסקים הקטנים מיליארדי שקלים בשנה. האם הפעם התחרות באמת תורגש?
רמי לוי (צילום יונתן שאול/Flash90)
השליטה של הבנקים הגדולים בישראל עומדת בפני אתגר משמעותי בשנים הקרובות, עם כניסתם המתוכננת של שחקנים חדשים ורעבים לזירה. מפת הבנקאות המקומית, שנשלטת מזה עשורים על ידי מספר מצומצם של מוסדות פיננסיים, עתידה להשתנות כאשר לא פחות משלושה בנקים חדשים צפויים להתחיל לפעול בהדרגה.
אל הבנק הדיגיטלי הבינלאומי רבולוט, שאמור להשיק את פעילותו בישראל כבר בשנה הבאה, צפויים להצטרף עוד שני בנקים חדשים שעתידים לקבל את אישור בנק ישראל במהלך שנת 2027. המטרה של המהלך ברורה: לייצר תחרות אגרסיבית ואמיתית על הכיס של הצרכן הישראלי, בדגש על התשואות על חסכונות ומחירי ההלוואות.
על פי דיווח היום (רביעי) ב"וואלה", גורמים במשרד האוצר פועלים במרץ בשיתוף עם בנק ישראל כדי להכניס דם חדש למערכת המאובנת. רשימת המועמדים הפוטנציאליים להקמת הבנקים החדשים מגוונת וכוללת חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות כרטיסי אשראי ואפילו רשתות קמעונאות מובילות.
גופים אלו מגיעים עם יתרון אסטרטגי עצום: בניגוד לבנק שמוקם מאפס וצריך לבנות תשתית אמון, מדובר במותגים מוכרים בעלי בסיס לקוחות עצום וגב כלכלי איתן. שם בולט שעלה לאחרונה כפוטנציאל לזעזוע בשוק הוא איש העסקים רמי לוי, אשר קיבל לאחרונה היתר למתן הלוואות. צעד זה עשוי להוות סלילת דרך להקמת בנק קמעונאי רזה, אם כי טרם התקבל אישור רשמי כי קבוצתו היא אחת משני הגופים המדוברים.
המשמעות הכלכלית של פתיחת השוק עשויה להיות דרמטית עבור משקי הבית והעסקים הקטנים. כיום, הציבור הישראלי מחזיק מאות מיליארדי שקלים בחשבונות עובר ושב שאינם נושאים כל ריבית או בפיקדונות שמניבים תשואה נמוכה במיוחד. בעוד שהבנקים הגדולים מרוויחים סכומי עתק מהכסף הזה בזכות סביבת הריבית, הלקוחות מקבלים פירורים.
הרציונל הוא שכניסת מתחרים חזקים שיוכלו לגייס פיקדונות מהציבור ולהציע אלטרנטיבות זולות יותר, תאלץ את המערכת המסורתית ליישר קו. עבור עסקים קטנים, שמתקשים כיום להתמקח וסובלים מריביות נשכניות על אשראי ומעמלות המרה גבוהות, הוזלת עלויות המימון יכולה להוות אוויר לנשימה.
במשרד האוצר מעריכים בשמרנות כי תוספת התחרות הזו תחסוך לציבור לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה בהוצאות ריבית בלבד, בעוד מחקרים עצמאיים בשוק מצביעים על פוטנציאל חיסכון אדיר של עד 4.5 מיליארד שקלים בשנה.
עם זאת, הדרך למהפכה צרכנית עדיין דורשת הוכחה בשטח. הניסיון של השנים האחרונות, בראשן כניסתו של הבנק הדיגיטלי "וואן זירו", לימד שקבלת רישיון בנקאי אינה שוברת מיד את חסמי המעבר של הישראלים.
המבחן האמיתי של המצטרפים החדשים יהיה ביכולתם להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת ובהצעות ערך חסרות תקדים, כדי לגרום ללקוחות לעשות את הצעד ולהעביר את כספם - ולהוכיח שהפעם, התחרות כאן כדי להישאר.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה