הכלכלן אמיר כהנוביץ' מבית ההשקעות אקסלנס מעריך היום (ראשון) כי מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר שיתפרסם מחר צפוי להיות חיובי בשיעור של 0.1% כך שקצב האינפלציה השנתי צפוי להיות שלילי סביב המינוס 0.1% לעומת קצב של מינוס 0.4% בחודש פברואר. 

כהנוביץ' כותב היום כי הלמ"ס פרסמה כי הפדיון של רשתות השיווק בישראל (לפחות שלושה סניפים מכל ענפי המסחר) טיפס ב-2020 ב-3%, בהשוואה ל-0.5% בלבד בשנת 2019. מספר הכותרת מסתיר שונות גדולה בין הענפים, עם זינוק של כ-10% בפדיון רשתות המזון ושל רשתות מוצרי בני קיימא, ומצד שני נפילה של 21% במוצרי הלבשה ושל 10% בדלק.

"הירידה בצריכת הדלק, שהסבירה גם חלק גדול מהירידה בצריכה הפרטית ב-2020, לא נראית תוצאה של חולשת צרכן אלא בעיקר של מגבלות הסגרים. כך ששנת 2020 כן מתבררת באופן פרדוקסלי כשנת התרחבות במסחר. מחיר הנפט לא טירלל רק את נתוני הצריכה הפרטית".

שוק המניות החזק מתחילת השנה מסתיר שונות גבוהה בין ענפים, כשמניות האנרגיה מושכות את העליות במדד ה-MSCI העולמי עם עליה של כ-30% בעוד ענפים שרגישים להתייקרות מחירי חומרי גלם, כמו מצרכים ותעשייה צרכנית, נמצאים במינוס. 

"המקום הקלאסי בו מחיר הנפט באים לידי ביטוי הוא כמובן במדדי המחירים - ביום שישי פורסם כי מדד מחירי היצרן בארה"ב עלה בפברואר ב-0.5% לשינוי שנתי של 2.8%, לעומת שינוי שנתי של 1.7% בינואר. העלייה החודשית נבעה מעליה של 1.4% במחירי המוצרים הפיזיים, כש-40% ממנה נבע מזינוק חודשי של 13.1% במחירי הדלק.

"לעומתם, מחירי השירותים עלו רק ב-0.1%, וגם זה בגלל בעיקר השפעה עקיפה של הדלק (התייקרות שירותי תחבורה). כלומר גם מכיוון מחירי היצרן אנו עדים בעיקר לאינפלציית סחורות, וקיפאון יחסי במחירי השירותים.

"אחת השאלות העיקריות בהקשר הזה היא כמה מההתייקרות של היצרן תגולגל לצרכן (בלומברג כותבים כי מדו"חות החברות עולה הרושם שקיימת לכך נכונות גבוהה) ועד כמה מגמת עליית מחירי הסחורות תתמיד ופה העולם מתחלק לשניים. להערכתנו המגמה יכולה להתעצם אך קשה מאד לטעון למגמה רב שנתית, לא באינפלציה ולא בתשואות. 

תשואות האג"ח בארה"ב חזרו לזנק בסוף השבוע. על פניו ההסבר עשוי להיות אישור חבילת הסיוע בארה"ב או נתוני המאקרו החזקים, בניהם סקר הצרכנים של אונ' מישיגן, וירידת מספר דורשי מענקי האבטלה, אך אלה לא ממש חידשו הרבה. מצד שני עדיין נמצא ברקע סיפור ה-ECB שהודיע בשבוע שעבר על האצת קצב הרכישות שלו, שיכול היה להישמע משכנע באותה מידה לירידת תשואות.

כהנוביץ' כותב כי התשואות אולי זזות פה ושם ע"י סיפורים יומיים, אבל הכוחות הגדולים באמת הם מגמות, כמו מגמת עליית התשואות שנמשכת כבר מעל חצי שנה ונשענת על "נרטיב על" של התאוששות המלווה באינפלציה, גל הנפקות וריצה לסיכון. "נרטיב העל הזה מוביל את המגמה אבל גם הוא לא יתמיד להערכתינו אל מול כוחותיהם המגה עוצמתיים של דמוגרפיה וטכנולוגיה! אלה כבר מכתיבים מגמות אולטרה ארוכות של התקררות מחירים, ירידת תשואות ורווחי הון בשוקי המניות". 

מחר יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שצפוי לעלות ב-0.1% ולהתמתן לירידה שנתית של 0.1%- לעומת 0.4%- בינואר. עיקר הכוחות להתחממות נשענים על מחירי האנרגיה, אך גובר הסיכוי לתנודתיות כלפי מעלה במחירי הפירות והירקות. תשומת לב תהיה לכיוון התייקרות הייבוא מהעולם, שם נסתכל על מחירי המכוניות, שבשל גודלן מושפעות יותר מהתייקרות חומרי הגלם וההובלה.

"הסעיף הגדול ביותר במדד, שירותי הדיור, צפוי להמשיך להראות התחממות, אך השאלה היא לגבי הקצב. בהקשר הזה מעניין לראות אינדיקציה מחברת האנליזה AirDnD שמתארת כי הביקוש בארה"ב לדירות Airbnb המשיך לצנוח בפברואר, חודש 12 ברציפות, אך שההזמנות העתידיות לשכירות קפצו בשיעור הגבוה בהיסטוריה מה שעשוי לשקף ציפיות לכך שהשגרה מעבר לפינה".