השוק

התרסקה 52% בשבוע ו-86% השנה: זו המניה החלשה בבורסה

ירידות כה חדות במניה בודדת ובזמן כה קצר לא יכולות שלא להדאיג את המשקיע הממוצע, במיוחד כשמדובר בחברה כמעט ללא פעילות, עם חוב של 16 מיליון שקל, ומאבק על מי ייקח את השלד הבורסאי. מה קורה במניה החלשה של הבורסה ואיך קשורים שני יזמי הנדל"ן החזקים בארץ?
ירידות בבורסה (צילום AI)
מניית תיקון עולם קנביט הייתה החלשה בבורסה בשבוע שעבר עם צניחה של כ-52%, והיא גם החלשה של השנה כולה עם התרסקות של כ-86%.
אלא שלפני שממהרים לחפש כאן "הזדמנות" או להסיק מסקנות על השוק כולו, כדאי להבין מה באמת עומד מאחורי המספרים: חברה שכמעט אין בה פעילות אמיתית, ששוויה בבורסה זעום, והמסחר בה נשלט בעיקר על ידי הליך משפטי שנועד להעביר אותה לידיים חדשות.
בשיא ענף הקנאביס הרפואי בישראל נחשבה החברה לאחת הבולטות בתחום. אך כמו כמעט כל הענף, היא נקלעה לקריסה עמוקה על רקע עודף היצע, מחירים נמוכים והפסדים כבדים.
עד כמה מצבה קשה? את 2025 סיימה החברה עם הכנסות של 9 מיליון שקל בלבד, לעומת 35 מיליון שקל שנה קודם לכן, ועם הפסד של כ-15.9 מיליון שקל המיוחס לבעלי מניותיה. ההון החוזר שלה שלילי בכ-19.5 מיליון שקל, וההפסדים הצבורים מסתכמים ב-291 מיליון שקל.
רואי החשבון שלה מטילים ספק ביכולתה להמשיך להתקיים כ"עסק חי". מכאן ההבהרה המרכזית: זו כבר לא באמת חברת קנאביס פעילה, אלא בעיקר שלד בורסאי עם חובות.
כנגד הפעילות המצטמקת עומד חוב של כ-16 מיליון שקל. הנושה העיקרי הוא בנק הפועלים, שלו חייבת החברה כ-9.8 מיליון שקל. נושים מרכזיים נוספים הם רונן אלעד, היו"ר והמנכ"ל הנוכחי, שהחוב כלפיו עומד על כ-2.8 מיליון שקל (מתוכם 2.1 מיליון שקל הלוואות והיתרה דמי ניהול), ומשרד עורכי הדין שמעונוב ושות', שלו חייבת החברה כ-2.9 מיליון שקל. הפער בין החובות ליכולת ההחזר הוא הלב של הסיפור, והוא זה שהוליד את הצורך בהסדר חוב.
בעלי השליטה בקבוצת הנדל"ן ישראל קנדה, ברק רוזן ואסי טוכמאייר, קשורים לתיקון עולם קנביט בשני מישורים. היסטורית, זה לא הסיבוב הראשון של רוזן בחברה: כבר ב-2019 הוא הוביל קבוצת משקיעים שרכשה את השליטה בחברת קנביט, שבהמשך התמזגה עם תיקון עולם. חלום הקנאביס הזה פשוט התאדה עם קריסת הענף.
בסוף דצמבר 2025 הגישו רוזן וטוכמאייר הצעה לרכוש 75% ממניות החברה תמורת 10 מיליון שקל, חמישה מיליון מכל אחד. הכסף נועד לשמש, יחד עם מכירת פעילות הקנאביס, לפירעון חלק גדול מהחובות.
הרעיון בבסיס העסקה: השניים היו אמורים לקבל שלד בורסאי נקי מפעילות, לאחר שאלעד הציע לרכוש בנפרד את פעילות הקנאביס הנותרת תמורת 2.1 מיליון שקל (סכום ההלוואות שהעמיד לחברה).
הבעיה: ההצעה שיקפה לחברה שווי של כ-13.3 מיליון שקל בלבד, נמוך ביותר מ-50% משוויה בבורסה ערב ההצעה, שעמד על כ-27 מיליון שקל. לכן, כשההצעה פורסמה, המניה דווקא צנחה ב-38%. השוק הבין עד כמה בעלי העניין המרכזיים מעריכים בזול את מה שנשאר, וההצעה נפלה.
ההצעה הראשונה לא עברה משתי סיבות. ראשית, רשות ניירות ערך דרשה שהיא תאושר ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט, ולא ברוב רגיל כפי שביקשה החברה, בשל קשרים עסקיים בין רוזן וטוכמאייר לחלק מבעלי המניות. שנית, שני בעלי מניות המחזיקים יחד ב-18.5% התנגדו. ההצעה הוסרה מסדר היום ופקעה.
ואז הגיע הצעד הבא: במאי 2026 הגישה החברה לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה לאישור כוונתה להגיע להסדר חוב עם נושיה. המהלך נועד לאפשר לקבל בדרך עקיפה בדיוק את מה שלא אושר בדרך הישירה.
ההיגיון שהציגה החברה: מצבה אינו מאפשר לה להמשיך כעסק חי, והדרך היחידה לפרוע את חובותיה היא מכירת השלד הבורסאי והחזקתה בחברה הבת שדרכה מתבצעת פעילות הקנאביס. רוזן, טוכמאייר ואלעד הצהירו שבכוונתם להשתתף בהליך ולהציע מתווה דומה לזה שהוצע קודם, במיוחד לאחר שלא התקבלו הצעות מגורמים אחרים.
מנגד, רשות ניירות ערך פנתה לחברה בדרישה להכריז עליה כחברת מעטפת חסרת פעילות, מהלך שיעביר את מניותיה מרשימת המסחר הראשית לרשימת השימור, שבה המסחר מוגבל.
חשוב להימנע מלפרש את הצניחות כאילו מדובר בחברה תפעולית שהשוק "העניש". ההקשר קריטי: שווי שוק זעום, כמעט אפס פעילות מהותית, וגורל שתלוי בהליך משפטי. במניות כאלה כל תנודה קטנה מתורגמת לאחוזים דרמטיים, והנזילות נמוכה. התנודתיות לא משקפת שינוי בשווי כלכלי אמיתי אלא ספקולציה סביב השאלה האם ההסדר יאושר, ומי ישלוט בשלד.
התרחישים האפשריים ברורים יחסית. אם ההסדר והצעת הרכש יאושרו, רוזן וטוכמאייר יקבלו שלד בורסאי נקי שאליו יוכלו להזרים בעתיד פעילות חדשה, ובעלי המניות הקיימים עלולים להישאר עם מעט מאוד. אם ההסדר לא יאושר, החברה עצמה הזהירה שהדבר עלול להוביל להשעיית המסחר במניה, לפגיעה בתמורה ממכירת השלד ולירידה נוספת בשווי.
בשורה התחתונה: תיקון עולם קנביט היא דוגמה קלאסית לחברת קנאביס מתקופת הבועה שהתרוקנה מתוכן, והפכה לזירת מאבק סביב שלד בורסאי. ההתרסקות מספרת בעיקר את סיפור סופה של החברה כעסק, אך במידה והשלד יעבור לידיים חדשות ותמוזג לתוכו פעילות חדשה - ייתכן והוא יתחיל סיפור חדש. השאלה היא כמה המשקיעים הקיימים שכבר הפסידו כמעט הכל יקבלו מהסיפור הזה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה