הכלכלן הראשי של לידר ושות', יונתן כץ, מעריך כי השנה ובשנה הבאה יצמצם בנק ישראל את המעורבות שלו בכלכלה.

"האינדיקטורים השבועיים של בנק ישראל מצביעים על התאוששות מהירה, עם גידול של 6% ברכישות בכרטיסי האשראי בשבוע האחרון וב- 31% מאמצע פברואר (עם הסרת מרבית המגבלות)" כותב כץ.

הניתוח של כץ מלמד כי רמת הניידות למקומות העבודה ממשיכה לעלות וחזרה לרמות של בין הסגרים הקודמים. "עדיין מדובר ב- 20% פחות מהרמה ערב המשבר, זאת עקב שילוב של אבטלה גבוהה ושינוי הרגלים לטובת עבודה מהבית".

בחודש ינואר, יצוא שירותי היי טק (תוכנה, מיחשוב, סייבר וכו') זינק ב- 9.6% לעומת דצמבר (מנוכה עונתיות), ועלה ב- 7% לעומת הממוצע של הרבעון הרביעי. "סקטור חשוב זה צמח ב- 19% ב- 2020 ומהווה 8.8% מסך התוצר. התרחבות מהירה ביצוא שירותי היי טק תרמה לשיפור בחשבון השוטף ולייסוף בשקל, לחץ אשר צפוי להימשך. בנוסף, רכישות של חברות היי טק גם תרמו לגידול במס רווחי הון, מה שמסביר חלק מהגידול המפתיע בהכנסות ממסים בחודשים האחרונים".

לחץ עליית המחירים על סביבת האינפלציה ממשיך לתת אותותיו וכץ מעריך כי המדדים של החודשים הקרובים צפויים להיות גבוהים יחסית, בעיקר בשל התייקרויות עונתיות, אך גם עלייה במחירי הדלקים והמשך לחץ להתייקרויות במוצרים בני קיימא בשל העלייה במחירי ההובלה בעולם.

"בשבוע האחרון מחירי הנפט עלו בשל השיבושים בהספקת הנפט בעולם על רקע חסימת תעלת סואץ. למרות שתוצאות הבחירות בישראל לא היו מעודדות מבחינת הסבירות להקמת ממשלה יציבה, בשבוע האחרון השקל שמר על יציבות מול סל המטבעות".

באשר למדיניות המוניטרית אומר כץ כי התאוששות מהירה בישראל (בהנחה שהמגמה תמשך) תוביל  לירידה בתמיכה המוניטארית לקראת סוף השנה וב- 2022. בנק ישראל צפוי צמצם את המעורבות בשווקים, גם בשוק האג"ח וגם בשוק המט"ח, אומנם בהדרגה.