השוק

המדריך למשקיע המתחיל: בורסה דרך הבנק או בית השקעות פרטי?

אם נשאל כל יועץ מתחיל נגלה שהוא מתייחס לעמלות שאנחנו משלמים על ניירות ערך כחזות הכל, אבל יש עוד שיקולים והם משמעותיים שיכולים להטות את הכף דווקא לטובת הבנק |  המדריך השלם להשקעות
ניצן כהן | 
לימוד בורסה מניות (צילום פלאש 90 freepik)
לא נכביר מילים על תופעת רובין הוד וכניסה של המילניאנס לשוק העבודה. אבל ננסה להסביר כאן תהליך מקרו כלכלי שבסופו של יום מנתב את הדור החדש לבורסה ושם מדובר בגן עדן לכרישים.
התהליך המקרו כלכלי הוא די פשוט. בני דור המילניום, כלומר אלה שנולדו בשנת 2000, השתחררו לא מכבר מהצבא, חלק טסים לטיול הגדול וחלקם לאור משבר הקורונה נשארים בארץ ויוצאים ללימודים. יש להם מענק שחרור מהצבא, עזרה מההורים ומשכורת מעבודת סטודנט.
על-פי ההערכות בשוק ההון, לחבר'ה האלה יש סדר גודל של 50 אלף שקל פנויים. החבר'ה האלה מחזיקים על פי רוב את הכסף בפיקדונות בנקאיים שלא מניבים תשואה אבל הם חבר'ה מתוחכמים שלא חוששים מטכנולוגיה (הם נולדו לתוכה) והם גם לא חוששים לקחת סיכונים.
מכאן הדרך קצרה לשוק ההון, בעיקר כדי להרוויח כסף, למרות שהמטרה הראשונה צריכה להיות לשמור על ערך הכסף בתוספת תשואה.
נתחיל בפלטפורמה:
יש שני סוגי פלטפורמות שניתן להשקיע באמצעותן בבורסה: הבנק ובתי ההשקעות הפרטיים שהם גם חברי בורסה כמו מיטב, פסגות, איי.בי.איי ואקסלנס. וברוקרים זרים אבל עליהם פחות נדבר בשל שיקולי המס שנכנסים למשחק.
היתרון של השקעה באמצעות הבנק הוא הנגישות לשווקים והעובדה שהכסף נשאר בבנק כך שאם צריך אותו באמצעות מכירה של התיק או חלק ממנו הכסף נכנס ישירות לחשבון העו"ש והבנק גם רואה את הפעולה כך שאם יש עיכוב כמו במקרה של מסחר בחו"ל הבנק יכול להתחשב בפעולה כאילו היא כבר בוצעה ולכבד חיובים וכד' כך שבשורה התחתונה, כשהכסף מושקע דרך הבנק הוא קרוב יותר.
הפלטפורמה השנייה היא בתי ההשקעות הפרטיים, אלה מאפשרים לקנות ולמכור ניירות ערך באמצעותם אבל כאן צריך להעביר את הכסף מהבנק לחשבון שנפתח בבתי ההשקעות ולסחור שם. כשרוצים את הכסף, לממש את התיק או חלק ממנו, צריך לבצע את הפעולה, להמתין לסליקה שלה ואז להעביר את הכסף לחשבון הבנק.
כאן הפעולה איטית יותר מאשר בבנק בוודאי כשמדובר בניירות ערך זרים ששם יכולים לעבור מספר ימים (לפחות 4) עד שהכסף נסלק לחשבון הדולרי ואז עוד יום עד שהכסף עובר לשקלים ועוד יום עד שהכסף בחשבון הבנק. כך שאם משקיעים בני"ע זר, יכול לעבור שבוע מהרגע שמכרתם את המניה.
עלויות:
לא ניכנס לעלויות עצמן אבל הבנק גובה עמלות גבוהות לאין שיעור מהעמלות שגובים בתי ההשקעות הפרטיים אבל כאן צריך לקחת בחשבון שני דברים:
1. עד כמה יכול להיווצר מצב שניזדקק לכסף מהיום למחר.
2. כמה אנחנו מוכנים לשלם כדי שהכסף יהיה קרוב אלינו.
נסביר: אם אנחנו מעריכים שיכול להיווצר מצב שאנחנו נזדקק לכסף בטווח קצר של פחות משבוע (מרגע שנודע לנו שאנו זקוקים לכסף ועד שהוא נמצא בפועל בחשבון הבנק) עדיף לשלם לבנק את העמלה הגבוהה ולהחזיק את הכסף בבנק. אבל אם אנחנו חושבים שהסיכוי נמוך, עד לא קיים שנזדקק לכסף בטווחים כאלה קצרים שווה לשקול פתיחת חשבון של ברוקר פרטי ולחסוך את העלויות.
נתון נוסף שיש לשים אליו לב. הבנק שאנחנו מנהלים את חשבון העו"ש שלנו בו מסתכל באופן כללי על הנכסים שלנו מול ההתחייבויות שלנו כשנסתר מהעין השיקול של הבנק שבמידה ואנחנו לא פורעים את ההתחייבויות שלנו, באיזו מהירות הוא שם יד על הנכסים שלנו.
כשהכסף נמצא בחשבון הבנק, כלומר תיק ההשקעות מתנהל דרך הבנק, הרי שהבנק בטוח יותר לגבינו ולכן יהיה לו קל יותר לתת לנו אשראי ולהיפך, אם התיק לא אצלו הוא לא יתייחס לנכסים שלנו ולכן יהיה לו קשה יותר לתת לנו אשראי וכד'. אז אם אנחנו צרכני אשראי כדאי לשקול להשאיר את התיק בבנק למרות העמלות הגבוהות כי אז הביטחון של הבנק בנו גדל.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה