מכירת פסגות יצאה לדרך ואחת הפרישות המרכזיות בבית ההשקעות הנמכר היא של גת מגידו, מנהלת ההשקעות הראשית של הבית.

מגידו הובילה בשנה האחרונה שינוי תפיסתי בתחום ההשקעות של פסגות והצליחה לשפר משמעותית את התשואות של הבית אולם פערים בין תפיסות העולם בינה ובין דני ירדני, מנהל ההשקעות הראשי והמוערך של אלטשולר שחם הובילו אותה לקבל החלטה לא פשוטה והיא לפרוש מהתפקיד האטרקטיבי של מנהלת ההשקעות הראשית בפסגות.

דני ירדני הוא דמות מוערכת מאוד בשוק ההון, הוא הוביל את ההשקעות של אלטשולר שחם למעמד המוביל והבלתי מעורער בעולם ההשקעות אבל תפיסת העולם של ירדני היא מעניינת, קשיחה שמניבה תוצאות אך אינה נמצאת בקונצנזוס בשוק ההון.

נסביר: ירדני החליט לפני מספר שנים החלטה מתבקשת והיא שהוא לא רודף אחרי השוק אלא מתאים את ההשקעות לאופי הפעילות שלו ולכן למשל החליט שתי החלטות אסטרטגיות: הוא לא נכנס להשקעות שהסיכוי לא משקף את הסיכון והחלטה שנייה היא לא לבצע השקעות אופנתיות בכל מחיר.

מה שקרה הוא שירדני כמעט ולא נמצא בעולם ההנפקות בשנים האחרונות ולכן כשההנפקות הניבו לפני מספר שנים תשואות פנטסטיות, ירדני לא היה שם וסבל מפדיונות גדולים בקרנות הנאמנות אך ירדני לא ויתר ושמר על אופי ההשקעות שלו שמאזן בין הסיכוי לסיכון ובמעלה הדרך ההשקעות שלו הניבו תשואות לא רעות תוך שהסיכון שהוא לקח בעבור הלקוחות של אלטשולר שחם היו נסבלות.

ירדני היה גם מהראשונים שהוציאו כסף לחו"ל בין אם לעולם ההשקעות הסיני ובין אם לזה האמריקאי בעיקר בשל העובדה כי הוא שחקן גדול וכל פעילות שלו בישראל עלולה להיות התנהלות של "פיל בחנות חרסינה" ולכן הוא העדיף לשחק בחו"ל שם הוא יכול להחליף השקעות ולשנות פוזיציות מבלי להשפיע על המסחר.

גת מגידו לעומת זאת החליטה להיות אגרסיבית יותר בשוק ההנפקות והכניסה את הבית לשורה של השקעות שהניבו תשואות טובות אך ירדני באופן מודע העדיף לוותר עליהם כדי לא לקחת את הסיכון שהן גילמו בתוכן כמו הנפקות הטק האחרונות בבורסה שמצד אחד הן מגלמות חלומות גדולים אך מאידך המחירים שלהם גבוהים ולא בטוח שלאורך זמן, החברות הללו יוכלו לעמוד ברף הציפיות הגבוה שהשוק תולה בהן.

כך או אחרת, שתי תפיסות העולם של ירדני ומגידו הן למעשה תמצית הקונפליקט שמתקיים היום בעולם ההשקעות, תפיסת העולם של ירדני, יש לציין היא לא התפיסה הרווחת היום בשוק ההון אבל כאן אולי טמונה ההבחנה הגדולה בין השקעות שמנוהלות לטווחים ארוכים לבין מרוץ אחר תשואות קצרות טווח.