נושא ההנפקות הלא אחידות הפך לאופנה בשוק ההון ומשמעות ההנפקה בשיטה הזו היא שחברה עורכת מצגות בפני המשקיעים עוד לפני שמתפרסמת טיוטת תשקיף ומכיוון שהכוח נמצא בהנפקות האלה בידי החתמים, הרי שמשקיעים שרצו להבטיח את מקומם בהנפקה, כבר בשלבים מוקדמים הזרימו ביקושים, והחתמים החלו לבנות את ה-book, כאמור עוד טרם פרסום טיוטת התשקיף, עד כדי מצב שכשפורסם התשקיף, כמעט לא היה בו ערך להוציא אם המצגות היו שונות דרמטית מהתשקיף.

ביקורת שערכה רשות ניירות ערך גילתה כי יש חוסר בהירות סביב המותר והאסור בשלב בדיקת השטח טרם ההנפקה בשיטה זו ולכן הרשות לניירות ערך החליטה לנסות לעשות סדר בהנפקות האלה.

בישראל עד לא מכבר הייתה מקובלת שיטת ההנפקה בהצעה אחידה כשכל המשקיעים מזרימים את ההצעות שלהם לחתמים ואלה חייבים לספק להם סחורה אם המחיר שלהם עומד במחיר שנסגר.

בהצעה לא אחידה יכול לבחור למי הוא מקצה סחורה בהתאם למחיר עד לשלב הפרייסינג, אז נסחר המחיר בהתאם להצעות שהוצעו.

ברשות לניירות ערך אומרים היום כי לחתם יש תפקיד מרכזי בהצלחת ההנפקה והוא אחראי לגשר בין ציפיות החברה המנפיקה ורצונות המשקיעים, כדי להשלים את ההנפקה במחיר האופטימלי עבור כל הצדדים. לחתם תפקיד נוסף בתהליך, במסגרתו הוא מבטח את ההנפקה באמצעות התחייבות חיתומית מטעמו הניתנת לחברה המנפיקה. כמו כן, החתם נושא באחריות להכללת פרט מטעה בתשקיף ולצורך כך עורך בדיקת נאותות לחברה המנפיקה.

"חרף העובדה כי הנפקה בשיטת 'הצעה לא אחידה' התאפשרה בישראל כבר משנת 2007, הרי שבפועל רק בשנתיים וחצי האחרונות החלו הנפקות במנגנון זה לצבור תאוצה. במהלך השנים 2019 - 2020 הונפקו לראשונה 56 חברות, מתוכן 46 חברות (82% מההנפקות) באמצעות שימוש במנגנון 'הצעה לא אחידה'".

הביקורת של רשות ניירות ערך, התמקדה ב-29 הנפקות ראשונות לציבור של מניות ו/או יחידות השתתפות (IPO) אשר נערכו בשיטת ה-'הצעה הלא אחידה' בתקופה שתחילתה ב-1 בינואר 2020 וסיומה ב-7 בפברואר 2021.

במסגרת הביקורת, התקבלו נתונים רבים לגבי תהליך ההנפקה וביצועה, וכן נערכו שיחות עם משקיעים מוסדיים ועם חתמים לשם העמקה בתהליך ההנפקה על שלביו השונים ובחינת נושאים, כגון: אופי המידע המוצג למשקיעים במסגרת שלב בחינת היתכנות ההנפקה (TTW) ומידת גילויו בתשקיף, ככל שמוצגים נתונים תחזיתיים, תחולת הוראות הדין על עבודות אנליזה שנמסרות למשקיעים במסגרת הליכי ההנפקה, תמהיל משקיעים רצוי בהנפקה, אפשרות כי יידרש גילוי פומבי בדבר זהות הגופים המוסדיים שרכשו בהנפקה, דיווחים הנוגעים לרכישות מקורבים בהנפקה, שיקולים בדבר שיתוף ציבור או הרחבת תמהיל המשקיעים בהנפקות בשיטה זו ועוד.

ברשות לניירות ערך קובעים כי שלב ההזמנות יכול להתבצע רק על בסיס טיוטת תשקיף פומבית, אשר החברה לקחה אחריות על התוכן המפורסם בה. בנוסף עלה הצורך מהמשקיעים לקבוע מרווח זמן סביר ממועד פרסום הטיוטה הפומבית ועד למועד מסירת ההזמנות מטעמם, כך שתתאפשר להם תקופת זמן מינימלית, במהלכה לא ניתן להפעיל עליהם לחץ להגשת הזמנות בהנפקות. "במהלך תקופה זו יוכלו המשקיעים לבצע את הליך התמחור על בסיס מידע רחב ומהימן שנמסר להם בהליך המקדים".

לאור ממצאים אלו קובעת רשות ניירות ערך כי במהלך השלב המקדמי לבדיקת היתכנות ההנפקה ניתן יהיה להעביר מידע ולנהל שיח עם המשקיעים המוסדיים, לרבות בכל הקשור לכמויות ומחירי ניירות הערך המוצעים, וזאת אף טרם פרסום טיוטת תשקיף.

"עם זאת, על מנת שהמשא ומתן ותמחור ההנפקה ייעשו בעיקרם על בסיס טיוטת תשקיף פומבית המכילה את המידע העדכני ביותר, נדרש פרק זמן סביר לניהול הליך ההנפקה לאחר פרסום הטיוטה. זאת במטרה להבטיח כי ההודעות של המשקיעים יינתנו על בסיס מידע שאינו שונה מהותית מהמידע שייכלל בטיוטת התשקיף. לכן, החברה המציעה והחתמים יוכלו לקבל התחייבויות מוקדמות או הודעה על כוונה של משקיעים להשתתפות בהנפקה, רק בחלוף 10 ימים לפחות ממועד פרסום טיוטת תשקיף פומבית לראשונה".