פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, אמר היום (שני) בנאום שנשא כי בנק ישראל בוחן בימים אלה שינויים במשטר האינפלציה בישראל וזאת לאחר 20 שנה בהם נקבע יעד אינפלציה בטווח של 1% עד 3%. התהליך הזה, אמר ירון, הוא חלק מתהליך שעובר על הרבה בנקים מרכזיים ויכול להיות שיקבע כי אין צורך לעשות שינוי במשטר האינפלציה אבל יכול להיות גם שיש לעשות בו שינויים קלים.

נגיד בנק ישראל מתמודד בימים אלה כמו גם יושבי ראש של בנקים מרכזיים אחרים עם מצב בו האינפלציה עלתה מדרגה אולם אם הריבית תעלה או אם תתבצע פעילות מצמצמת אגרסיבית עלול להיווצר מצב בו הכלכלה העולמית תיטלטל ותידרדר, מצב שאף אחד לא רוצה לראות בימים שהכלכלה העולמית רק החלה להתאושש ממשבר הקורונה ונכנסת למצב בו וריאנט הדלתא מתפרץ ומעלה חשש מפני האטה בקצב ההתאוששות הכלכלית.

נזכיר כי יעד האינפלציה שמשקף יציבות מחירים נקבע לפני 20 שנה בטווח ש ל1% עד 3%. היעד הזה נקבע לאחר שבישראל ובמקומות אחרים בעולם האינפלציה השתוללה ואיימה על המרקם החברתי בעולם.

20 שנה לאחר שהאנושות צברה ניסיון להתמודדות עם היעד הזה כך שהיו שנים בהן האינפלציה בפועל הייתה נמוכה ממרכז היעד והיום אנחנו נמצאים בתקופה בה אנחנו נמצאים מעל מרכז היעד מחייבת הסתכלות מחודשת על המצב החדש.

יש אמצעים שונים וכירורגיים יותר שהבנקים המרכזיים משתמשים בהם לפני שהם מעלים או מורידים את הריבית כדי להימנע מהעלאת ריבית או הורדה שלה וזה יכול להיות באמצעות מגבלות על בנקים בכל הנוגע למתן אשראי או הסרת מגבלות מהבנקים בנושא, רכישת אגרות חוב ממשלתיות (כלי קטלני) או רכישת אג"ח קונצרני כדי לשמור על ריבית קצרה נמוכה אבל בסופו של דבר לכל הפעולות האלה יש משמעות אחת והיא עלולה להיות קטלנית לכלכלה.

השיח בין מיטב המוחות שהבנקים המרכזיים מציעים יכול להיות פורה וחדשני אם כי מסוכן כפי שאנחנו רואים בעליית מחירי הנדל"ן והמחירים ההולכים ועולים בבורסות עד כדי יצירת בועה ולכאן מכוון נגיד בנק ישראל כשהוא אומר שיש צורך לבחון מחדש את משטר יעד האינפלציה.

ירון מסייג את דבריו ואומר שיכול להיות מצב בו לא יהיו שינויים במשטר האינפלציה ויכול להיות שיהיו שינויים מינוריים כשכאן אין לדעת למה מכוון ירון בדיוק, האם כוונתו לכך שאינפלציה ברמה של 3% תהיה הנורמלי החדש? מה יהיו ההשלכות של מצב כזה? את כל אלה בוחנים כיום, לשיטת נגיד בנק ישראל, בבנק המרכזי.