אחרי ירידות העשרים החדות אמש בניו יורק נראה כי המשקיעים נערכים לתיקון והחוזים העתידיים על המדדים המובילים עולים בכ-1%. גם התשואות של האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים שהן נקודת היחס המשמעותית ביותר בשווקים מתייצבות סביב ה-1.5%, אבל כל זה נכון לעכשיו.

נזכיר כי אתמול נרשמו ירידות שערים חדות בארה"ב עד כדי שהנאסד"ק כבר ירד בכמעט 3%. הירידות החדות אמש לא נגרמו בשל אירוע ספציפי אלא בעיקר בשל חוסר הוודאות הכוללת בשווקים ו"פחד הגבהים" של המשקיעים משנתיים של עליות.

באופן עקרוני זה לא נורא ששוק המניות משחרר קיטור וברור לכל שתשואות האג"ח ברמה של 1.2% אינן ריאליות על רקע התוכניות לצמצום מוניטרי של הפדרל ריזרב ולכן השאלה הייתה אם התיקון יהיה מתון או שיהיה חד וכואב.

הסביבה המקרו כלכלית, זו שנהוג לכנות אותה בשל מיין סטריט (main street) לא השתנתה לא ביחס להערכות שהיו לפני חודש ולא ביחס למה שכולם מכירים ובסך הכל מה שקרה, שתחזיות המקרו קיבלו חיזוק מהפדרל ריזרב.

בקליפת אגוז נספר כי התחזיות דיברו על עליית מדרגה בסביבת האינפלציה אם כי לא התפרצות ולא אובדן שליטה, תחילת צמצום רכישות האג"ח של הפד והתחלה של העלאות ריבית. בעוד כולם נושאים עיניים להעלאת הריבית צריך לזכור שברקע אנחנו מדברים על הוצאה אגרסיבית של 3.5 טריליון דולר על ידי הממשל לשיפור התשתיות ויצירת מנוע צמיחה של הכלכלה האמריקאית. אז בגדול, הכל היה ידוע.

לא ברור מה קרה ספציפית אתמול אבל דבר אחד ברור, והוא הסיכון הגדול שכרוך במדיניות המתמודדת עם משבר הקורונה. כרגע המדיניות בארה"ב דומה מאוד לזו הישראלית והיא: יש חיסונים, מי שרוצה שיתחסן, מי שלא רוצה שלא יתחסן אבל בסופו של יום כל אחד לעצמו.

המדיניות הזו נכונה באופן עקרוני ומשמעותה - חיים לצד הקורונה, עם המתים, חולים קשה וכל הלאה. הסיכון הגדול הוא מצב של אובדן אמון של הציבור שומר החוק במדיניות הזו וזה אומר צמצום עצמאי של התקהלות, והקפדה עצמית על ריחוק חברתי - וזה רע כי את זה הסטטיסטיקה תגלה באיחור ומכאן החשש של המשקיעים מהמדיניות של הממשל האמריקאי כמו זה הישראלי.