אינפלציה בקצב שנתי של 5.2%, שוק עבודה הדוק ולחצים ברוטליים להעלאת שכר משמעותית בשירות הציבורי יוצרים קרקע נוחה לבנק ישראל להעלות את הריבית בשיעור חד של 0.75% אם לא ב-1%. נראה ששיח של עליית הריבית בשיעור של 0.5% הופך להיות לא רלוונטי.

האינפלציה עלתה בחודש יולי בקצב שנתי של 5.2% וזה גבוה, הרבה יותר מידי גבוה מכפי שחששנו טרם פרסום המדד. אבל בעוד ויש איזה קונצנזוס מוזר לפיו האינפלציה תיתמתן כבר ברבעון הראשון של השנה הבאה (הלוואי) הרי שהלחצים האגרסיביים להעלאת ריבית בשירות הציבור מאיימים ליצור מעגל שוטה והזדמנות פז של בנק ישראל להקדים תרופה למכה, כלומר להעלות את הריבית כמה שיותר מהר וכמה שיותר גבוה מבלי למוטט את הכלכלה.
 

עוד ב-

בנק הפועלים: בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% לפחות

לכתבה המלאה

צריך לזכור כל תנאי הרקע שגרמו לאינפלציה לעלות בשיעור חד בחודש יולי, קיימים גם באוגוסט וסביר להניח שיהיה קיימים גם בספטמבר. מה שכן ישתנה זה העלאות השכר בשירות הציבורי (ע"ע המורים) שילבו את הלחצים האינפלציונים וזה היה הדבר שממנו חששו כולם. תנאים סביבתיים של עליית מחירים שבמקום להיות מתורגמת להאטה בצריכה ומכאן לירידת מחירים, הרי שהיא מתורגמת לדרישות שכר מופלגות שיפמפמו עליית מחירים נוספת.

בפני בנק ישראל יש דילמה לא פשוטה. עד לפני כמה ימים גולמה בחוזים עליית ריבית של 0.5% אבל כל צירוף הנתונים החל להביא לכך שיותר ויותר כלכנים מעריכים שאין ברירה אלא להעלות את הריבית בצורה חדה ולהסתכן בכל מה שכרוך בזה.

בנק ישראל בעידן של אמיר ירון מיישר קו עם הפדרל ריזרב בעידן של ג'רום פאוול וזה לשמור על אמינות ואם כולם צופים לעליית ריבית של 0.5% לא להפתיע אותם על עליית ריבית חדה יותר או נמוכה יותר אבל כאן זה כבר לא עובד ואם מתכללים את הנזקים של דרישות השכר של המורים שהן סמן ימני לדרישות השכר בכלל בשירות הציבורי, הרי שסביר להניח שבנק ישראל יעדיף להפתיע עם ריבית גבוהה יותר מאשר להסתכן בצורך להעלות ריבית בשיעורים חדים במעלה הדרך.