דריכות נרשמת לקראת תחילת המסחר במט"ח ביום שני בבוקר. החשש בשוק ההון הוא מפני מתקפת ספקולנטים על השקל לאחר שבשבוע האחרון זינק הדולר לרמה קרובה ל-3.7 שקל והביא יד נעלמה למכור דולרים באגרסיביות עד שהשער התכנס חזרה ל-3.6 שקל לדולר.

נזכיר כי כרגע תנועת הכסף היא החוצה מישראל וזה אומר שמשקיעים רוכשים דולרים מכל הבא ליד ומביאים לעליית השער שלו מול השקל. כשהמשקיעים חוששים ששער הדולר גבוה מידי עבורם הם עוברים למטבעות מרכזיים אחרים וגם כאן הכיוון הוא נגד השקל.

שיקולי המקרו אליהם מתייחס בנק ישראל נוגעים בעיקר להשפעה של הדולר באופן עקרוני ולסל המטבעות באופן כללי יותר על האינפלציה ואנחנו מדברים על כלל אצבע שאומר על כל 1% התחזקות של הדולר, האינפלציה עולה ב-0.15% וכאן בנק ישראל נכנס לתמונה.

באופן עקרוני בנק ישראל אינו פועל לשינוי מגמה במסחר במט"ח, או נכון יותר כך הוא פעל כשרכש דולרים, אלא ממתן תנודות אבל מה שקרה בשבוע שעבר היה ממש על גבול הפניקה וזה חייב יד נעלמה לפעול ומהר לפני שהדברים יצאו לגמרי משליטה.

בשבוע שעבר התכנסה ועדת היציבות הפיננסית לישיבה שלא מהמניין ושם דנו ביציבות הכלכלית של ישראל בעידן של מהפכה משפטית וחשש מפני אובדן שליטה פוליטית/ מדינית שתביא לבעיה חמורה בביצועים הכלכליים. בין היתר דנו בוועדה על השפעות התערבות של בנק ישראל במסחר וכאן עלה חשש משמעותי מפני קריאה לכל הספקולנטים בעולם לשחק נגד בנק ישראל והמשמעויות ברורות.

החששות גברו בסוף השבוע כשמספר בנקים זרים הגיבו במהירות והעירו את שימת לב שחקני המט"ח למה שקורה בישראל. כך למשל וולס פארגו כתב למשקיעים שלו שבנק ישראל יתערב לטובת השקל וימכור דולרים עד שהשער יגיע לאזור ה-3.4 שקל וכל זה בפרק זמן קצר של חודש ושבוע, כלומר עד לסוף הרבעון הראשון של השנה.
 
בנק משמעותי יותר, בנק אוף אמריקה כתב למשקיעים שלו שהמשך היחלשות השקל יביא בסבירות גבוהה להתערבות של בנק ישראל. כך או אחרת, השקעות ספקולטיביות בשוק המט"ח הן בעיה משמעותית לכלכלות שמנסות לייצר וודאות סבירה ליצואנים וליבואנים ולמעשה הם מעוותים את הביצועים של הכלכלה.

עוד ב-

זה מה שיעצור את המהפכה? השריר של המשקיעים האמריקאים נחשף | טור שישי

לכתבה המלאה

בדרך כלל כלכלות מודרניות מנסות להרחיק את הספקולנטים משוק המט"ח כדי למתן את העיוותים האלה ויש לכך מספר דרכים כשאחד הדרכים היא התערבות של בנק מרכזי במסחר, מה שגורם לבנק המרכזי עצמו לפעול כמו ספקולנט ולעשות משהו שאף בנק מרכזי מודרני לא רוצה וזה לקבוע שער חליפין שעליו הוא מגן.