דוח היסטורי וחדש של האומות המאוחדות מזהיר כי העולם נכנס רשמית למצב של "פשיטת רגל של המים" (Water Bankruptcy). על פי הדוח, בצורות חוזרות ונשנות, זיהומים סביבתיים ושאיבת יתר גמרו את משאבי המים וגרמו לאגני ניקוז ולמי תהום לאבד את היכולת לחזור למצבם הטבעי. מה שהיה נתפס בעבר כמשבר זמני הפך למצב כרוני וקבוע, המוגדר על ידי האו"ם כחדלות פירעון הידרולוגית ופגיעה בלתי הפיכה במערכות המים.

הנתונים שנחשפים בדוח מחרידים: כארבעה מיליארד בני אדם חווים מחסור חמור במים במשך חודש אחד לפחות בכל שנה, בעוד הנזקים הכלכליים של הבצורת המתמשכת נאמדים בכ-307 מיליארד דולר בשנה.

ניתוח נתוני לוויין של נאס"א מעלה כי יותר מחצי מהערים הגדולות בעולם, ובהן לונדון, סובלות ממצוקת מים גבוהה, כאשר 39 ערי ענק - כולל בייג'ינג, דלהי, לוס אנג'לס, ניו יורק וריו דה ז'ניירו - נמצאות במצב חריף במיוחד.

במקביל, הבנק העולמי מעריך כי העולם מאבד כ-324 מיליארד מטרים מעוקבים של מים מתוקים מדי שנה בשל ניהול לקוי – כמות השווה לזרימה השנתית של ארבעת הנהרות הגדולים במערב אירופה, ומספיקה לצרכיהם של 280 מיליון בני אדם.

המשבר כבר גורם לתרחישי קיצון בערי ענק ברחבי העולם, במה שמכונה "יום האפס" (Day Zero) - הנקודה שבה המים אוזלים לחלוטין. בטהרן, שנמצאת בשנת בצורת שישית ברציפות עם מפלס מאגרים אפסי, הגיעו הדברים לידי כך שנשיא איראן הזהיר כי ייתכן שיידרש פינוי מלא של העיר אם המחסור בגשמים יימשך.

מקרים דומים של מצוקה נרשמו בשנים האחרונות בקייפטאון ובצ'נאי, ובשנת 2026 הכריזה מולדובה על מצב חירום לאומי בעקבות גירעון הידרולוגי קשה בנהר הדניסטר, כאשר האוכלוסיות המוחלשות ביותר הן אלה שסופגות את המכה הקשה ביותר.

גם מדינות עתירות גשם כמו בריטניה אינן מוגנות, כאשר המשרד לאיכות הסביבה הבריטי צופה גירעון של מעל 5 מיליארד ליטר מים ביום עד שנת 2055. מעבר למחסור המקומי, פשיטת הרגל העולמית של המים צפויה לגרור זעזועים בסחר הבינלאומי, זינוק במחירי מוצרים דורשי-מים כמו מזון, ביגוד ומכוניות, וגלי הגירה גלובליים.

עוד ב-

אנבידיה מקימה מעבדה חדשנית בישראל: "תפתח תרופות בעזרת AI"

לכתבה המלאה

מומחי האו"ם קוראים למדינות לחדול מניהול אירועי חירום נקודתיים ולעבור לניהול מובנה של "פשיטת רגל" - כולל הגנה קפדנית על מי תהום, התאמה ל"נורמה החדשה" ונקיטת צעדים מוקדמים בטרם הנזק יהיה בלתי הפיך.