החוסן הנפשי של המנהלים מקרין על העובדים, יכול לשפר משמעותית את תפקודם ורווחתם הנפשית, וליצור אפקט דומינו חיובי בארגון-כך עולה ממחקר חדש שפורסם בגלובס של פרופ' אמריטה מינה וסטמן ועמיתותיה בארה"ב פרופ' לזלי המר מאוניברסיטת אורגון ופרופ' ג’קלין בריידי מאוניברסיטת סן חוזה. 

תופעה זו מכונה "העברה", כך שאם מנהל או מנהלת שומרים על קור רוח, ביטחון ושלווה גם במצבי לחץ קיצוניים זה משפר משמעותית את החוסן הנפשי של העובדים. תכונה זו של מנהלים בעלי חוסן נפשי גבוה, יכולה להשפיע על עובדים גם מבלי שהתכוונו לכך, כמו אבן שיוצרת אדווה במים. מכאן שה"העברה" יכולה למצות גם תכונה כמו דימוי עצמי אצל העובדים. חוסן נפשי אף הוגדר על ידי פרופ' פרד לות'אנס מאוניברסיטת נברסקה כ"יכולת הפסיכולוגית החיובית להתאושש, לחזור למסלול בהתמודדות עם קשיים, אי־ודאות וקונפליקט"

2 תיאוריות נוגעות למהות המחקר: "תיאוריית שימור המשאבים" ו"תיאוריית ההעברה". "תיאוריית שימור המשאבים" מגדירה את תכונת החוסן הנפשי ככזו שיכולה להשפיע גם על הסובבים, "תיאוריית ההעברה" מתאר איך תכונות חיוביות יכולות לעבור בין אינדיבידואלים בעלי מערכות יחסים-זה יכול להיות בן/בת זוג או קולגה לעבודה. 

במחקר שנערך בקרב עובדי המשמר הלאומי האמריקאי, הכולל 178 מנהלים ו-741 עובדים, אכן התגלה כי חוסן נפשי מצד המנהלים "הדביק" את העובדים ושיפר את רווחתם האישית.  

המנהלים והעובדים כאחד מילאו שאלונים המעידים על חוסנם הנפשי ב-3 נקודות זמן תוך 9 חודשים. לאחר 4 חודשים דווח על התחלת השפעה של חוסנו הנפשי של המנהל על העובדים, כשלאחר 9 חודשים העובדים דיווחו על שביעות רצון גדולה יותר מהחיים, שחיקה פחותה ומצוקה נפשית נמוכה יותר. 

עוד ב-

מחקר חדש חושף נתונים מדאיגים על הקשיים הנפשיים של חיילים

לכתבה המלאה

מבחינה ארגונית אלו ממצאים משמעותיים שכן שחיקה בעבודה ולחץ נפשי גובים מחיר מארגונים ועובדים, שבתורם עולים לא מעט כסף מאותם ארגונים במישרין ובעקיפין. כך שהשקעה בחוסנם הנפשי היא כלי טוב להתמודדות עם הקושי הזה.