איתמר בן גביר מעולם לא נראה יותר קרוב להגשים את חלומו ולהפוך לחבר כנסת. הוא ניסה לעשות זאת מספר פעמים בעבר. פעם אחר פעם מצא את עצמו נשאר מחוץ לכנסת: כשרץ לבד רשימתו צלחה את אחוז החסימה. בפעם הקודמת כשאיחד כוחות עם מפלגות הציונות הדתית במסגרת רשימת "איחוד מפלגות הימין", הוצב בן גביר במקום השביעי כשהרשימה כולה זכתה בחמישה מושבים בלבד. יחד עם זאת, נרדמה שהפעם יש משהו אחר באוויר, ואם נשפוט לפי הסקרים האחרונים שמנבאים לרשימת "הציונות הדתית" חמישה מנדטים, בן גביר יכול להיות רגוע, אבל הוא לא.

"בטוח במאה אחוז רק הקדוש ברוך הוא יכול לדעת". אומר בן גביר ל-ice, "אני עושה מאמצים ובהחלט משתדל לעשות כמה שיותר. אין ספק שהתחושה נראית טובה מאוד ואנחנו הכי קרובים מאי פעם. יחד עם זאת, אני יודע שכדי שנחגוג במוצאי יום הבחירות אנחנו צרכים לעבוד קשה. אני לא זחוח ולא שאנן, ולשם אני חותר".  
 
עדיין קיימת סכנה שלא תעברו את אחוז החסימה? 
"מהרגע שהיה חיבור, פתאום גם אנחנו וגם סמוטריץ', עלינו ועלינו. אני חושב שיש לנו פוטנציאל יותר גדול, אבל שוב אני רוצה להדגיש: אני לא שאנן ואני יודע שמחכה לנו הרבה עבודה והתחושות טובות. אבל איך אומרים? צריך גם לתרגם את זה למנדטים".

לצד ההתלהבות הרבה בקרב האגף הימני של מחנה הימין מן החיבור של בן גביר וסמוטריץ', נראה כי במפלגת הליכוד מנסים להצניע במקצת את המהלך. רשימות הליכוד והציונות הדתית, כידוע,  חתמו על הסכם עודפים. מהלך זה קיבל ביקורת רבה משמאל. רבים ראו בכך איבוד ערכים של הימין הממלכתי שבעבר אף החרים את נאומיו של הרב כהנא בכנסת, וכיום משתף פעולה עם שנתפש כממשיך דרכו. והנה, אמש, בשעה שהשיב לשאלות העיתונאים, אמר ראש הממשלה באופן ברור כי בן גביר לא יישב בממשלתו הבאה.

מה אתה חושב על מה שאמר ראש הממשלה?
"נתניהו אמר לא ממשלה, כן  קואליציה. אני לא מחלק לעצמי תפקידים" אומר בן גביר ומוסיף: "אני יודע שלא באתי לכנסת על תקן של דחליל. אני כן יודע שאני נמצא היום במצב שבו אני עורך דין שעושה הרבה טוב ויש לו הרבה פרנסה לגמי לא רעה. אפילו יש לי במות להשמיע את דעותיי. אני הולך לכנסת כדי להשפיע. לכן אם יש למישהו יש כוונה שאגיע לכנסת בתור דחליל, הוא טועה. אני לא מתכוון להיות דחליל של אף אחד".  

מה יהיה החוק הראשון שתחוקק, אם וכאשר תהיה חבר כנסת?
"יש כמה חוקים על הפרק. אחד החוקים הכי חשובים הוא שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. לגוון עם יותר שופטים. אין לי בעיה עם זה שיש שופטים שחושבים אחרת ממני, זה ברור. כך ראוי במדינה דמוקרטית. אבל אני רוצה שיהיו יותר שופטים עם אג'נדה ציונית יהודית, אני חושב שכך ראוי. אני לא רוצה שנגיע למצב שבו בית המשפט יהיה למעשה מחוקק. ואלה דברים שאני אשתדל לעבוד עליהם בכנסת".

על מה נשען הבייס שלך בבחירות?
"הבייס שלי נשען לא רק על הציונות הדתית. לא רק על קריית ארבע, יצהר, איתמר ואלון מורה. תתפלא אבל רוב המצביעים שלי, לפחות מניתוח שעשינו כשרצנו לבד והגענו ל-84,000 קולות, עם ישראל. מנתיבות, משדרות ואופקים. שכונות בירושלים ושכונת התקווה, כל מני מקומות שיש בהם הזדהות. לא חייבים להיות  דתיים כדי להצביע לנו, אני פונה לכלל הציבור. כשאני הולך ומחלק אוכל לחיילים או מגן עליהם בבתי משפט, אני לא מסתכל ואומר 'רגע זה חייל חילוני, דתי. זה מקיבוץ או מושב. אני פועל בשביל כולם. זה המוטו שלי".  

אז אולי אתה עוף מוזר בתוך הציונות הדתית.
"אין ספק שמבחינת הרקע שאני בא ממנו, כחוזר בתשובה, לא גדלתי בערוגות הציונות הדתית, בן לאבא יוצא עיראק ואבא יוצאת כורדיסטן, אמא גדלה בשכונת הכורדים והייתה באצ"ל כשהייתה נערה, אין ספק שאני לא בדיוק נולדתי בציונות הדתית. אבל היום אורח החיים שלי הוא ציוני-דתי לכל דבר. הילדים שלי הולכים לישיבות ואולפנות. הבנים ישרתו בצה"ל, הבנות ילכו לשירות לאומי. אבל מה שחשוב לי זה באמת לעזור לכולם. אני חושב שכדי שהציונות הדתית תצליח היא צריכה להתחבר לכולם".

אתה מרגיש סלידה והתנשאות כלפיך מן המיינסטרים של הציונות הדתית?
"אני חושב שבציבור ממש אין התנשאות. הישיבה של הבן שלי היא אשכנזית וגם ספרדית . יש כיפה כזאת וכיפה אחרת וכולם חיים שם בשלום ובשמחה. בפוליטיקה של הציונות הדתית יש את הדברים האלה, אי אפשר להכחיש אותם. החיבור שעשינו הפעם הוא דווקא מלמד שאפשר לעזוב את הכול, לשתף פעולה ולהיות ביחד, גם אם יש מחלוקות. יש ביננו לבין בצלאל סמוטריץ' מחלוקות ויש ביני ובין מפלגת נועם מחלוקות, אבל אני חושב שעצם זה שאנחנו משתפים פעולה למען מטרה שהיא  הרבה יותר גדולה: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, זה דבר שהוא נפלא".

מה אתה חושב על ההשוואה שעושים בינך ובין מספר 7 של מפלגת העבודה, אבתיסאם מראענה?
"לא רק שהיא עושה לי עוול אלא שהיא לא נכונה. מספר 7 של העבודה אמרה שצריך להשמיד את זכרון יעקב. תאר לך שהייתי אומר, חס ושלום, שצריך להשמיד את אום אל פאחם. לא רק שהיו פוסלים אותי על המקום, אלא היו עוצרים אותי. ההתנהלות הזו והסלחנות הזו כלפי מספר 7 של מפלגת העבודה, מנסור עבאס ועוד מעודדי טרור, זה דבר נורא. אני ציוני, אני אוהב את העם שלי, את המדינה שלי ואני פועל למען העם והמדינה".  

עם העמדות שלך כיום, אתה תומך בביצוע טרנספר לערביי יהודה ושומרון?
"אני לא מכליל ערבים כמקשה אחת. אני אומר שמי שזורק עלינו אבנים ובקבוקי תבערה, אני לא רוצה אותו כאן. כן, חד וחלק. אבל אני לא מכליל את הערבים כערבים. יש לא מעט ערבים שנאמנים למדינה ומבחינתם הם רוצים להתפרנס ולחיות בכבוד. איתם אין לי שום בעיה".