הבשורות שעלו במשק בתום המלחמה עם איראן הצליחו לבלבל את הציבור הישראלי ואת הפרשנים בכלי התקשורת השונים. האם אנו צפויים לראות פריחה כלכלית מטורפת במשק הישראלי? הרי הבורסה מזנקת, השקל מתחזק לרמת שיא של שנים, פרמיית הסיכון של ישראל בשוקי ההון צנחה והצבע חזר ללחיי העסקים הגדולים והבנקים, שמתחילים להגדיל את קצב חלוקת הדיבידנדים שלהם. חגיגה של ממש. 

ובכן, החגיגה אכן מתקיימת אולם לא כולם נוטלים בה חלק. למעשה רובנו משתתפים בחגיגה אך כמעט תמיד לא כחוגגים אלא דווקא כאפריטיף שממנו אוכלים כולם. אז מי בחוגגים? 

הסרת האיום האסטרטגי האיראני, או לפחות דחיקתו שנים אחורה, והוכחת העליונות המדהימה של תעשיות הביטחון והסייבר הישראליות, הסירו את גורם הסיכון מספר אחד שעמד בפני דירוג האשראי הישראלי עוד הרבה לפני ה-7 באוקטובר. כעת הולכים ומתחזקים משקיעים בכל רחבי העולם בהחלטתם להשקיע בהייטק, בביטחון ובסייבר הישראליים.

ירידת פרמיית הסיכון מעלה את השווי של ההשקעה בישראל ולכן מגדילה את זרם הדולרים לתוך ישראל. אנו רואים את התוצאה בשקל שדוהר קדימה. הנהנות הן כמובן חברות ההייטק שלנו כמו גם הבנקים, המתווכים בין המשקיעים לבין החברות ולא חומקים כידוע מאף חגיגה. 

זאת ועוד, הצפי לעליית דירוג האשראי, וירידת פרמיית הסיכון שכבר התרחשה, מייצרים ציפיות לירידת ריבית בישראל. התחזקות השקל גם מחלישה את האינפלציה ולכן מקרבת אף היא את ירידת הריבית. התוצאה היא זינוק חד בשערי המניות בבורסה ממנו נהנות כלל החברות כמעט וכן גם קרנות הפנסיה שלנו.    

כמו כן, ההוכחה המוחצת לעליונות תעשיות הביטחון והסייבר שלנו זיכתה את החברות הביטחוניות הישראליות בשורת הזמנות עבודה בהיקף מרשים. הזכייה של רפא"ל במכרז הענק ברומניה לאספקת מערכות הגנה אוויריות היא העדות הפומבית ביותר אך היא אינה היחידה. ולבסוף, הממשלה עצמה נהנית מהרווחים בבורסה, משיפור יכולת הגיוס שלה ומהמיסים על הדיבידנדים שיחלקו הבנקים והחברות הגדולות.

אולם, נוסף על הגורמים שציינתי לעיל ממשיך לעבוד במלוא עוזו עוד מנוע אדיר של רווחים. יוקר המחיה. המונופולים המקומיים (שטראוס, קוקה קולה וחברותיהן) והיבואנים הבלעדיים והצולבים (דיפלומט, שסטוביץ' ועוד) ממשיכים לחלוב אותנו ללא בושה לנגד עיניה העצומות של הממשלה. הגזלנים הללו לא עצרו לרגע אפילו בשיאה של המלחמה.

עוד ועוד העלאות מחירים. גם כאשר הדולר נחלש ועלויות היבוא שלהן פחתו. גם כאשר רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל הקלה מאוד על העלויות של יבוא ושחררה חסמים לא מעטים. מצד אחד פחתו עלויותיהם ומהצד השני המשך עליות המחירים. התוצאה היא רווחיות מטורפת, חסרת תקדים, שממנה תהנה גם הממשלה באמצעות המיסים על הרווחים ועל הדיבידנדים.

יוצא אפוא, שהציבור הישראלי המסכן נאלץ לממן גם את המלחמה וגם את יוקר המחיה וגם את חוסר היכולת של הממשלה לנהל את חובותיה האזרחיות באופן יעיל. אך אם בימי המלחמה מאז ה-7 באוקטובר היה המשק כולו בדיכאון אזי כעת הציבור נותר במצוקתו בעוד שהחתולים השמנים חוגגים וצוחקים לנו בפרצוף.   

עוד ב-

בחירות ה-AI הראשונות: האם ישראל שוב תישאר מאחור? | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.