נבחרת אייס

מדוע המשימה שלי כה קשה? | טור ה-200 של פרופ' ירון זליכה

במשך 25 השנים האחרונות אני עושה כל מאמץ כדי להציב בפני הציבור הישראלי מראה מדויקת של יוקר המחיה, מחירי הדיור, אופק הצמיחה, רמות העוני ובעיקר של הפוטנציאל האנושי האדיר שיורד אצלנו לטמיון. אז למה המשימה שלי עד כדי כך קשה?
פרופ' ירון זליכה
פרופ' ירון זליכה |  3
בנקים (צילום Magma Images, shutterstock)
במשך 25 השנים האחרונות אני עושה כל מאמץ כדי להציב בפני הציבור הישראלי מראה מדויקת של יוקר המחיה, מחירי הדיור, אופק הצמיחה, רמות העוני ובעיקר של הפוטנציאל האנושי האדיר שיורד אצלנו לטמיון.
מאות של נאומים, חוגי בית, הפגנות וכנסים. מאות פוסטים, סרטונים ופודקאסטים. אלפי ראיונות בכלי התקשורת השונים. סדרת טלוויזיה שזכתה בפרס האוסקר הישראלי (מגש הכסף). אלפי בוגרים ומוסמכים בבית האקדמי שלי, הקריה האקדמית אונו, וכמובן טור של מאמרים באתר ice. זהו המאמר ה-200 שאני כותב בטור שלי ואני רוצה לנצל אותו כדי להסביר מדוע המשימה כה קשה ומדוע סוף סוף אני חש בשינוי הקרב. נתחיל בקשיים. 
ראשית, בשל אופיו של מדע הסטטיסטיקה עליו נשען מדע הכלכלה. בנג'מין דיזראלי, שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנות השישים והשבעים של המאה ה-19 נהג לומר כי ישנם שלושה סוגים של שקרים. פשוטים, מרושעים וסטטיסטיקה. הוא מתכוון לכך שמדע הסטטיסטיקה מודד נתונים שונים אשר אף אם נמדדו בדיוק יכולים להטעות אותנו מהסיבה הפשוטה שאנו כלל לא מבינים מה בדיוק הם מדדו.
בישראל עושים שימוש נרחב בשיטה זו. למשל, כאשר מפרסמים את התוצר לנפש בישראל ומשווים אותו למדינות אחרות ורואים כי לכאורה עבר התוצר לנפש בישראל את זה של מדינות מובילות כמו ספרד, איטליה ויפן. אכן עבר אך התוצר לנפש המתפרסם אינו משקלל את הפער במחירים (בכוח הקניה) אשר בהתחשב בו נסוגה ישראל לתחתית העולם המערבי. 
שנית, בשל אופייה של הפעולה הכלכלית המייצרת תמיד עלות לצד תועלת. אין פעולה שאין לה עלות כפי שאין פעולה שאין לה תועלת. פעולה נמדדת איפה בתועלת ביחס לעלות. אולם בישראל מרבים לאיים על הציבור כדי להרתיע אותו מפעולה כלשהיא באמצעות הצגת עלויות ללא התועלת, או כדי לרתום אותו לתמוך בפעולה אינטרסנטית אחרת באמצעות הצגת התועלות הנובעות ממנה ללא העלות הכרוכה בה.  
שלישית, הקשר בין שתי תופעות עלול להיות מורכב. יתכן שתופעה אחת גרמה לשנייה, יתכן שהשנייה גרמה לראשונה ויתכן שתופעה שלישית גרמה לשתיהן גם יחד. בטורים קודמים הסברתי פעם אחר פעם שלא הוצאות הביטחון השפיעו באופן מהותי לשלילה על הכלכלה שלנו אלא להיפך. המדיניות הכלכלית המטורפת שמונהגת פה בפרט בנוגע ליוקר מחיה והדיור היא שגרמה לנסיגה ביכולת של הממשלה לממן את הוצאות הביטחון.
התוצאה: סגירת שש אוגדות ומחצית מצי הטנקים ומסוקי הקרב שלנו עד לאסון של ה-7 באוקטובר. ערבוב הסיבה והתוצאה מאפיין גם את הדיון מלא הכזבים אודות האוכלוסייה החרדית והשפעתה על הכלכלה, שגם בו עסקתי לא פעם בטוריי הקודמים.
רביעית,  חוסר היציבות של הנתונים הכלכליים ומדידתם גורם ללמ"ס לעדכן שוב ושוב את אותם הנתונים. הפתרון אמנם הוא התייחסות למגמות על פני זמן וכך גם אני נוהג אולם הציבור נותר חשוף לשימוש בנתונים זמניים ולא סופיים שמטעים אותו. 
חמישית, ניהול מדיניות מאקרו כלכלית מחייב ידע עמוק הן במאקרו כלכלה, הן במיקרו כלכלה, הן בחשבונאות והן בפסיכולוגיה. מעטים מאוד המומחים המבינים בהיקף מספיק בכל התחומים, שמשפיעים זה על זה באופן דינמי, כדי לגבש תובנות בעלות ערך.
מנגד, רבים מאוד המומחים שמבינים היטב בקוצו של יוד אך חסרי כל יכולת אינטגרציה כדי להביע תובנה בעלת ערך אודות המדיניות המאקרו כלכלית. דוגמא בולטת הוא מכתבם של 300 הכלכלנים בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית. רובם ככולם אנשי מקצוע מעולם, איש איש בתחומו הצר אך כולם לקו בליקוי מאורות שהוביל אותם לטעון באופן מופרך לחלוטין (אפס אמת ואפילו לא מעט אמת) כי כספי עתק בורחים מהארץ עקב הרפורמה המשפטית. גאה אני עד מאוד שעמדתי בלחץ וסירבתי לחתום על דברי ההבל הללו.
שישית, כלכלנים רבים מועסקים על ידי בעלי ההון שלהם אינטרסים בהמשך קיומם של העיוותים נגדם אני יוצא פעם אחר פעם. אחרים מועסקים במוסדות אקדמיים שמשקל תרומות בעלי ההון בהם גבוה מאוד וכידוע בעל המאה הוא גם בעל הדעה. לפני שנים אחדות התראיינתי בפודקאסט של גיא רולניק שתיאר בשידור כיצד הוא חיפש פרופ' למאקרו כלכלה שיוכל להתווכח עימי על דעותיי אך לא יהיה בעל ניגוד עניינים עקב עבודתו עם או במימון בעלי הון. הוא התקשה מאוד למצוא.
שביעית, מרבית האינפורמציה הכלכלית מגיעה לציבור בתיווכם של כלי התקשורת המסחרית שנתונים מאוד להשפעת המפרסמים שלהם שהם בעיקר אותה רשימה ארוכה של מונופולים, יבואנים בלעדיים ובנקים נגדה אני יוצא חוצץ כבר שנים כה רבות. לראייה, על אף שערוץ 12 קיים אלפי תוכניות וראיונות על מחירי הדיור לאורך 17 השנים האחרונות הוא לא מצא לנכון לראיין אותי ולו פעם אחת על דעותי בתחום מחירי הדיור.
זאת, על אף שאני האדם היחיד (לצד בנימין נתניהו בכהונתו כשר האוצר) בדור האחרון שהוריד את מחירי הדיור ועוד חמש שנים ברציפות (בתחילת כהונתי הגיעו מחירי הדיור ל-96 משכורות בממוצע, בסוף כהונתי ל-80 ומיד לאחר כהונתי שבו המחירים לעלות עד שהם כיום כמעט 170 משכורות).  
שמינית, כלכלנים רבים מעוותים את העמדות המקצועיות שלהם בשירות העמדות הפוליטיות שלהם. מאחר שרבים מהם נמנים על מחנה השמאל נוצר פה עיוות כפול. מכתב 300 הכלכלנים עליו דיברתי קודם לכן הוא דוגמא מצוינת גם לנקודה זו אך גם הציבור הרחב חוטא בכך.
אנשים רבים מתעלמים ממה שלא נוח למחנה שלהם ומאמצים כל ביקורת, וגם דברי הבל, אם הם תוקפים את המחנה השני. אולם המציאות מלמדת כי ההבדלים במדיניות הכלכלית בין שני המחנות הם שוליים ובפרט בכל הנוגע ליוקר המחיה, מחירי הדיור ונטל המיסים המכביד. 
תשיעית ואחרונה לא חביבה, בעלי ההון המעוניינים להנציח את המצב הקיים מממנים צבא של טוקבקיסטים ובוטים בשכר שיתקפו את כל המעוניין בשינוי תוך הפרחת כזבים ועלילות שווא נגדו. 
ובכן המשימה היא קשה אולם היא אינה בלתי אפשרית. זאת, בפרט עקב התפשטותן של הרשתות החברתיות שבהן מתנהלים מדי יום ביומו דיונים פוריים שכבר מניעים שינוי אצל עשרות אלפי צעירים. אין לי ספק, דור הניצחון של צעירי ישראל הגיבורים הוא שגם יניע את השינוי!
*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית. 
 
תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    ירון זליכה.הכרת אותו מקרוב הצליח לשכנע אותך בשקריו.
    צדק חברתי 10/2025/12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    נזכרת להתלונן למה קשה לך.אתה מכיר את מכונת הרעל שלו?
    סגור
  • 2.
    במשפט אחד ניתן להגדיר את זה
    יהודה 08/2025/19
    הגב לתגובה זו
    0 1
    שחיתות והון שילטון ! אלה שתי הפרמטרים של ההתנהלות הכלכלית במדינה .
    סגור
  • 1.
    מאוד פשוט
    מאוד פשוט 08/2025/04
    הגב לתגובה זו
    2 2
    1. אתה לא נוכל 2. אתה מזרחי וימני 3. העם טיפש
    סגור