בדיון סוער במיוחד בוועדת החוקה של הכנסת, שעסק בחקירות הדלפות ובפגיעה לכאורה בחופש העיתונות, הציגה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, את עמדתה הנחרצת בנוגע למדיניות אכיפת החוק בתחום ההדלפות.

הדיון, שהתקיים בהשתתפות גורמים בכירים נוספים במערכת אכיפת החוק, בהם פרקליט המדינה עמית איסמן, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה ניצב בועז בלט וראשת מח"ש קרן בר מנחם, המשיך להיות טעון ונפיץ, כאשר ראש השב"כ רונן בר, שזומן לדיון, לא הגיע ושלח נציג אחר מהארגון.

היועמ"שית פתחה את דבריה בטענה שעוררה סערה בקרב חברי הכנסת: "בניגוד לכותרת הדיון – אין אכיפה בררנית. מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי וענייני על פי אמות מידה ידועות וקבועות, המיושמות בכל מקרה ומקרה".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), השיב לה שלא היה ראוי לפתוח את דבריה באמירה שאין במדינת ישראל אכיפה בררנית. האווירה המתוחה בוועדה הובילה לצעקות רבות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, עד כדי כך שרוטמן נאלץ להוציא מספר ח"כים מהאופוזיציה מהדיון.

במהלך הדיון, שהתנהל על רקע חקירת ומעצר איש השב"כ החשוד בהדלפת מידע לעיתונאים וכן מעצרו של עורך הג'רוזלם פוסט צביקה קליין בפרשת קטארגייט, הסבירה היועמ"שית כי מערכת אכיפת החוק נוקטת זהירות רבה כאשר מדובר בחופש הביטוי וחופש העיתונות.

"חופש הביטוי וחופש העיתונות הם עקרונות בעלי מעמד חוקתי, חיוניים לקיומה של חברה דמוקרטית", אמרה בהרב מיארה, והדגישה: "מערכת אכיפת החוק נוקטת זהירות רבה בשימוש בכלי אכיפה כאשר יש חשש כי פעולות אלה יגבילו את חופש הביטוי או את חופש העיתונות, ומתוך כך יפגעו בעבודת העיתונאי".

אחת הנקודות המרכזיות שהעלתה היועמ"שית נגעה למהות ההדלפות מגופי ציבור: "כאשר עובד ציבור או גורם בלתי מורשה מוסר מידע האסור בגילוי, מדובר למעשה במידע שנגנב ונלקח בניגוד לדין וללא סמכות מתוך המערכות הציבוריות. מטבע הדברים, חשיפת מידע מסוג זה יכולה במקרים מסויימים לגרום נזק אדיר".

בתוך כך, נוצר עימות חריף סביב סוגיית חקירת "חדירת כהניזם" למשטרת ישראל, שהיא לכאורה אחד החומרים שהודלפו על ידי איש השב"כ. כששאלו ח"כים את השב"כ אם נחקרה חדירת כהניזם למשטרה, הוא השיב שהתנהלה חקירה, אך לא נאסף מידע על שום שר, והוסיף כי התנועות "כהנא חי" ו'כך' "אלה ארגוני טרור ויש לעקוב אחריהם". ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) לא קיבלה את הדברים וקראה: "זה שקר, הוא משקר. הם ניסו ולא הצליחו".

יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן, הגיב לדברי נציג השב"כ: "אם הייתה הנחיה כזאת זה אומר שהפעלתם את מנגנוני חיפוש המידע על דרג מדיני. יכול להיות שלא מימשתם את ההנחיה, אבל ההנחיה הייתה". אך נציג השב"כ עמד על שלו והדגיש כי לא הופעלו מנגנונים כאלה לא על שר ולא על חבר כנסת.

באשר לזימון עיתונאים לחקירה, הדגישה היועמ"שית: "לא בכדי מספר הפעמים שעיתונאים נחקרו כחשודים בביצוע עבירות הוא זעום. חופש הפעילות של העיתונאים והגנה על מקורות הם עקרונות שמנחים אותנו בעבודתנו".

עוד ב-

היועמ"שית מכחישה: "אין קשר חברי ביני לבין ראשי השב"כ"

לכתבה המלאה

לדברי בהרב מיארה, האיזון בין אינטרסים מתחרים הוא מורכב: "החלטה האם לפתוח בחקירה בנושא האמור היא החלטה רגישה של איזון בין אינטרסים מתחרים. יש חשיבות רבה למנוע דלף מידע. הוצאת מידע שלא כדין זו רעה חולה. אך לא תמיד המשפט הפלילי וכלי אכיפה פליליים הם הפתרון המידי לבעיה זו".