פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים חושף הצצה נדירה לרווחים המסתתרים מאחורי מלאכת קיבוץ הנדבות. השופטת אורית אביגיל יהלומי הורתה לתושב העיר להעביר לגרושתו סך של 646,122 שקל – מחצית מהכספים שנצברו בחשבונו הפרטי במועד פרידתם.

על פי פסק הדין שפורסם באתר "פסקדין", בני הזוג נישאו בשנת 2008 והתגרשו בשנת 2021. לאורך שנות הנישואין, האישה, הסובלת מהנמכה קוגניטיבית, לא עבדה וטיפלה בילדי הצדדים. הבעל, לעומת זאת, עסק במתן "שירותי דת" מסוגים שונים: עריכת טקסי בר-מצווה, חתונות ואזכרות, וכן בקיבוץ נדבות במקומות ציבוריים וברובע היהודי. כל הכנסותיו התקבלו במזומן ומעולם לא דווחו לרשויות המס.

הסכסוך המשפטי התמקד בחשבון בנק על שמו של הבעל בבנק המזרחי. עם פרוץ המשבר, גילתה האישה כי בחשבון זה נצברו כ-1,192,629 שקל בפיקדונות ובעובר ושב. הבעל טען בתוקף כי מדובר ב"נכסים חיצוניים" – כספים שקיבל במתנה ובירושה מאביו המנוח, ולכן אינם בני-איזון.

להגנתו הציג הבעל סיפור משפחתי יוצא דופן: אביו המנוח, שהיה בעצמו מקבץ נדבות במשך 45 שנים והביא לעולם 18 ילדים מ-3 נשים שונות, הוריש לו לכאורה סכום של 500,000 שקל במזומן שהושארו בכספת. הבעל אף הציג מסמך הנחזה לצוואה בכתב יד משנת 2011, לפיה הוא היורש היחיד של סכום זה.

השופטת יהלומי לא השתכנעה מטענות הבעל ומתחה ביקורת חריפה על אמינותו. בפסק הדין צוין כי הנתבע מסר "שלל גרסאות עובדתיות, שונות, סותרות ובלתי מתקבלות על הדעת".

בין היתר, השופטת הצביעה על כך שהבעל טען כי השתמש בכספי המתנה מאביו כבר בשנת 2012 לצורך רכישת דירת המגורים של בני הזוג. "הכספים אשר צבר לטענתו באופן אישי ערב הנישואין... נצרכו עוד בשנת 2012 ושימשו לרכישת הדירה", נכתב בפסק הדין. מכאן, שהכספים שנמצאו בחשבון במועד הקרע בשנת 2020 הם כספים חדשים שנצברו במהלך הנישואין.

בנוגע לצוואה המסתורית, קבעה השופטת: "הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי מדובר בצוואה 'אמיתית' שהותיר אביו המנוח, משעה שהודה כי אותה צוואה לכאורה מעולם לא הוגשה על-ידו לקיום לרשם לענייני ירושה... עובדות אלו מקימות למצער, ספק בדבר האותנטיות של אותה צוואה".

הגורם המכריע בהחלטה היה הודאתו של הבעל כי ערבב בין הכספים: הוא הפקיד לחשבונותיו ה"פרטיים" גם סכומים קטנים מעבודתו השוטפת וגם כספים שהגדיר כירושה, ואף השתמש בחלק מכספי הירושה הנטענים לצורכי הבית המשותף.

"הנתבע בעצמו הודה שהוא ערבב בחשבונותיו באופן קבוע בין הפקדות של כספים ממקורותיו שלו – היינו, מעבודותיו השונות, אשר אין חולק שהם בני-איזון, לבין כספים אחרים ממקורות חיצוניים לכאורה", סיכמה השופטת.

בסופו של יום, נקבע כי כל הכספים בחשבון הם רכוש משותף. הבעל חויב לשלם לגרושתו 646,122 שקל וכן הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.

עוד ב-

הקבלן הישראלי קרס בחובות עתק: זו ההחלטה הדרמטית של בית המשפט

לכתבה המלאה