בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייב חברה לשלם לעובד לשעבר כ-889 אלף שקל, לאחר שאי-העברת כספי הפנסיה שלו הובילה לאובדן קצבת נכות. העובד הועסק בחברה במשך חודשיים בשנת 2016. אף שהחברה ניכתה את ההפרשות לפנסיה משכרו ואף התחייבה בחוזה לבטח אותו כבר מהיום הראשון לעבודתו, הכספים לא הועברו בפועל לקרן הפנסיה.

לפי דיווח של ביזפורטל, הפסקת ההפקדות קטעה את הרצף הביטוחי של העובד בקרן. כאשר מצבו הרפואי החמיר בשנת 2020 והוא איבד את כושר העבודה, קרן הפנסיה סירבה לשלם לו קצבת נכות. לפי קביעת הקרן, קטיעת הרצף גרמה לכך שתקופת האכשרה, 60 חודשים הנדרשים לצורך כיסוי מצב רפואי קודם, התאפסה והחלה להיספר מחדש רק לאחר שההפקדות חודשו אצל מעסיק אחר. לכן, העובד לא צבר את הוותק הנדרש לקבלת הקצבה.

החברה טענה מנגד כי העובד עזב לפני שהשלים שלושה חודשי עבודה, עיכב את הליך ההפקדות ואף מסר הצהרת בריאות כוזבת בעת קבלתו לעבודה. בית הדין קיבל את הטענה בנוגע להצהרת הבריאות ואף מתח ביקורת על התנהלות העובד. עם זאת, נקבע כי הדבר אינו פוטר את החברה מהחובה החוזית והחוקית להעביר את הכספים שנוכו משכרו. הפיצוי הכספי נקבע על בסיס חישוב אקטוארי שהוצג מטעם החברה.

המקרה מדגיש את החשיבות של מעקב אחר הפקדות לפנסיה. עובד שמגיע למקום עבודה עם קרן פנסיה פעילה זכאי להפקדות מהיום הראשון, כאשר ההפקדה מבוצעת רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה. עובד ללא קרן פעילה זכאי להפקדות לאחר שישה חודשי עבודה.

על המעסיק להעביר את הכספים שנוכו מהשכר בתוך שבעה ימי עסקים ממועד תשלום השכר או עד ה-15 בחודש שלאחר מכן. אי-העברת כספים שנוכו מהשכר במשך כ-40 יום עשויה להוות עבירה פלילית, שעונשה עד שתי שנות מאסר.

עוד ב-

בריחה לדולר הדיגיטלי: למה שוק הקריפטו נצבע היום באדום?

לכתבה המלאה

מומלץ לעובדים לבדוק באזור האישי של קרן הפנסיה שההפקדות אכן נקלטו, ולא להסתמך רק על הניכוי שמופיע בתלוש השכר. בנוסף, בעת מעבר בין מקומות עבודה חשוב לשמור על הרצף הביטוחי. קרן הפנסיה ממשיכה לבטח את העובד באופן אוטומטי במשך כחמישה חודשים לאחר ההפקדה האחרונה, ובמהלך תקופה זו ניתן לבקש "הסדר ביטוח" שיאריך את הכיסוי לנכות ולשאירים עד 24 חודשים, ובכך למנוע את איפוס תקופת האכשרה. תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג זה עומדת על שבע שנים.