סופת ביירון, שמכה כעת באזורנו ומטלטלת מדינות שכנות, היא הרבה יותר מאירוע אקלימי. היא תזכורת חדה למציאות שכבר נמצאת כאן, שינוי האקלים אינו תרחיש עתידי ואינו דיון תיאורטי. הוא כוח כלכלי, סביבתי ותשתיתי שמגדיר מחדש את האופן שבו מדינות מתפקדות, ואת האופן שבו ישראל נכשלת בהיערכות.

בכל שנה שבה ישראל דוחה החלטות קריטיות, עלויות השיקום רק עולות. הנזק ממערכות גשם קיצוניות אינו מתבטא רק בכבישים מוצפים או תקלות ברשת, הוא מתרגם לפגיעה בבריאות הציבור, בייצור, בתחבורה, ולהפסדים כבדים למשק החשמל. מערכת החשמל הישראלית, שכבר כיום נמצאת על סף קיבולת בשעות רבות, הופכת פגיעה יותר לכל גל חום, לכל שיטפון ולכל סערה. זהו מתכון לשבר, לא לתפקוד.

המשק שלנו מתנהל כאילו שינוי האקלים הוא סוגיה שייכת לכנסים אקדמיים. אבל העולם כבר משלם את המחיר, מיליארדים על הצפות, שריפות, פגיעות בתשתיות קריטיות, הפסקות חשמל רחבות היקף ופגיעה ביכולת לקיים חיי שגרה. כשאנחנו מתעלמים מהמציאות החדשה, אנחנו לא רק מפגרים מאחור, אנחנו מעמידים את הכלכלה הישראלית בסיכון ממשי.

הפתרון אינו מורכב, אבל הוא דורש מנהיגות, השקעה בתשתיות שמסוגלות להתמודד עם כמויות מים קיצוניות, מערכות קירור לגלי חום שהולכים ומעצימים, הגנה על מתקני חשמל, מים ותקשורת,  ולצד כל אלה, מעבר מהיר, נחוש ואחראי לאנרגיה נקייה ולתעשייה דלת פליטות. זהו המעבר שמאפשר עמידות, יציבות ויצירת מקומות עבודה חדשים, במיוחד בפריפריה, כמו שאנו לומדים כבר שנים מאזור הערבה ואילת, שהפכו למעבדת אנרגיה מתחדשת בקנה מידה בינלאומי.

הסכנה האמיתית איננה סופת ביירון. הסופה תחלוף. אבל מערכת שלא מתאימה את עצמה לעידן אקלימי חדש, תקרוס שוב ושוב. ההבדל בין מדינה שסופגת אירוע קיצון לבין מדינה שנשברת ממנו הוא פשוט, מי נערכה מראש, ומי בחרה להתעלם.

דורית בנט. צילום: ארן דולב

ישראל יכולה להיות מובילה אזורית בתחום האנרגיה הנקייה, היעילות והחדשנות. יש לנו ידע, טכנולוגיה ויזמות. מה שחסר הוא ההבנה שהשקעה באקלים היא לא עלות, היא חיסכון. היא הביטוח הכלכלי של מדינת ישראל לעשור הקרוב.

מעבר להיבטים המשקיים, יש כאן גם שאלות של אמון ציבורי. בכל פעם שהמדינה מופתעת מחדש מגל חום, שיטפון או סערה, הציבור מאבד אמון ביכולתה להגן עליו. תכנון אקלימי הוא לא פריבילגיה של מדינות עשירות, הוא חובה בסיסית של כל ממשלה שמבקשת יציבות. כשמערכות החילוץ, הבריאות, התחבורה והחשמל נדרשות לאלתר פתרונות בזמן אמת, ברור שהאחריות אינה מוטלת עליהן, אלא על מדיניות שלא נערכה בזמן.

הכיוון ברור - מדינות שמשקיעות היום בהתאמה אקלימית יפגעו פחות, ישתקמו מהר יותר ויצליחו למשוך השקעות גלובליות. ישראל יכולה להיות שם, אבל רק אם נבין שהעתיד כבר כאן, ושאין לנו עוד זמן לבזבז.

סופת ביירון רק מזכירה לנו - השאלה איננה אם תהיה הסערה הבאה, אלא האם נהיה מוכנים אליה.

הכותבת: דורית בנט, מומחית לאנרגיה מתחדשת ומייסדת כנס אילת אילות