בארץ
לאחר שבאוצר התנגדו: 44 מיליארד שקל נוספים בדרך לתקציב הביטחון
אגף התקציבים הסיר את התנגדותו להגדלת התקציב לסכום חסר תקדים של כ-188 מיליארד שקל, אך דורש התחייבות שלא יהיו דרישות נוספות ב-2026. מנגד, במערכת הביטחון מזהירים ששעון החול הפוליטי אוזל לקראת בחירות: "מנסים להרדים אותנו"
אגף התקציבים הסיר את התנגדותו להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, שצפוי לזנק לסכום חסר תקדים של כ-188 מיליארד שקל (תוספת של כ-44 מיליארד שקל מהתקציב הנוכחי העומד על 144 מיליארד שקל).
עם זאת, באוצר מציבים תנאי נוקשה למהלך: מערכת הביטחון תידרש להתחייב כי לא תעלה דרישות תקציביות חדשות במהלך שנת 2026.
המימון לתוספת הענק צפוי להגיע מהרזרבות התקציביות, כאשר באוצר מבהירים כי המהלך יבוצע ללא פריצת מסגרת התקציב ומבלי להעלות את יעד הגירעון.
לחיצת ידיים רשמית עדיין אין, ובאוצר מותחים ביקורת חריפה על התנהלות מערכת הביטחון ומנכ"ל המשרד אמיר ברעם, תוך דרישה להתייעלות דחופה. באוצר מזכירים כי רק לאחרונה, ימים אחדים אחרי פרוץ "מלחמת איראן השנייה", הוגדל התקציב בבהילות ב-32 מיליארד שקל לרמתו הנוכחית.
מערכת הביטחון מנמקת את דרישות העתק בהימשכות הלחימה בכל החזיתות, שיקום מלאי החימושים שהידלדל מאז ה-7 באוקטובר, וצורכי מימון השהייה בשלוש רצועות ביטחון בתוך לבנון, סוריה ועזה. בנוסף, חלק ניכר מהכסף מיועד למימון שירות המילואים הממושך, ברקע המשך השתמטותם של נערים חרדים משירות באישור הממשלה.
המחסור במזומנים הוביל לכך שמשרד הביטחון צבר את החוב הגדול בתולדותיו – כ-15 מיליארד שקל - לחברות אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית. גורמים ביטחוניים מזהירים כי ללא העברת הכספים בימים הקרובים, המשרד לא יוכל להזין את החברות בהזמנות קריטיות חדשות לפגזים וטילי יירוט למערך ההגנה האווירית.
במקביל, במערכת הביטחון חוששים ששעון החול הפוליטי אוזל: בעוד כשלושה שבעות הכנסת אמורה להתפזר לקראת הבחירות בסוף אוקטובר, והממשלה תהפוך לממשלת מעבר - מצב שיקשה בהרבה על ניוד עשרות מיליארדי שקלים. גורמים ביטחוניים טוענים כי האוצר נוקט בסחבת, ואף שתי ישיבות בנושא שתוכננו במעמד ראש הממשלה בוטלו ברגע האחרון.
מי שאמון על הגישור בין הצדדים בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) החדש, שמואל בן עזרא, שנכנס לתפקידו לפני כחודש (לאחר שמונה חודשים שבהם התפקיד לא היה מאויש מאז פרישת צחי הנגבי).
הוויכוח הכלכלי הגדול מתנהל במקביל להתפתחויות המדיניות, ובראשן הפסקת האש שכפה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מול חזבאללה בלבנון, וההסכם שנחתם בסוף השבוע האחרון.
עוד ב-
למרות פריסת הכוחות המחודשת, נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ מבהירים כי צה"ל ימשיך לפעול ברצועות הביטחון. נכון לעכשיו, כל יום לחימה בריבוי הזירות עולה לתקציב הביטחון בין 100 ל-130 מיליון שקל – נתון שממשיך לתדלק את החששות באוצר כי לא מדובר בדרישה האחרונה של הצבא.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
