המימונה של ביבי: אישה גורשה מהאירוע כי לא הצביעה ליכוד
"התיישבנו ליד אחד השולחנות. לאחר כמה דקות הגיע איש בטחון ושאל מי אנחנו ואמרנו שאנחנו תושבי השכונה. הוא שאל אם אנחנו מצביעי ליכוד ואמרנו שלא. לאחר כמה דקות נוספות ניגשו אלינו וביקשו שנצא כדי לעבור זיהוי. אמרנו שעברנו בידוק ותשאול. ונאמר לנו שצריכים לזהות אותנו. מישהו משלהם. התעקשו שנצא מיד. פשוט גירשו אותנו", כך סיפרה ורד טרומר על מה שעברה במימונה המדוברת
"המימונה היא חג האמונה - אמונה באחדות עמנו ובגדולת עמנו. יש לי אמונה עצומה בכוחות הגדולים שיש בעם שלנו, בכל אחת ואחד, ואנחנו מביאים אותה לידי ביטוי מול אלה שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם עם קצת עזרה מאיתנו, וכשאנחנו מאוחדים אין כוח בעולם שיכול לנו. אני מאמין באמונה עמוקה בכוחות העצומים שטמונים בעם ישראל ואני יודע שנגבור על כל המחלוקות בינינו, כי אני יודע איזה מחיר שילמנו בתולדות עמנו, כשהיינו מפולגים ואנחנו זוכרים את ההתלכדות שלנו בתקומת ישראל. אני מאמין באחדות ישראל, בעתיד ישראל ובנצח ישראל" – את הדברים הללו, אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך אירוע המימונה בחדרה השבוע. מילים לכוד ומציאות לכוד.
ורד טרומר, תושבת חדרה, קלינאית תקשורת במקצועה, אשר משתתפת בהפגנות כנגד הרפורמה המשפטית, החליטה להגיע לאותה המימונה, לא במטרה למחות, אלא נטו להשתתף בשמחה לצד השכנים שלה. את החוויה שורד עברה שם, לא ניתן להגדיר כשאיפה לאחדות וריפוי הפילוג. כך היא סיפרה על המימונה בחשבון הפייסבוק שלה: "כששמעתי שביבי יגיע לאירוע המימונה בבית אליעזר התלבטתי אם לצאת להפגין או ללכת להשתתף בחגיגה. האירוע פורסם בפייסבוק על ידי העירייה והוא ממומן מכספי הציבור. הלכתי לשם כתושבת השכונה עם עוד 3 חברים. בכנות, לא הייתה לי שום כוונה לעשות שום פרובוקציה".
"כשהגענו, עברנו תשאול מעמיק. הרבה יותר ממה שהייתי מצפה מאירוע לתושבים במתנ"ס. נשאלתי איך נודע לי על האירוע (בפייסבוק) באיזה עמוד? (של העיריה כמדומני), האם היית במימונה כאן בשנה שעברה (לא) איפה היית? (אצל משפחת כהן) זו משפחה שלך? (לא בקרבת דם אבל בקרבת הלב) ,האם היית בעבר באירועים במתנ"ס? (כן), מה היה האחרון שבהם? (מסיבת פורים נראה לי) ועוד כמה שאלות. הצגנו תעודות זיהוי, עברנו בידוק בטחוני במגנומטר ונכנסנו".
בפנים הכל היה יפה וחגיגי כפי שנראית חגיגת מימונה מושקעת. אפילו קיבלתי שני חיבוקים משתי נשים שאני מכירה. התיישבנו ליד אחד השולחנות. לאחר כמה דקות הגיע איש בטחון ושאל מי אנחנו ואמרנו שאנחנו תושבי השכונה. הוא שאל אם אנחנו מצביעי ליכוד ואמרנו שלא. לאחר כמה דקות נוספות ניגשו אלינו וביקשו שנצא כדי לעבור זיהוי. אמרנו שעברנו בידוק ותשאול. ונאמר לנו שצריכים לזהות אותנו. מישהו משלהם. התעקשו שנצא מיד. פשוט גירשו אותנו. החוצה. המזהה (בחור בשם איציק) טען שאינו מכיר אותנו ולכן לא נוכל להכנס. ניסינו להבין מה הקריטריונים? חברים שלו? מה זאת אומרת אתה לא מכיר אותנו? כדי לקצר... העיפו אותנו החוצה".
"כשיצאתי, קידמו את פני בתוך ההמון שחיכה בתור להיכנס שני גברים (כל אחד בנפרד) וצרחו עלי שמי אני בכלל ומה אני חושבת לעצמי ומה אני עושה פה בשכונה שלהם. לאחד מהם עניתי שאני מפה. גרה פה בדיוק כמוך והוא צרח עלי בטירוף: את משקרת. באיזה רחוב? מה שם המשפחה שלך? . וכמו מטומטמת עניתי לו. ברעש ההמון הוא כנראה הבין "דרומר" ולא טרומר (משפחה מוכרת בשכונה שלנו, ומקסימה אם יורשה לי), וצרח עלי: לא יכול להיות, משפחת דרומר לא מתנהגים ככה. (מה זה ככה לעזאזל?) הרגשתי מאוימת ממש. ובא לי לבכות. מה נהיה פה אלוהים", אז זה חשוב שנהיה מאוחדים, אבל יותר חשוב שתצביעו לביבי.
