תקשורת ומדיה
חוק התקשורת אושר: כך עשוי לשנות את מפת השידורים בישראל
הכנסת אישרה את הרפורמה של השר שלמה קרעי, שמבטיחה שינוי נרחב בשוק התקשורת. רגע לפני ההצבעה הסופית הגיע נתניהו למליאה, בעוד היועצת המשפטית של הכנסת הזהירה מפני פגם אפשרי בהליך החקיקה. החוק מעורר מחלוקת חריפה בין הקואליציה לאופוזיציה סביב השפעתו על שוק השידורים והפיקוח עליו
מליאת הכנסת אישרה הערב (חמישי) בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 48 מתנגדים.
עוד לפני תחילת ההצבעות שלחה היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, מכתב לחברי הכנסת שבו הזהירה כי אישור הסתייגויות שלא נדונו בוועדה עלול להוות פגם בהליך החקיקה. לדבריה, במקרה כזה יהיה צורך להחזיר את הסעיפים לדיון בוועדה כדי למנוע פגם נוסף. בקואליציה דחו את הביקורת וטענו כי ההצעה נדונה בהרחבה וכי ניתן לאשר את השינויים ברוב בכנסת.
מה כולל החוק? הרפורמה משנה חלק משמעותי ממבנה הפיקוח על שוק השידורים בישראל. לפי ההצעה, תוקם רשות חדשה לתקשורת משודרת שתהיה אחראית על אסדרת תחום הטלוויזיה והשמע. בראש הרשות תעמוד מועצה בת 9 חברים, שחלק ניכר מחבריה ימונה באמצעות מנגנון הקבוע בחוק.
בנוסף, החוק מחליף את שיטת הרישיונות הקיימת במודל של רישום עבור ספקי תוכן, במטרה להקל על כניסת שחקנים חדשים לשוק. המשמעות היא שגופי שידור חדשים יוכלו לפעול תחת רגולציה מצומצמת יותר לעומת המצב כיום.
עוד קובע החוק ביטול ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לבין חברות החדשות שלהם. כיום קיימת הפרדה שנועדה ליצור חיץ בין ההנהלה המסחרית לבין מערכת החדשות. במסגרת הרפורמה, מגבלה זו תבוטל.
החוק כולל גם הקלות במגבלות על בעלויות צולבות בתחום התקשורת, כך שבעלי גופי תקשורת יוכלו להחזיק במקרים מסוימים ביותר מסוג אחד של כלי תקשורת, בהתאם להסדרים החדשים שייקבעו בחוק.
במהלך הדיונים בוצעו שינויים משמעותיים בנוסח ההצעה. בין היתר הוסר הסעיף שעסק בהקמת יישומון ממשלתי לצפייה חינמית בערוצי הטלוויזיה דרך האינטרנט, לאחר התנגדות המפלגות החרדיות. במקביל נקבע כי מערך עידן+ ימשיך לפעול, כאשר עלות הפעלתו תמומן מתקציב תאגיד השידור הציבורי.
כמו כן, חלקים נוספים מהרפורמה פוצלו מהחוק ויקודמו בעתיד בנפרד. בין היתר מדובר בפרקים העוסקים בפיקוח ובאכיפה, בספקי חדשות, בחובות השקעה של ספקי תוכן בינלאומיים ובהוראות נוספות הנוגעות לאסדרת השידורים.
אחת ההבטחות המרכזיות ברפורמה הייתה להחליף את מערך עידן פלוס – שירות השידורים החינמי של המדינה – ביישומון ממשלתי שיאפשר צפייה בערוצי הטלוויזיה באמצעות האינטרנט, ללא צורך בממיר ייעודי. אולם במהלך הדיונים הוסר הסעיף מהצעת החוק בעקבות התנגדות המפלגות החרדיות, שטענו כי הפעלת היישומון תוביל לשידורים גם בשבת. בעקבות השינוי, מערך עידן פלוס ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית. לפי נוסח החוק, עלות הפעלת המערך, המוערכת בכ־25 מיליון שקל בשנה, תמומן מתקציב תאגיד השידור הציבורי.
הרפורמה כוללת גם הקמת הרשות לתקשורת משודרת – גוף סטטוטורי חדש שאמור לרכז את אסדרת שוק השידורים ולהחליף בהמשך את גופי הרגולציה הקיימים. לפי ההצעה, תקציב הרשות יעמוד על כ־25 מיליון שקל בשנה וימומן מתקציב תאגיד השידור הציבורי. לצדה תפעל מועצה בת 9 חברים, שתהיה אחראית לקביעת מדיניות הרשות, וחבריה ייבחרו באמצעות ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, תוך שמירה על ייצוג מגדרי ועדתי. בשלב הראשון, ועד להשלמת חקיקה נוספת, הרשות השנייה תמשיך להפעיל את סמכויותיה כלפי הגופים הוותיקים ותחום הרדיו.
החוק גם קובע חובת רישום במרשם ייעודי עבור ספקי תוכן ישראליים שיעמדו באחד הקריטריונים שנקבעו, ובהם הכנסות של יותר מ־40 מיליון שקל בשנה, יותר מ־100 אלף מנויים משלמים או מימון של יותר מ־100 מיליון שקל מבעלי השליטה בשלוש השנים האחרונות. בנוסף, המועצה תוכל להגדיר ספק כ"בעל חשיבות מסחרית", ובמקרה כזה הוא יחויב להציע את זכויות השידור שבידיו לכל מפיץ באופן שוויוני וללא אפליה. בתחום הפקות המקור נקבע מתווה חדש, שלפיו ספקים רשומים יחויבו להשקיע בהדרגה אחוז מהכנסותיהם בהפקות ישראליות, ובהן גם הפקות תעודה.
בתחום שידורי הספורט, ההצעה מבקשת להגביר את התחרות באמצעות איסור על חברות המחזיקות בזכויות שידור לחייב צרכנים לרכוש חבילות ערוצים יקרות כדי לצפות בתכנים מסוימים. בנוסף, ייקבעו כללים שלפיהם אירועי ספורט שיוגדרו כבעלי חשיבות ציבורית יהיו זמינים לצפייה ללא תשלום נוסף. עוד נקבע כי החוק ייכנס לתוקף 24 חודשים לאחר פרסומו, למעט סעיפים מסוימים שנקבע להם מועד תחילה שונה.
תומכי החוק טוענים כי שוק התקשורת בישראל מבוסס על רגולציה ישנה שאינה מתאימה לעידן הסטרימינג והשידורים באינטרנט, וכי הרפורמה תעודד תחרות ותפחית חסמים רגולטוריים.
עוד ב-
מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית של הכנסת, חברי אופוזיציה וגורמים נוספים מתחו ביקורת על חלק מהסעיפים ועל הליך החקיקה. לטענתם, הרפורמה עלולה להשפיע על מנגנוני הפיקוח הקיימים ועל עצמאות גופי התקשורת, ובמקביל הועלו הסתייגויות מהליך קידום החוק בכנסת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
