ברקע מחאת האוהלים שמתקיימת בשדרות רוטשילד במחאה על זינוק מחירי הדיור והמחיה בישראל, פרופסור אמיר חצרוני יוצא בהתבטאות מתריסה נגד הצעירים שמוחים במאהל.

"ביקרתי אתמול ב'מחאת האוהלים' ברוטשילד ופגשתי את הריכוז הגבוה ביותר בעולם של לוזרים ממורמרים למטר מרובע". צייץ חצרוני בטוויטר והוסיף, "יקר להם לשכור דירה בתל אביב, אבל במקום לעבור לגור בכיף בנתיבות - הם בוכים. בימינו, כשאפילו מרוקאי מהמערות זכאי לדרכון פורטוגלי, אין סיבה שהשאנטי-בנטי האלה יגורו דווקא בישראל".

תחת הכותרת הקצרה "צאו", מגיש הצינור ברשת 13 גיא לרר התניע בשבוע שעבר את מה שרבים בטוחים שצריכה להיות המחאה הבאה של אזרחי ישראל - יוקר המחייה בדגש על מחירי הדיור בארץ.  מאז הוא מקפיד לשתף את האנשים שכבר יצאו לרחובות ולבינות למחות על מחירי הדיור שממשיכים להרקיע שחקים.
 

עוד ב-

גיא לרר בהלם: הפתרון המוזר שמצאו שוכרי הדירה

לכתבה המלאה

אתמול (ראשון) ב-19:00 בערב בכיכר הבימה בתל אביב תתקיים המחאה הראשונה, ולרר הזמין את עוקביו מכל הארץ להצטרף. אך על רקע התוצאות המאכזבות של המחאה החברתית בשנת 2011, אחריה יוקר המחייה המשיך לעלות כרגיל, עלתה השאלה האם מחאות הן מועילות. לשאלה זו לרר השיב כי "הן כן עובדות. לפני שלושה חודשים סיימנו את הפרק הראשון במחאה, פרק המזון, תחת הכותרת ״מרד הפסטה״. הפסטה היתה רק מיתוג. בפועל חרם הצרכנים הזה גרם לביטול העלאות מחירים מתוכננות של ענקיות המזון בשיעורי עתק של 8-15 אחוזים. הרבה יותר מפסטה. הן עצמן נימקו את הביטול במחאה כך שאין ויכוח על כך".

עוד הוא אמר, "עכשיו בואו נלך אחורה. המחאה הגדולה והמפורסמת ביותר היא גם זו שצברה לעצמה שם של הכי לא אפקטיבית: מחאת האוהלים של 2011. קדמה לה מחאת הקוטג׳ של איציק אלרוב. הטענה הפופולארית היא, מה עזרה לנו הורדה של שקל בקוטג׳ ומה עזרו לנו אוהלים, הנה המחירים ממשיכים להשתולל. האמת היא קצת שונה, המחאה הביאה למיתון עליות דרמטי של שנים בענף המזון. גם בדיור, השנה שלפני המחאה התאפיינה בעליות של 20 אחוז(!). אחריה, בתקופת כחלון הגרף יושר ואפילו התחילו ירידות קלות. בגרף השנתי ממש רואים את ההתמתנות בשנים שאחרי המחאה. ואז, כשהציבור הפסיק לזעוק, הכל חזר לעלות בפראות."
 

עוד ב-

גיא לרר מתפוצץ על הישראלים: "העם הפראייר בעולם"

לכתבה המלאה

"הכל חזר לעלות כי מחאות לא עובדות? או אולי כי אין מספיק מחאות? לדעתי התשובה ברורה. לכן, היה נחמד אם הייתם מביעים תמיכה בדרך זו או אחרת, או לפחות לא מורידים למוחים עם קריאות מייאשות מהספסל. האויב הגדול שלנו לדעתי הוא לא אדישות המדינה או חזירות המונופולים. האויב הכי גדול הוא אנחנו. הייאוש והרפיון שלנו. הנוקדנות: הפקפוק במטרות. אם ביבי בשלטון, זו מחאה של שמאלנים. אם בנט בשלטון, זו מחאה של ביביסטים. איך אפשר בכלל לדאוג לאינטרס אזרחי כלשהו כשכל מחאה מתויגת אוטומטית וכמובן, בלי קשר למציאות?"
 

נכון להבוקר יש אוהלים בפרדס חנה, ראש העין, ב״ש וחולון. הערב יגיעו הראשונים לרוטשילד. הלוואי ואחיי בתקשורת יקדישו להם קצת זמן בין בליל משחקי הכסאות והרכילות הפוליטית. הלוואי ויבינו בישראל שאין ברורה אלא לדבר על מה שחשוב לפני הכל: קורת גג הוגנת

— guy lerer (@guylerer) June 19, 2022

לרר סיים כי "למעלה, אגב, מחכים לזה. הם מתים על זה שאנחנו מפקפקים, מתישים ומייאשים את עצמנו בעצמנו. כשזה קורה, הם מעלים לכם בעשרות אחוזים. בציניות ועם חיוך עקום ונינוח. כשאתם צועקים, הם נכנסים למחילות. זו לא סיסמא, זו עובדה: מחאות עובדות, פשוט צריך הרבה יותר כאלו".