נדל"ן ותשתיות

סכנה מרחפת מעל מאות אלפי בתים בישראל: התרחיש שצריך להדאיג אתכם

למעלה משנה וחצי מדינת ישראל חשופה למתקפות ירי טילים ורקטות המאיימים על ביטחון האזרחים. ההתחדשות העירונית נועדה להתמודד עם הסכנה מרעידות אדמה - סכנה שמרחפת מעל מאות אלפי בתים ישנים ובלתי ממוגנים בישראל
עו"ד אביב טסה | 
נזקי המלחמה (צילום פלאש 90/ חיים גולדברג, shutterstock)
כבר מעל לשנה וחצי מדינת ישראל נתונה למתקפות רקטות, טילים ועוד כלים מעופפים שונים המאיימים על ביטחוננו. אולם מתקפות הטילים הבליסטיים של איראן, עשו את הנזק הגדול ביותר לצערנו הרב, הן בנפשות והן ברכוש. 
אלפי מילים נשפכו במהלך השנים על פערי המיגון הקיימים כיום בישראל ודוחות מבקר עסקו במחדלים שגרמו לכך שהמדינה עצמה לא הצליחה לעמוד ביעדים אותם הציבה לעצמה בכל הנוגע לסוגיית המיגון. 
ניתן להשוות ממש את הפערים במיגון במדינת ישראל בין אלו שיש להם, לאלו שאין להם, ליכולות יוצאות הדופן שקשה עד בלתי אפשרי למצוא את הסופרלטיבים עליהן של חייל האוויר, המוסד צה"ל וכוחות הביטחון, לבין הסחבת הבירוקרטית, תכנון לקוי והתרשלות ביכולת של המדינה למגן את אזרחיה (מלבד כמובן ליכולות המיגון של צה"ל). על כן, השורה הבאה חייבת להיות כיום ברורה לכל אחת ואחד - ההתחדשות העירונית היא לא מותרות, אלא פשוט הצלת חיים. 
צריך לזכור כי בבסיסה, נועדה ההתחדשות העירונית להתמודד עם הסכנה מרעידות אדמה. סכנה שמרחפת מעל מאות אלפי בתים ישנים ובלתי ממוגנים בישראל. לצערנו, הסטטיסטיקה, גם כאן אינה לטובתנו כי רעידת אדמה משמעותית התרחשה לפני מאה שנים, וכזאת, מתקיימת באזור זה בדיוק אחת לתקופה זו.
המציאות שלנו למול האיומים הביטחוניים וגם למול הסכנה שעלולה להפתיע בכל רגע נתון והיא רעידת אדמה משמעותית, מחייב שינוי דיסקט דחוף בכל הנוגע לקבלת ההחלטות והטיפול בהתחדשות העירונית.
בכדי שסוף סוף נוכל לממש את יעדי המיגון והבטחת הביטחון של אנשים בביתם, ממשלת ישראל חייבת להניח תשתית אסטרטגית נרחבת. לטעמי, אותה תשתית חייבת לכלול מתן תמריצים ליזמים (כמו הגדלת זכויות בנייה והטבות מס), הקמת מנגנוני תכנון יעילים, דוגמת ותמ"ל ייעודי לאזורי שיקום, חיזוק כוח האדם בוועדות המחוזיות למתן מענה מהיר ונגיש, הענקת סמכויות אמיתיות לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ותיקוני חקיקה שיבטיחו שהרוב שמבקש מיגון – לא ייעצר על ידי מיעוט סרבן. 
בנוסף, מכיוון שהחששות של הרשויות המקומיות מובנות מכיוון שאלו הן שיצטרכו לתת את השירותים לתושבים – חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות ראויות, ולכן גם הסכמי גג הם חלק חשוב מאותה תשתית אסטרטגית נרחבת שצריכה להיות כיעד עליון ובראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל.
דיור ישן של מבנים שנבנו לפני 1980 (מאז שנכנס לתוקפו תקן 413)  חייב לעבור שדרוג משמעותי אם נרצה לעודד השקעות, להחזיר משפחות לבתים ולשקם את הביטחון. המפתח עובר דרך פרויקטים של התחדשות עירונית – ממוגנים, חזקים, בטוחים. המגזר הפרטי יהיה שם רק אם המדינה תייצר ודאות, שותפות אמיתית, והבנה שזה פרויקט לאומי.

הכותב הוא עו"ד אביב טסה הוא בעלי משרד "אביב טסה עורכי דין", מהמובילים בישראל בתחום ההתחדשות העירונית והמקרקעין. (קרדיט צילום: שחר פליישמן).

 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה