אחרי יותר משנה שבה ראינו מגמה של ירידות מחירים בשוק הנדל"ן, 5 החודשים האחרונים מבשרים על שינוי: עדיין לא מדובר בהיפוך מגמה, והמחירים ממשיכים לרדת - אבל הקצב נעצר, ולפי החודשים האחרונים נראה שיש עצירה בירידת המחירים. לפי נתוני הלמ"ס, מחירי הדיור עולים ב-1.5% בתקופה הזו. בשנת 2025 לא ראינו תקופה כזו, שבה מחירי הדיור הגיבו בעליות והירידות היו מינוריות. השאלה הגדולה היא האם מדובר בתיקון אמיתי והאם נראה את מחירי הדיור חוזרים לעלות בקצב האינפלציה, 3%-2% בשנה.

הקבלנים מאמינים שהמחירים עוד יעלו, אבל שהתהליך הזה הוא הדרגתי. החברות הגדולות לא מצליחות למכור מספיק דירות וחלקן נשענות על מכירה של דירות בלחיצת כפתור - דרך מחיר למשתכן. אפשר לראות את זה דרך הדוחות שלהן. חברות כמו עמרם אברהם, למשל, מצליחות למכור דירות בשוק החופשי, אבל רוב המכירות הן של דירות במחיר למשתכן. זה לא רע, וזה אפילו מגדר חלק מהסיכונים של החברה לשנים הקרובות, אבל זה אומר שקשה מאוד למצוא חברה שתמכור אלף דירות בשנה לשוק החופשי.

הנתונים שפרסם הלמ"ס ביום שישי מצביעים על הבעיה העיקרית של השוק: קצב הבנייה עדיין לא מספיק גבוה. כשהמחירים עולים, זה אומר שמה שהמספרים של מינהל התכנון, 200 אלף דירות לשנה, לא מחלחלים לשוק. בפועל, בישראל מתחילים לבנות 80 אלף דירות בשנה, אבל מסיימים רק 50. זה נובע מחוסר מהשנים הקודמות יחד עם עיכוב בבנייה: פעם זו הקורונה, פעם המהפכה המשפטית ופעם המלחמה בעזה, המערכה מול איראן והריבית הגבוהה, שגורמת ליזמים לעכב פרויקטים.

"הגיעה העת שכל הגופים המדווחים על נתוני הענף יבחנו את עצמם. כבר שנתיים מספרים לנו שאנחנו על סף צניחה במחירי הדירות, בניגוד לאזהרות שלנו, אלה שבאמת בשטח ובונים. המצב בשוק הדיור ובתחום התשתיות מחמיר", אומר ל-ice נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק.

לדברי בריק, המדינה נכשלה עד כה בהורדת מחירי הדיור משום שהיא לא מגדילה את היצע הדיור ובנוסף - בשל הביורוקרטיה להוצאת היתרים. "כל הניסיונות הנקודתיים של המדינה לעצור את מחירי הדיור, נועדו לכישלון", הוא מסביר. "מדובר במערכת גדולה שזקוקה לתוכנית אמיתית כוללת. עד שלא ידאגו פה להפחית בירוקרטיה, לאפשר לנו להשלים את המחסור בעובדים, לעודד השקעה בהקמת ורכישת דירות להשכרה ולעשות, סוף סוף, סדר בחוזי הביצוע של תשתיות ובניה ציבורית - לא יבוא שינוי חיובי בשוק הדיור". בריק מוסיף כי תוכנית כוללת חייבת להיות מטרת על כלכלית של מדינת ישראל.

המצב בשוק הדיור הוא ההפך הגמור ממה שרואים בבורסה. מדדי הנדל"ן והבנייה, שנמצאים במגמת ירידה מאז תחילת המלחמה, עלו ב-7%-6% מתחילת השנה. יש למשקיעים לא מעט סיבות לאופטימיות: אנחנו רואים את המוסדיים מעמיקים את הכניסה לשוק הנדל"ן וקונים נתחים בחברות ההתחדשות העירונית.

שמענו השבוע גם את נשות הנדל"ן מדברות כאן על מה שקורה בשוק. הן טוענות שהיזמים לא באמת מסוגלים לבצע הפחתות מחירים דרמטיות בשוק. נזכיר כי חלק מהקרקעות נקנו במחירי שיא. יזם שרוצה להוריד 200-300 אלף שקל לדירה, במקום להעניק הנחה של 80-90 אלף שקל, יכול למצוא את עצמו מסיים פרויקט ללא רווח (ראו ערך יגאל דמרי בתל אביב) - וזה דבר שהבנק פחות אוהב.

עוד ב-

דירה בהנחה תצא לדרך בשבוע הבא - כרגע ללא החרדים

לכתבה המלאה

מצד שני, המצב הנוכחי עלול להעיד על הלחץ של החברות הגדולות: יש סיבה לכך שמספר החברות המנפיקות גדל. חלקן יוצאות לבורסה כדי לגייס כסף. יש יתרונות רבים להנפקה, אבל העובדה שגם החברות הקמעונאיות כמו רמי לוי ויוחננוף מרחיבות את ההשקעה בנדל"ן אומרת לא מעט על מצבו האמונה שלהן בפריחה מחודשת של השוק ובעלייה של מחירי הדיור בטווח הבינוני-ארוך.