בשבועות האחרונים פרסמנו כאן על מדיניות חדשה של הקבלנים: במקום הטבות מימון רגילות, הם מסבסדים משכנתא לרוכשי הדירות. הצעד הזה, כפי שהברנו, נועד לעקוף את הוראות הפיקוח על הבנקים, שרוצה להגביל את המשכנתאות, לצמצם את הביקוש לדירות ובכך להביא, בסוף התהליך, גם לעצירת עליית המחירים בישראל או אפילו לירידה הדרגתית.

כעת, המדינה נכנסת לתמונה וללא קשר להצעת היזמים רוצה לסבסד בעצמה את המשכנתא שלכם. מי שעומד בראש הרעיון הזה הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, יד ימינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בבנק ישראל לא אוהבים את ההחלטה. הם טוענים כי ההצעה לא הועברה לבנק ישראל באופן מסודר ולא נדונה עם מומחי התוכן המקצועיים בבנק. לפי ההצעה, יינתן סבסוד כספי לבעלי משכנתא קיימת. לפני ידיעת הבנק גובה הסבסוד הוא פונקציה של העלייה הריאלית בהחזר תשלומי המשכנתא בין שנת 2022 לשנת 2025 ושל שווי הנכס שנרכש כפי שנרשם במועד הרכישה. כלומר, ייתכן שאם לקחתם משכנתא ב-2022 ושילמתם אלפי שקלים ריבית - המדינה תחזיר לכם חלק מהכסף.

"מקור המימון לסבסוד הוא היטל שיושת על הבנקים המסחריים", נמסר מהבנק. "העלות המוערכת של הסבסוד עומדת על 3 מיליארד שקל. בראיית בנק ישראל ניתן לומר שההצעה נטולת כל הגיון כלכלי". 

ההצעה תעבור? פרופ' אבי שמחון (יונתן סינדל פלאש 90)

לעומת זאת, טוענים בבנק, הנזק הפוטנציאלי לכלכלת ישראל, לתדמיתה ולמעמדה הבינלאומי, עצום. בבנק מגיבים וטוענים כי "הנחת היסוד הגלומה בהצעה לפיה הנטל על בעלי המשכנתאות עלה באופן משמעותי אינה מבוססת על ניתוח התמונה המלאה של הנתונים. הערכת הנטל על הלווים תוך התמקדות בגובה ההחזר החודשי מחד והתעלמות מהשינויים שחלו בהכנסות של הלווים מאידך אינה מקצועית והיא שגויה לחלוטין מבחינה כלכלית".

אז מה צריך לעשות? בבנק מציעים לחשב את היחס שבין ההחזר החודשי לבין ההכנסה של הלווה. "ככל שהיחס הזה גבוה יותר כך ההכנסה הפנויה שנותרת ללווה לאחר התשלום החודשי נמוכה יותר והנטל עליו גבוה יותר", הם מציעים. 

בבנק בדקו וגילו כי בין ינואר 2022 (ערב תחילת העלאות הריבית) לבין אפריל 2025 ההחזר החודשי הממוצע על משכנתא עלה בכ-960 שקל, בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר עלה בכ-1,880 שקל - כמעט פי שניים מהעלייה בהחזר החודשי. מה שהבנק לא לקח בחשבון כאן הוא את יוקר המחיה. למרות שהאינפלציה עולה ב-3%-2% בשנה, התחושה היא שבחמש השנים האחרונות הסל הבסיסי של הישראלים עלה בעשרות אחוזים.

באותה תקופה, טוענים בבנק, ההוצאה הממוצעת של בעלי משכנתאות גדלה ב-27% ובקרב מי שאין להם משכנתא ב-30%. "זהו פער זניח על פני התקופה, המעיד כי רמת ההוצאה של בעלי משכנתאות לא נפגעה באופן מהותי ביחס לשאר הציבור. נתונים אלו מצביעים על כך שביחס להכנסה, הנטל הכולל על לוקחי המשכנתאות נותר יציב ואף ירד בקרב חלקם".

בסוף, בנק ישראל בעד הבנקים. זה לא מפתיע שהבנק מתנגד כל כך להצעה הזאת. מצד שני, יש מי שטוען שמדובר בכלכלת בחירות. אם נתניהו יצליח להעביר את ההצעה הזאת, היא תהיה חסרת תקדים. השאלה הגדולה היא האם מדובר כאן בעניין של אגו, מאחר ונתניהו מקבל החלטה, כך לדברי הבנק, מבלי להתייעץ? או שמדובר בטובת הלקוחות. בשורה התחתונה, היטל על הבנקים יוריד מהרווח שלהם ויעביר אותו ללקוחות.

הבנק המרכזי, שמתנגד, בא עם טענה מרכזית אחת: ההצעה, הוא אומר, מייצרת אפליה ברורה בין אוכלוסיית לווי המשכנתאות לאוכלוסיית שנטלה הלוואות מסוגים אחרים ובהם אשראי צרכני. בבנק לא אהבו את המנגנון בהצעה שמטיל בשלב ראשון מיסוי על הבנקים בגובה שליש מרווחי היתר שלהם ולאחר מכן משתמש בהכנסות המסים על מנת לסבסד את לווי המשכנתאות לא מוריד מהבעייתיות.

עוד ב-

הבנקים מחלקים "משכנתא לכל מטרה" בריבית גבוהה - האם צריך להיזהר?

לכתבה המלאה

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בהנחה שההתפלגות של הלווים הזכאים לסבסוד על פני הבנקים השונים שונה מההתפלגות של רווחי היתר בין הבנקים - למעשה מדובר על שימוש שעושה הממשלה ברווחי היתר של בנק אחד כדי לסבסד את לווי המשכנתאות של בנק אחר. מהלך כזה רחוק מלהלום שוק חופשי ומפותח. לסיכום, מדובר בצעד שהתועלת ממנו מוטלת בספק, ופוטנציאל הנזק ממנו גבוה. הוא אינו נתמך בעבודת מטה סדורה, ובחישובים כלכליים מבוססי נתונים, והוא אינו עולה בקנה אחד עם הנורמות והסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות".