הביטוח הלאומי מציג היום (ראשון) את דוח הביטחון התזונתי לשנת 2024 ובו נתונים מדאיגים. בדוח בוצע על ידי מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי והוא חושף תופעה רחבת היקף המשפיעה באופן ישיר על הכלכלה הישראלית.

27.1% ממשקי הבית בישראל (כ־968 אלף משקי בית) ובהם 2.8 מיליון נפשות (כמיליון ילדים) – חיים באי־ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות. זהו שיפור לעומת 2023 (30.8%), אך עדיין מדובר בשיעור גבוה מאוד ביחס למדינות ה־OECD. , 26.5% ממשקי הבית (כ־963 אלף) דיווחו על אי־נגישות למזון בריא, חוסר יכולת לממן מזון שאינו מזיק לבריאות.

האי־ביטחון התזונתי שכיח במיוחד בקרב אוכלוסיות ייחודיות: 58% מהחברה הערבית, 25% במגזר החרדי והפריפריה – ירושלים 37% והצפון 36.7%. שיפור ביחס לשנת 2023: משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי ירד מ-30.8% ב-2023 ל-27.2% ב-2024; שיעור הנפשות החיות באי-ביטחון תזונתי ירדמ-32.6% ב-2023 ל-28.1% ב-2024; שיעור הילדים החיים במשקי בית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי הוא גבוה במיוחד ועומד על 31.7%, למרות ירידה לעומת 2023, אז היה השיעור 36.0%.

בקרב בני הגיל השלישי 22.8% חיים באי-ביטחון תזונתי גם כאן חל שיפור לעומת 2023 בה השיעור עמד על 25.2%. מינהל המחקר של הביטוח הלאומי סבור שהשיפור במהלך שנת 2024 נוצר בעקבות המלחמה בה פונו מאות אלפי אזרחים מהצפון ומהדרום אל בתי מלון ובתי הארחה- שם סופקה להם ארוחה חמה. פערים לא רק אי־שוויון בהכנסות אלא גם פערי הזדמנויות תעסוקתיות ותמיכה מוסדית. הדוח מצביע על קשר ישיר בין רמת הכנסה לבין ביטחון תזונתי: בקרב החמישון התחתון, כמעט מחצית ממשקי הבית (47.6%) חיו באי־ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בחמישון העליון.

אי ביטחון תזונתי פוגע בפריון העבודה וביכולת ההשתלבות בשוק התעסוקה של עובדים הסובלים מחסך תזונתי. בנוסף אנו למדים על עלייה בהוצאות מערכת הבריאות כתוצאה ממחלות כרוניות, השמנה ותת־תזונה בקרב ילדים ובוגרים. העמקת התלות בקצבאות רווחה והכבדה על תקציב המדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. פגיעה בהון האנושי של הדור הצעיר, עם השלכות עתידיות על פוטנציאל הצמיחה של המשק. לפי גורמי מקצוע בביטוח הלאומי, כל ירידה של נקודת אחוז אחת באי־ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה, באמצעות הפחתת עלויות בריאות ושיפור פריון העבודה

הביטוח הלאומי קורא לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום אי־הביטחון התזונתי, הכוללת: הגדלת תקציבי הסיוע הישיר למזון (כמו תווי מזון) תוך פיקוח ובקרה על איכות המזון. הרחבת תוכניות ההזנה במערכת החינוך באזורים מוחלשים, עדכון קצבאות הקיום והביטוח הסוציאלי בהתאם לעליית יוקר המחיה והטמעת יעדים מדידים רב־שנתיים לצמצום הפערים החברתיים 

ניצה (קלינר) קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון בביטוח הלאומי: "אי־ביטחון תזונתי הוא לא רק בעיה חברתית אלא סוגיה כלכלית שמחייבת התערבות מערכתית. משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן מזון בריא הן משפחות עם סיכון מוגבר לתחלואה, היעדרות מעבודה והישגים לימודיים נמוכים. מדיניות ארוכת טווח בתחום זה תתרום לא רק לרווחה החברתית אלא גם לצמיחה בת קיימא של המשק כולו."

בתקופה הנסקרת 27.1% ממשקי הבית חיו באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות, לפי החלוקה הבאה: 17.2% בביטחון תזונתי נמוך ו-9.9% בביטחון תזונתי נמוך מאוד (לוח 5). שיעור הנפשות שחיו באי-ביטחון תזונתי היה 28.1%. שיעור הילדים במשקי בית החיים באי-ביטחון תזונתי היה גבוה יותר – 31.7%.

הביטחון התזונתי של משקי בית, נפשות בוגרות וילדים, לפי קבוצות האוכלוסייה: יהודים – סך הכול, יהודים לא-חרדים ויהודים חרדים – וערבים. בקרב היהודים הלא חרדים 19.1% ממשקי הבית חיו באי-ביטחון תזונתי, כש-6.4% בביטחון תזונתי נמוך-מאוד. שיעור משקי הבית החרדים שחיו באי-ביטחון תזונתי גבוה יותר ועמד על 25.0%, כש-9.9% בביטחון תזונתי נמוך-מאוד. בחברה הערבית שיעור משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי גבוה במיוחד ועמד על 58.0%, בהשוואה ל-20.2% בחברה היהודית. מתוך החיים באי-ביטחון תזונתי בחברה הערבית 35.2% חיו בביטחון תזונתי נמוך ו-22.8% בביטחון תזונתי נמוך מאוד. מרבית משקי הבית החיים בביטחון תזונתי הם יהודים לא-חרדים – 74.5%. לעומתם, הערבים מהווים כ-38% ממשקי הבית החיים בביטחון תזונתי נמוך וכ-42% מהחיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד שיעורים הגבוהים בהרבה ממשקלם בקרב משקי הבית בישראל.

בחלוקה לגילאים, מצב הביטחון התזונתי בקרב בני הגיל השלישי היה טוב יותר בהשוואה לשאר הקבוצות, אך גם בקרבם שיעור החיים באי-ביטחון תזונתי היה גבוה (22.8%). שיעור הילדים במשקי בית החיים באי-ביטחון תזונתי היה גבוה במיוחד – 31.7%.

משקי הבית הסובלים מאי-נגישות למזון בריא (מסיבות כלכליות) גבוה במיוחד בחברה החרדית ובחברה הערבית, ועומד על 33.0% ו-30.8% בהתאמה. ב-2024 נרשם שיפור בנגישות למזון בריא בכל האוכלוסיות, שהתבטא בעליית שיעור משקי הבית עם נגישות למזון בריא, וירידה בשיעור משקי הבית עם נגישות נמוכה או נמוכה מאוד למזון בריא.

צביקה כהן, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי: "החברה הישראלית צריכה לשאוף ולפעול ביתר שאת כדי לצמצם באופן מהותי ומשמעותי את אי הבטחון התזונתי בקרב ילדים ובקרב הזקנים במדינה. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה פערי שוויון שמתבטאים בעלייה בצורך לנגישות למזון בריא ועלינו לעשות הכול כדי לשפר את המצב הקיים. דו"ח זה של הביטוח הלאומי הוא כלי שמשקף לקובעי המדיניות את המצב באופן כזה שהם יוכלו לפעול בהתאם לכלים שברשותם לטובת הבטחון התזונתי לתושבי ישראל".     

בקרב האוכלוסייה היהודית, חרדית ולא חרדית, משקי הבית שדיווחו על אי-נגישות למזון בריא (אי יכולת כלכלית לממן מזון בריא) היה גבוה מהשיעור שדיווח על אי-ביטחון תזונתי. באוכלוסייה הערבית המצב הפוך: שיעור משקי בית שאינם יכולים לממן מזון שאינו מזיק לבריאות (31.3%) היה נמוך במידה ניכרת מהשיעור של משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי (57.9%).

עוד ב-

ביטוח לאומי בהודעה דחופה: התאריך לתשלום הזה הוזז ל-16.11

לכתבה המלאה

אלי כהן, מנכ"ל פתחון־לב: "דו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי חושף שוב את מה שאנחנו בפתחון־לב רואים יום־יום: מיליוני ישראלים שאינם מצליחים להשיג נגישות בסיסית למזון. אנחנו לא מתעכבים על הוויכוח הקבוע סביב המספרים - אנחנו שואלים מה פתרון.  מדיניות לאומית שמגדירה יעדים, מקצה תקציבים ופועלת על-פי תכנית רב־שנתית לצמצום אי־הביטחון התזונתי. הרשות הלאומית למאבק בעוני היא צעד בכיוון הנכון, אך הממשלה חייבת להרחיב את פעילותה, לתקצב אותה ולהפוך אותה לזרוע ביצועית שמובילה שינוי אמיתי בשטח".