היום (שלישי, 31.01.2023) מתפרסם במדינות העולם, בעת ובעונה אחת מדד תפישת השחיתות העולמי 2022 CPI - Corruption Perception Index. המדד נערך על ידי ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International  - TI מאז שנת 1995, כולל 180 מדינות ונחשב לאמצעי הנפוץ בעולם בהערכת תפישת היקפי השחיתות במערכת השלטונית בקרב המדינות הכלולות בו.

המדד מהווה אמצעי אפקטיבי במיוחד בהערכת הסקטור העסקי העולמי את האפשרויות לעשיית עסקים עם מדינות בהן מתקיימת דמוקרטיה ליברלית ובמיוחד, מערכת משפט חזקה ועצמאית, ביקורת שיפוטית על התנהלות שלטונית, מניעת שחיתות שלטונית, הגנה חוקית וחוקתית על זכויות האדם ותקשורת חופשית. בה במידה, משמש המדד אמצעי אפקטיבי בהימנעות הסקטור העסקי העולמי מעשיית עסקים, היעדר השקעות כלכליות והורדת דירוג האשראי עם מדינות הנתפשות כמושחתות כתוצאה מהתנהלותן השלטונית השוללת קיומה של דמוקרטיה ליברלית. במדד 2022 הושם דגש על תפישת השחיתות במצבי משבר ואיומים ביטחוניים לנוכח פלישת רוסיה לאוקראינה.

על פי מדד תפישת השחיתות העולמי, בשנה הקלנדרית 2022 ישראל עולה לציון 63, לעומת הציון 59 במדד 2021, עלייה של 5 מקומות למקום ה-31, לאחר חמש שנים של הידרדרות ודשדוש. מאז שנת 2016, נרשמה מגמת ירידה מתמדת ומטרידה במיקומה של ישראל לראשונה בהיסטוריה של המדד הציון של ישראל היה נמוך מ-60. כך, במדד 2021 הגיעה ישראל לשיא שלילי בציון 59 בקרבה מסוכנת לציון 50 שהוא ה"קו האדום" אשר ממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפשות כמושחתות.

במסגרת הציונים במדד שהגבוה בהם הוא 100, ישראל קיבלה במדד 2016 ציון 64 ודורגה במקום ה-28; במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32; במדד 2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34; בשנת 2019 ובשנת 2020 ישראל דשדשה בציון 60 במקום ה-35; ובשנת 2021, ירדה לראשונה לציון 59 ולמקום 36 מבין 180 המדינות שבמדד.

בין המדינות שקיבלו במדד 2022 ציונים גבוהים מישראל: איחוד האמירויות וצ'ילה, עם הציון 67, אסטוניה עם הציון 74, ואיי סיישל עם הציון 70. ככלל, עורכי הדו"ח מוצאים קשר ישיר בין ירידה משמעותית בציוני המדד לבין הדרדרות השחיתות השלטונית במדינות בהן מתקיימת במרקם הדמוקרטי המהותי של המדינה, פגיעה מהותית בזכויות אדם, בעצמאות הרשות השופטת והייעוץ המשפטי, בביקורת השיפוטית על התנהלות גורמי השלטון, ופגיעה במעמדם של שומרי הסף, לרבות רשויות החקירה וההעמדה לדין והתקשורת.

ביטוי מובהק לקשר הישיר בין ירידה משמעותית בציוני המדד לבין השחיתות השלטונית ופגיעה במרקם הדמוקרטי המהותי של המדינה, נמצא בציונים במדד 2022 לעומת מדד 2021 במדינות אלה: רוסיה יורדת לציון 28 לעומת 29; טורקיה ממשיכה להידרדר לעבר הציון הנמוך 36 לעומת 38; הונגריה יורדת לציון 42 לעומת 43; פולין יורדת ל – 55 לעומת 56 במדד 2021; קטאר, אשר אירחה את אליפות העולם בכדורגל ובשנים האחרונות נקשר שמה עם פרשיות שחיתות על רקע קבלת הזכות לאירוח התחרות וההכנות אליה במהלכה נהרגו אלפי עובדים, הידרדרה אף היא לציון 58 הנמוך בתולדותיה במדד. מדד 2022 מציין לטובה את המדינות ארמניה ואוזבקיסטן. אמנם לשתיהן ציונים נמוכים, אולם הן מדביקות את כברת הדרך שעליהן לעשות, בהתעוררות אזרחית שהובילה לשינוי בתפיסה לגבי חירויות ורפורמות כלכליות. לראייה, מאז 2017 ארמניה עלתה ב-14 נקודות ואוזבקיסטן שיפרה את הציון ב -11 נקודות.

עוד ב-

הרפורמה במערכת המשפט מעוותת את הדמוקרטיה ומונעת משנאה | עו"ד יהודה שפר

לכתבה המלאה

השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל: "בשנת 2022 חל השינוי המרשים ביותר מזה 10 שנים במיקומה של ישראל במדד תפישת השחיתות העולמי CPI. מבין 180 המדינות במדד, עלתה ישראל למקום ה-31 וזכתה לציון 63 לעומת ציון של 59 במדד 2021. בהתאם, חלה עלייה מרשימה של ישראל למקום ה- 26 בין 38 מדינות ה-OECD, עלייה של 6 מקומות לעומת 2021. הטעם העיקרי לעלייתה של ישראל במדד תפישת השחיתות נובע מן ההתנהלות השלטונית בישראל במהלך שנת 2022 כדמוקרטיה ליברלית המקפידה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, על קיום מערכות החקירה וההעמדה לדין בעבירות של שחיתות שלטונית, על אי תלות הייעוץ המשפטי, על הגנה על שומרי הסף ותקשורת חופשית. כתוצאה מן ההתנהלות השלטונית בישראל בשנת 2022 כדמוקרטיה ליברלית, עלתה ישראל במדד 2022 מן המקום ה-36 למקום ה-31. השיפור הניכר של ישראל במדד 2022 בציון 63 לעומת ציון 59 במדד 2021 הביא להרחקה משמעותית של ישראל מגבול ה-50 נקודות, אשר ממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפשות כמושחתות שלטונית ובהן הונגריה פולין וטורקיה".