המפגש השנתי של פורום MNC - מנכ״לי חברות ההייטק הרב לאומית הפועלות בישראל של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, "IATI", התקיים אתמול (ראשון) במעמד כבוד נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, בהובלתה של עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI ובהשתתפות מנכ״לי צמרת מתעשיית ההייטק.

במהלך האירוע הוצג דו״ח מיוחד שהוכן עבור IATI על-ידי EY תוך כדי מלחמת ״חרבות ברזל״ בהתבסס על סקרים ייעודיים, איסוף נתונים וראיונות עם מנכ״לי החברות שנעשו על-ידי האיגוד בשלושת החודשים האחרונים, אשר מציג את תרומת חברות ההייטק הרב לאומיות הפועלות בישראל, לכלכלה הישראלית.

בין הממצאים העיקריים בדו״ח התברר כי בישראל פועלות כ-430 חברות רב לאומיות. בדו״ח מוצג כי החברות הרב לאומיות הן קבוצת מעסיקים מאוד איכותית, שמעסיקות כמות גדולה של עובדים בשכר גבוה ויציב. מעבר להעסקה ישירה של עשרות אלפי עובדים, החברות הרב לאומיות מעסיקות מעגל שני של עשרות אלפי קבלני משנה ורוכשים מספקים מקומיים.

בנוסף, התגלה כי הביקורת העיקרית שנשמעת כיום כלפי החברות הרב לאומיות בישראל נוגעת למרדף שלהם אחרי טאלנט איכותי. המאמץ להביא את המוחות הטובים ביותר, מוביל לעליית משכורות, שמשפיעה על היכולת של כלל ההייטק להתחרות על עובדים איכותיים.

עוד התגלו מספר ממצאים מסקרנים כמו העובדה שחברות רב לאומיות מעסיקות כ-86,000 עובדים המהווים כ-18% מכוח העבודה בתעשיית ההיי-טק. 29% מהחברות הרב לאומיות מעסיקות כ-85% מהעובדים. 43% מהחברות הרב לאומיות הפועלות בישראל עוסקות במגזר ה-IT ו-Enterprise Software. בעוד רק 8% מהחברות פועלות בתעשיית המוליכים למחצה, אנשי המקצוע בהן מהווים 31% מכוח העבודה בחברות רב לאומיות בישראל. 4 מתוך 10 החברות הרב לאומיות בישראל הן חברות בתחום המוליכים למחצה.

10 החברות הגדולות ביותר מעסיקות 37% מהעובדים (מעל 31,000). תחומי המקצוע מגוונים ואינם מוגבלים למו"פ, אלא כוללים גם ייצור, לוגיסטיקה ותחומים אחרים. הרוב המכריע של העובדים בחברות רב לאומיות מועסקים בצפון המדינה. החברות הרב לאומיות הן בית הספר הטוב ביותר להייטק שקיים במדינת ישראל. היזמים הכי מצליחים שצמחו בישראל בשנים האחרונות, התחילו את דרכם כעובדים בחברות הרב לאומיות בישראל, שם הם רכשו את הכלים שאפשרו להם להצליח.

נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג אמר: ״אנו עוסקים בנושא המילואים רבות, אנחנו מודעים לעובדה שכשחוזרים מהחזית זה לוקח זמן לחזור לשגרת היום-יום, מי כמוכם, שמעסיקים אלפי מילואימניקים יודע על מה אני מדבר. החזרה, הורדת מדי הזית, הכניסה חזרה לעבודה, ששם בעזה נשארים זיכרונות ואולי גם טראומות היא דבר משמעותי ולכן אני קורא בכל הזדמנות ובכל מקום לשמור על זכויותיהם ומעמדם של מי שלא היו כאן שלושה חודשים".
 

עוד ב-

שוק ההייטק בירידה: הסכום שגייסה חברת הסייבר הישראלית נחתך בחצי

לכתבה המלאה

עוד אמר הנשיא: "משברים גדולים גם מביאים עמם הזדמנויות גדולות, ועל היכולת לנצל את הזדמנויות האלה אני רוצה לדבר אתכם. בלב ליבה של הישראליות, ניצבת היכולת שלנו, כפרטים וכחברה, לקוות, לחלום, ולהמשיך לטפח תקוות וחלומות ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל – ואפילו, ובמיוחד כאשר המציאות היא מאתגרת. זה אולי סוד כוחנו כחברה. אני קורא לזה יכולת ההתחדשות Regeneration, ואני מודע לכך שהרבה מנהיגים בעולם שאלו לא מעט פעמים ׳האם ישראל יודעת לצאת ממשברים׳ ולא פעם הם הופתעו לראות את כוח ההתחדשות הישראלי – זה אולי הנשק הסודי שלנו שמביא אותנו לפריצות דרך מפתיעות גם במלחמה ובעזרת השם גם בשלום. אנחנו עמידים. אנחנו חדשניים. ואנחנו מתחדשים. זה הדי-אן-איי שלנו. גם כי אין לנו ברירה אחרת אלא להתחדש, וגם כי זו דרכנו להתמיד עוד ועוד – בסוף אנחנו מפתיעים במגוון רב של רעיונות וצורות, ופה בחדר יש את המומחים והמוחות שיכולים להנהיג ציבור עצום להביא רעיונות חדשים".

עוד אמר: "אותה יכולת התחדשות, אותן איכויות של חוסן, תושייה, מרץ, נחישות, ויצר חַיּוּת אינסופי  -הן הסיבה לכך שתאגידים בינלאומיים רבים כל-כך ביקשו להקים פה מרכזי מחקר, פיתוח, מפעלים וחברות בנות ואתם כולכם מייצגים את הכוח הזה – בימי שגרה ובימי חירום. אלו אותן תכונות שאפשרו לסניפים הישראליים של חברות רב-לאומיות לפתח כאן טכנולוגיות פורצות-דרך, להביא מפיסת הארץ הקטנה והיפה שלנו בשורות של חדשנות שהשפיעו על העולם כולו ועוד תשפיע. אלו הן אותן התכונות המאפיינות את רוח היוזמה הישראלית, את המהנדסים, את המדענים – לחשוב מחוץ לקופסה, וגם לברוא דרכים ההופכות את הבלתי-אפשרי לאפשרי. אני מודע לכך שהחודשים האחרונים היו מאוד לא פשוטים לי באופן אישי ולכולנו, מכל רובדי החברה הישראלית ובוודאי למי שנמצא בעולם תעשיות ההיי-טק, הן במישור האישי והן במישור הארגוני".

לסיום, אמר: "היות והיום אנחנו מדברים על פלטפורמות רב-לאומיות – אני רוצה לשים דגש על כך, כיוון שברור לי שחלק גדול מהעובדים מגויסים למילואים, והחלק השני עוזב מעת לעת את השולחן כדי לרוץ אל המרחב המוגן; וכאשר הנסיעות מישראל אל כל קצוות העולם הופכות פתאום למשימה מורכבת יותר. כמו גם השיבושים והעיכובים בפעילות חיי היום-יום, העסק והתעשייה והניהול, וכמובן כשהמטה בחו"ל רואה חדשות, שואל שאלות, דורש לדעת אם יעמדו בלוחות זמנים, ושלא לדבר על המעטפת של התקפות על ישראל מגזרת ה-BDS, כל אלה אתגרים עצומים אבל אתם כולכם, עמדתם בכך בגאון ובכבוד ואני מבקש להצדיע לכם ולכל התעשייה כולה. וכמובן, גם למנהלים ובייחוד לעובדות ולעובדים שלכם. אני מודע לכך זה דרש מכם הרבה תעצומות נפש, הרבה פתרונות יצירתיים – עמדתם בכך בכבוד, תודה לכם. היכולת שלכם ושלנו להתחדש; כלומר לא רק להשתקם אלא לבנות ולהיבנות יותר מאי פעם, יוצרת חממה ייחודית ונדירה בעולם כולו במיוחד בכל מה שקשור לפתרונות שהאנושות עוד לא ראתה ורעיונות חדשים שאנחנו יכולים לפתח. זה הזמן לקרוא לכולם – לכל המשקיעים, לבוא ולהשקיע עוד ועוד, למצוא פה הזדמנויות נדירות. אני מזמין גם את ההנהלות שלכם לארץ – לבוא לראות ולהיווכח בעצמן, אנחנו ככל שניתן, נשמח לתת תשומת לב גם להנהגות, למנהלים וליושבי הראש שיגיעו לארץ״.

עו״ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI אמרה: ״החברות הרב לאומיות הן שחקן מאוד משמעותי באקוסיסטם הישראלי. החברות הללו מעסיקות כוח אדם במשרות יציבות בשכר גבוה בכל רחבי הארץ. העובדים של החברות הרב לאומיות זוכים להיחשף לטכנולוגיות הכי חדשניות ולקבל הכשרה ברמה גבוהה ובינלאומית. הרב לאומיות הן בית הספר הטוב ביותר עבור הדור הצעיר של המהנדסים הישראליים, הן קולטות מדי שנה אלפי ג'וניורים ונותנים להם את ההכשרה הנדרשת לעשות את הצעדים הראשונים שלהם בתעשיית ההייטק. התרומה של הרב לאומיות לאקוסיסטם משמעותית מאוד, מעבר לתרומה הישירה שלהם לעובדים שלהן, היא מתבטאת בהעסקה של קבלני משנה ורכש מספקים מקומיים. הפעילות שלהן כאן מייצרת הרבה מאוד ערך לישראל. בין היתר, ניתן למנות שת"פ עם המוסדות האקדמיים בישראל, השקעות ורכישות של חברות הייטק ישראליות בהיקפים נרחבים, ופתיחת דלתות עבור היזמים הישראלים שרוצים לעבוד מול שווקים בחו"ל. במהלך המלחמה החברות נרתמו לסייע למשק, הם פעלו ותרמו בכל היבט אפשרי וההנהלות בחו"ל הוציאו הצהרות תמיכה ברורות בישראל. למהלכים האלה יש משקל מהותי במשיכת השקעות זרות ואיתות חיובי בעולם שמעודד המשך פעילות בישראל״.

שרון שולמן, יו״ר ומנכ״ל EY ומוביל ועדת המיסוי של החברות הרב לאומיות ב-IATI אמר: ״המדינה צריכה לראות את החברות הרב לאומיות כנכס אסטרטגי של ישראל. הרב לאומיות הן האקדמיה הטובה ביותר להייטק והם מכשירים לאורך שנים את טובי המוחות במשק. רוב היזמים הבולטים שאנחנו רואים בשנים האחרונות מובילים חברות שזוכות להשקעות משמעותיות או נרכשות בסכומים גבוהים, עבדו בתחילת דרכם בחברות הרב לאומיות הפועלות כאן. אנחנו צריכים לזכור את הייחוד של החברות הגדולות האלה, שמקבלי ההחלטות שלהן יושבים מעבר לים. על כן, חשוב לייצר סביבה יציבה ככל שניתן מבחינה רגולטורית, שתאפשר וודאות מקסימלית בתהליכי קבלת החלטות ותאפשר השקעות ארוכות טווח. המדינה צריכה לראות את החברות הללו כשותפות לדרך, ולסייע להן להמשיך לצמוח ולהתפתח בישראל באמצעות מיסוי מותאם, תמריצים ממשלתיים להרחבת פעילות אסטרטגית בתחומי עדיפות לאומיים ובפריפריה ולייצר יציבות עבורם בהיבט של שרשראות אספקה שתאפשר להם לייצר בישראל״.

פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל אמר: ״כולנו כאן חלק מחברות רב לאומיות מכירים ומבינים איך עושים תכנון אסטרטגי, מסתכלים על הרבה מאוד פרמטרים ואנחנו בדברים האלה צריכים לרוץ מהר מאוד על מנת לפחות להישאר במקום ולנצל את ההזדמנות לפרוץ קדימה. כל הדברים האלה חשובים ולכן כל הועדות שעוסקות בחינוך, עובדה מול אקדמיה ומול סטארטאפים, עבודה מול הממשלה וארגונים שונים, איך משמרים את היציבות שנמצאת כאן, כל אחת מהן חיונית וחשובה לעבודה שאנחנו עושים פה. בהסתכלות קדימה על 2024, למרות שאנחנו בתקופה מאוד מאתגרת, חלק מהתפקיד שלנו, המהותי, הוא להיות אופטימיים, מהסיבה שיש לנו חלק גדול בהשפעה של מה שהולך להיות קדימה, ואני מרשה לעצמי להיות אופטימי למרות הקשיים ולמרות מה שאנחנו עוברים ומה שאנו חווים ואני חושב שהמשך שיתוף הפעולה, השותפות, המיקוד בחינוך, מחקר, העבודה מול המורכבויות וכמובן התמיכה באנשים שלנו, גם אלה שנמצאים במילואים, בהכלה של אוכלוסיות מגוונות, אנחנו חייבם כולנו לתת כתף כדי לראות איך אנחנו משמרים, מחזקים ויוצאים יותר מחוזקים מכל השנה המורכבת שהייתה כאן״.

שי אהרובוניץ׳, מנהל רשות המיסים: ״אין ספק שההייטק מבחינת החברה הישראלית וגם מבחינת עולם המס - זה קטר המניע את כלכלת ישראל. בעיניי ובעייני משרד האוצר ההייטק, לא סתם הוגדר תקציב של מיליארד שקלים לראשות החדשנות. כולנו במשרד האוצר מבינים את החשיבות שיש להייטק, למדינת ישראל ולעתידה, כמעט בכל דבר בין אם זה לנוער ולעתיד של בני הנוער של מדינת ישראל, ההייטק זה העולם החדש - הוא ההווה והעתיד והוא חשוב ברמת היומיום".

"אם אנחנו מסתכלים על המלחמה שאנחנו נמצאים בה הוא בוודאי דבר ראשון במעלה, מדינת ישראל לא יכולה מבחינה ביטחונית בלי הטכנולוגיות. בלי הייטק אנחנו לא נוכל לבסס פה ביטחון אמיתי למדינת ישראל. אנו רוכשים לכם חשיבות גדולה. נמשיך לפתח תוכניות ולהביא הצעות שיתנו וודאות. דווקא בתקופה זו הוודאות בנושא המיסוי חשובה מאוד מבחינת קבלת החלטות של השקעה, בהנהלות שיושבות במיוחד בארה״ב; חשוב לדעת לאן מדינת ישראל הולכת מבחינת הוודאות המיסויית שלה. נעשה את זה בשיתוף פעולה ונביא את המלצותינו בקרוב למנכ״ל ולשר האוצר, שיאפשרו את שיווק מדינת ישראל ביתר קלות במטרה להגביר את ההשקעות״. הוסיף אהרונוביץ'.