אבל כבד מאוד נפל הבוקר (חמישי) על עולם התקשורת בישראל אחרי שנודע כי העיתונאי והמגיש אורן נהרי, שהתמודד עם מחלת ה-ALS, הלך לעולמו בגיל 70 בלבד. 

רק לפני ימים אחדים, ב-8 באוגוסט הגיש אורן את תוכניתו האחרונה בכאן חדשות ברשת ב', שבה נפרד ממאזיניו: "זכרו, העולם רחב, מורכב, צריך להסתכל בו בעיניים פקוחות. זו הייתה המשימה שלי, זו הבקשה האחרונה שלי מכם: המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם, ולהמשיך להתעניין".

אורן נהרי היה חלון הראווה של הציבור הישראלי לעולם: עיתונאי, מגיש ואנציקלופדיה מהלכת של היסטוריה וגאופוליטיקה, שהפך אירועים בינלאומיים סבוכים לסיפורים קולחים, נגישים ומרתקים. בקולו המוכר, בידע פנומנלי ובסקרנות בלתי נדלית, נהרי נכנס למאות אלפי בתים בישראל לאורך עשרות שנות יצירה בתקשורת, והציב רף ייחודי של עיתונות עומק, רחבת אופקים ומלאת סגנון. 

תשוקה וידע אנציקלופדי מגיל צעיר: נהרי בלט מילדותו כסקרן בלתי נלאה עם זיכרון פנומנלי לפרטים, תאריכים, מפות ואירועים היסטוריים. היכולת שלו לשלוף עובדות והקשרים בזמן אמת הפכה אותו ל"אנציקלופדיה מהלכת" ולסמכות מקצועית בלתי מעורערת בתחומו.

הפנים והקול של חדשות החוץ בישראל: במשך עשרות שנים, בעיקר כראש דסק החוץ של רשות השידור ובתוכנית האגדית "רואים עולם", הוא הפך את האקטואליה הבינלאומית מחומר יבש ורחוק לנושא מרתק. הוא ידע לקחת אירועים גיאופוליטיים מורכבים ולהעניק להם עומק היסטורי ותרבותי שהונגש לכל בית בישראל.

הנגשת ההיסטוריה והגאוגרפיה לקהל הרחב: נהרי לא הסתפק בעבודה העיתונאית בטלוויזיה, אלא כתב וערך אטלסים היסטוריים וספרי עיון מצליחים (כמו "אטלס היסטורי של העולם" ו"האנציקלופדיה של ההיסטוריה"). ספרים אלו הפכו לנכסי צאן ברזל בספריות ביתיות רבות וחינכו דורות של חובבי היסטוריה.

התחדשות לעידן הדיגיטל והפודקאסטים: גם לאחר סגירת רשות השידור, נהרי הוכיח שסגנון העומק והניתוח שלו אינו קשור למדיום יחיד. הוא עבר בהצלחה לעולמות הדיגיטל, הטורים המקוונים והפודקאסטים (בגופים כמו "כאן" ו-וואלה), והביא את התכנים האיכותיים שלו לקהלים צעירים וחדשים.

עוד ב-

טלטלה בעולם התקשורת: עזב את ערוץ i24NEWS והצטרף לערוץ החדש

לכתבה המלאה

חתימה אישית וסגנון הגשה ייחודי: מעבר לידע רחב האופקים, נהרי בלט בטון הדיבור הקולח, בשילוב אנקדוטות היסטוריות קטנות ובציניות עדינה ואינטליגנטית. סגנונו אפשר לו להכניס אירועים עולמיים דרמטיים לפרספקטיבה פרופורציונלית, תמיד בגובה העיניים ובכבוד ללוח ולצופה.