משפט
אושרה תביעה ייצוגית נגד תנובה ושטראוס: המוצר הזול שאתם מפספסים
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד יצרניות החלב, בטענה כי סימון שמנת 38% כמיועדת להקצפה בלבד עלול לגרום לצרכנים לרכוש מוצר יקר יותר לצורכי בישול. התובע מעריך את הנזק המצטבר בעשרות מיליוני שקלים, אך ההכרעה בתביעה עדיין רחוקה מסיום
הצרכנים שמגיעים למדפי מוצרי החלב בסופרמרקט רגילים להבחין בין שמנת להקצפה לבין שמנת לבישול. אלא שמאחורי ההבדל לכאורה בין שני המוצרים מסתתרת מחלוקת צרכנית שהגיעה עד לבית המשפט, וכעת עשויה להשפיע על אלפי רוכשים. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בשבוע שעבר לנהל תביעה ייצוגית נגד תנובה, שטראוס ומחלבות יטבתה, בעקבות טענה להטעיית צרכנים בסימון מוצרי השמנת.
לפי הפרסום ב"דה מרקר", ההליך הוגש על ידי הצרכן אורי מן, שטען כי שתי החברות משווקות שמנת בעלת 38% שומן תחת הכותרת "שמנת להקצפה", בעוד שמוצרי שמנת בעלי אחוזי שומן נמוכים יותר נמכרים תחת הכיתוב "שמנת לבישול". לטענתו, ההבחנה על גבי האריזות יוצרת אצל הקונים את הרושם שהשמנת המפוקחת אינה מתאימה להכנת מאכלים מבושלים, אף שבפועל ניתן להשתמש בה גם למטרה זו. כך, צרכנים המעוניינים להכין רטבים, פסטות ומנות אחרות עלולים לבחור במוצר היקר יותר, במקום בשמנת להקצפה שמחירה מפוקח.
מדובר בהבדל שעשוי להיות משמעותי גם מבחינת המחיר. שמנת להקצפה המכילה 38% שומן נמכרת במחיר מפוקח של 7.64 שקלים לאריזת 250 מ"ל. לעומתה, שמנות לבישול המכילות 9%, 10% או 15% שומן נמכרות במחירים גבוהים יותר, שנעים לפי נתוני ההשוואה שהוצגו בכתבות בין 8.90 ל-11 שקלים לאותה כמות. התובע טען כי הצגת המוצרים באופן שונה, לצד איורים ותמונות שמכוונים את הצרכן לשימוש מסוים, עלולה ליצור הבחנה מלאכותית בין מוצרים שניתן להשתמש בהם למטרות דומות.
תנובה ויטבתה דחו את הטענות והציגו בפני בית המשפט שורה של נימוקים. בין היתר, טענו היצרניות כי הכיתוב "שמנת להקצפה" מתאר שימוש מקובל במוצר ואינו שולל שימושים נוספים, וכי אין חובה לפרט על גבי כל אריזת מזון את כל האפשרויות הקולינריות הקיימות. עוד נטען כי המוצרים נבדלים זה מזה באחוזי השומן, בטעם ובמרקם, ולכן לא בהכרח מדובר במוצרים חלופיים. במהלך ההליך אף הוסיפה יטבתה לאריזת השמנת 38% שומן כיתוב המציין כי היא מתאימה גם לבישול ולאפייה.
השופטת נועה גרוסמן קבעה כי קיימת אפשרות סבירה שהסימון והאופן שבו מוצגים המוצרים עלולים להטעות את ציבור הצרכנים. בהחלטתה הדגישה כי לא די לבחון כל אריזה בנפרד, אלא יש להתייחס גם לרושם הכולל שנוצר כאשר מוצרים דומים מוצגים במדף תחת ייעודים שונים ובמחירים שונים. לדבריה, הצרכן אינו אמור לערוך בדיקות והשוואות מורכבות בזמן הקנייה כדי להבין את השימושים האפשריים במוצר. השופטת אף התייחסה לתצהיר המדען הראשי של תנובה, שממנו עלה כי שמנת 38% משמשת למגוון רחב של מאכלים, ובהם פסטה ברוטב שמנת, מרקים, מאפים וקינוחים.
התובע העריך את הנזק המצטבר לצרכנים בכ-35 מיליון שקל: כ-27 מיליון שקל ביחס למוצרי תנובה וכ-8 מיליון שקל ביחס למוצרי יטבתה. מדובר באומדנים שהציג המבקש, המבוססים בין היתר על סקרי צרכנים ונתוני מכירות, ולא בסכומים שנפסקו לטובת הציבור. בית המשפט המליץ לצדדים לשוב להליך גישור, לאחר שניסיון קודם לא הביא להסכמה. חשוב להדגיש כי אישור התביעה הייצוגית אינו קביעה סופית שהחברות הטעו את הצרכנים או שהן חייבות בפיצוי. תנובה, יטבתה ושטראוס סירבו להגיב.
עוד ב-
היום פורסם כי תביעה ייצוגית אחרת, בהיקף של יותר מ-2.5 מיליון שקל נגד רשת KSP הסתיימה בתוצאה מפתיעה עבור אחד התובעים. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה שהוגשה בטענה למשלוח הודעות פרסומיות בניגוד לחוק הספאם, וחייב את עו"ד עמית זילברג, אחד המבקשים, לשלם לרשת 50 אלף שקל הוצאות משפט. במהלך ההליך התברר כי תקלה בקוד של החברה גרמה למשלוח כ-50 אלף הודעות פרסומיות באוגוסט 2020, לרבות לנמענים שלא הסכימו לקבלן. עם זאת, נקבע כי החברה זיהתה את התקלה, עצרה את הדיוור ותיקנה אותה, וכי לא הוכחה מדיניות שיטתית של הפרת החוק. המבקש הודיע כי בכוונתו לפעול להגשת ערעור.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



