משפט

ביטוח לאומי ישלם קצבאות: כך התקף הלב הוכר כתאונת עבודה

מנהל מכירות בחברת הייטק לקה בהתקף לב לאחר עימותים קולניים עם לקוח מחו"ל. למרות גורמי סיכון רפואיים קודמים, בית הדין קבע כי קיים קשר סיבתי בין הלחץ החריג בעבודה לאירוע הלבבי והורה לביטוח הלאומי להכיר בו כפגיעה בעבודה
ביטוח לאומי (צילום shutterstock)
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של מנהל מכירות בחברת הייטק, שביקש להכיר בהתקף לב שעבר בספטמבר 2021 כתאונת עבודה. השופטת רעות שמר בגס קבעה כי רצף השיחות החריגות שקיים העובד במסגרת תפקידו, סביב תקלה במערכת שנמכרה ללקוח בהודו תמורת כ-140 אלף דולר, מהווה אירוע חריג בעבודה שקדם לאוטם שריר הלב.
הפרשה החלה בספטמבר 2021, כאשר לקוח מהודו התקשר לאיש המכירות והתלונן שהמערכת שרכש אינה תקינה. הלקוח דרש לתקן את התקלה באופן מיידי, איים לבטל את העסקה ואף הזהיר כי יתבע את העובד אישית. לטענת איש המכירות, השיחה התנהלה בצעקות והכניסה אותו לסערת רגשות, שלאחריה החל לחוש לחץ בחזה וקשיי נשימה. כעבור מספר ימים, עם שובו מחופשת החג, נחשף להתכתבויות פנימיות שהבהירו לו כי בכירים בחברה מעורבים בפרשה, ובהמשך ספג שיחת צעקות נוספת מהסוכן המקומי שדרש להחזיר ללקוח את כספו.
לאחר השיחה השנייה חש העובד מועקה, הזעה קרה וכאבים בחזה. לפנות בוקר למחרת פנה לקבלת טיפול רפואי, הופנה לבית החולים ואובחן עם אוטם שריר הלב. בעקבות האירוע עבר צנתור והושתלו בגופו 2 סטנטים. העובד פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר באירוע כפגיעה בעבודה, אך תביעתו נדחתה, ולכן הגיש תביעה לבית הדין.
השופטת קבעה כי השיחה עם הלקוח חרגה באופן משמעותי משגרת העבודה. בין הנימוקים לכך היו מעורבותו הישירה של בעל המפעל ההודי, האיומים שהופנו כלפי איש המכירות והעובדה שהחברה לא נדרשה בעבר להתמודד עם תקלה שהובילה לדרישה להחלפת מערכת. גם עדויות של עובדים אחרים, שתיארו את התובע כאדם רגוע בדרך כלל שהפך נסער במיוחד במהלך השיחה, חיזקו את המסקנה כי מדובר באירוע חריג. מנגד, הביטוח הלאומי טען כי מדובר במתח נפשי שגרתי שאינו מצדיק הכרה בפגיעה בעבודה.
לצורך בחינת הקשר הרפואי מונה מומחה מטעם בית הדין. בחוות דעתו התייחס המומחה לגורמי הסיכון הקודמים של העובד, ובהם עישון בעבר, היסטוריה משפחתית של מחלות לב וטרשת עורקים שהתגלתה בצנתור. עם זאת, הוא קבע כי קיימת הסתברות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין השיחות החריגות בעבודה לבין האוטם. לדבריו, תעוקת החזה הבלתי יציבה שהחלה לאחר האירוע החריג הייתה גורם משמעותי בהתפתחות התקף הלב.
השופטת קיבלה את מסקנות המומחה וקבעה כי אין לנתק את השתלשלות האירועים בין השיחות החריגות, הופעת התסמינים והאוטם הלבבי. בהתאם לכך הורתה למוסד לביטוח לאומי להכיר בהתקף הלב כפגיעה בעבודה. בנוסף, חויב הביטוח הלאומי לשלם לעובד 7,000 שקל בגין הוצאות ההליך.
מתי התקף לב מוכר כתאונת עבודה ומה מגיע לעובד?
התקף לב שמתרחש במהלך העבודה אינו מוכר באופן אוטומטי כתאונת עבודה. כדי לקבל הכרה מביטוח לאומי, יש להוכיח שהתרחש אירוע חריג במסגרת העבודה, שאינו חלק מהשגרה הרגילה של העובד, וכן להציג קשר סיבתי רפואי בין אותו אירוע לבין התקף הלב. אירוע חריג עשוי להיות עימות חריף עם אדם אחר, התפרצות מילולית יוצאת דופן או מאמץ פיזי חריג ביחס לאופי התפקיד.
גם כאשר לעובד קיימים גורמי סיכון רפואיים קודמים, אין פירוש הדבר שתביעתו תידחה בהכרח. יש לבחון את השפעת האירוע בעבודה על התפתחות האוטם ואת משקלם של גורמי הסיכון האחרים. ההכרעה נעשית בהתאם לנסיבות המקרה ולחוות הדעת הרפואיות.
עובד שהתקף הלב שלו הוכר כפגיעה בעבודה עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה עבור תקופת היעדרותו, בשיעור של 75% מהכנסתו המבוטחת, בכפוף לתקרה ולתנאי הזכאות, ולתקופה של עד 91 ימים. נוסף על כך, הוא רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. בהתאם לשיעור הנכות שייקבע בוועדה הרפואית, עשוי העובד לקבל מענק חד-פעמי או קצבת נכות חודשית: נכות בשיעור של 9% עד פחות מ-20% מזכה בדרך כלל במענק, ואילו נכות של 20% ומעלה עשויה להקנות קצבה חודשית.
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה