קריירה ולימודים

ה-AI קבע: עשרת המקצועות שיחוסלו על ידי הבינה המלאכותית

מהנדסי תוכנה - OUT, אינסטלטורים - IN: אחד מחוקרי ה-AI הבכירים בנה מודל שממפה את כל המקצועות בעולם לפי רמת הסיכון להחלפה על ידי AI - ומי שביצע את הדירוג הוא כמובן ה-AI בעצמו. אילו מקצועות נמצאים בסכנה ואילו מקצועות חסינים?
רוי שיינמן | 
בינה מלאכותית תעריך שווי בתים-אילוסטרציה AI (צילום shutterstock)
בסוף השבוע האחרון פרסם אנדריי קרפתי - ממייסדי OpenAI, לשעבר מנהל הבינה המלאכותית של טסלה ואחד החוקרים המוערכים ביותר בתחום - מפה אינטראקטיבית שמדרגת 342 מקצועות לפי רמת החשיפה שלהם לבינה מלאכותית. הניתוח מכסה 143 מיליון משרות ומשתמש בסולם של 0 עד 10, כאשר 10 מייצג מקצוע שניתן להחליפו לחלוטין בטכנולוגיה הקיימת כיום.
מה שהופך את הפרסום לחריג הוא לא רק הנתונים - אלא מי שעומד מאחוריו. קרפתי הוא לא עוד בלוגר שמנבא את עתיד עולם העבודה. הוא מהנדס שהיה שותף לבניית הטכנולוגיה עצמה, ומי שמבין טוב מרוב אנשים בדיוק מה כבר אפשרי היום ומה עדיין רחוק.
התוצאות עוררו גלי הלם ברחבי הרשת. קרפתי מצא שמשרות עם שכר של מעל 100,000 דולר בשנה קיבלו ציון חשיפה ממוצע של 6.7 - הגבוה ביותר מכל קבוצה, בעוד שמשרות עם שכר נמוך מ-35,000 דולר דווקא הגיבו בצניעות יחסית עם ציון 3.4. במילים אחרות: ככל שהמשכורת גבוהה יותר, כך הסיכון גדל.
המקצוע שקיבל את הציון המלא, 10 מתוך 10, הוא תמללנים רפואיים - אנשים שמתמללים שיחות ורשומות רפואיות. מפתחי תוכנה קיבלו ציונים בין 8 ל-9. לצדם, אנליסטים פיננסיים, עוזרים משפטיים ומנתחי נתונים - כולם מקצועות דיגיטליים בעיקרם - סיכונם גבוה במיוחד. אלו בדיוק המקצועות שנחשבו לסולידיים, יציבים ובעלי ביקוש גבוה - במיוחד בקרב בוגרי תארים ראשונים ושניים שהשקיעו שנים בהשכלתם.
בצד השני של המפה נמצאים המקצועות שה-AI מתקשה להחליף: גגנים, מנקים, עובדי בניין, שרברבים, חשמלאים, גננים, אחיות ומטפלים סיעודיים - כולם קיבלו ציונים נמוכים מאוד. הסיבה פשוטה: עבודה ידנית בסביבה פיזית ומשתנה קשה הרבה יותר למודלי בינה מלאכותית מאשר עבודה שמתבצעת בסביבה הדיגיטלית.
כלל האצבע שעולה מהניתוח ברור: אם העבודה כוללת בעיקר עיבוד, יצירה או המרה של טקסט, נתונים וקוד - הסיכון גבוה. אם היא דורשת נוכחות פיזית, כישורי מוטוריקה עדינה, או ניווט בסביבה פיזית - הסיכון נמוך.
קרפתי עצמו מיהר לסייג את הממצאים וכינה אותם "פרויקט של שעתיים בסופ"ש" שנוצר בהשראת ספר שקרא. הוא אף מחק את קוד המקור מ-GitHub שעות לאחר הפרסום - ככל הנראה עקב פרשנויות מוגזמות שגרמו לו אי נוחות.
ואולם, האתר עצמו נותר פעיל, הנתונים נשארו גלויים, וההשפעה כבר נעשתה. הוויראליות של הפרסום מעידה על דבר אחד: אנשים רבים מרגישים שהשאלה הזו כבר לא תיאורטית.
הניתוח של קרפתי לא מעיד על עתיד שחקוק בסלע אבל הוא מצביע על כיוון שחשוב להכיר. גם דוח של Anthropic, החברה שמאחורי קלוד, מצא שרמת אימוץ ה-AI בפועל נמוכה ממה שהטכנולוגיה כבר מסוגלת לעשות, אך הוא מזהיר שתחומי הפיננסים, הניהול והמשפט הם שיחוו את השינוי הגדול ביותר כשהאימוץ יואץ.
השינויים הללו לא יתרחשו בין לילה. מספיק שפחות משרות חדשות ייפתחו, ושקצב גיוסי החלפה יאט כדי שהשוק והעובדים ירגישו את הפגיעה. ההשפעה הזו כבר נראית בנתוני גיוס העובדים בחברות הטכנולוגיה מ-2024 ותחילת 2025.
בינתיים, למרות החששות הגדולים שהבינה המלאכותית מביאה אותה, כנראה שעכשיו זה הזמן גם להתכונן ולהשקיע בהכשרה מקצועית ובפיתוח מיומנויות שיכינו אותנו לעולם החדש.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה