שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים יקבלו מענקים מטעם הנציבות האירופית, ביניהם חוקר וחוקרת שזוכים בו בפעם השלישית. החוקרים מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Consolidator היוקרתי, המוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים
האוניברסיטה העברית (צילום עמוד הפייסבוק של האוניברסיטה)
פרופ' אורנה קופרמן מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Consolidator היוקרתי, המוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים. זאת הזכייה השלישית של פרופ' פירן ופרופ' בלבן ומדובר באירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.
המחקר של פרופ׳ אורנה קופרמן עוסק בייצור אוטומטי של מערכות מתוך תיאור ההתנהגות הרצויה שלהן. במקום לתכנן מערכת מלאה מהבסיס, נוכל לתכנן מעתה רק מפרט עבורה ובלחיצת כפתור לקבל מערכת מושלמת. "הרעיון הזה לא חדש, אלא שהמחקר שאני מובילה ייצור מערכת נכונה ואיכותית בתהליך אוטומטי ממש כפי שבני אדם מייצרים באופן ידני", אומרת החוקרת.
המחקר מציע להשתמש במפרטים רב-ערכיים שנותנים לכל התנהגות ציון מספרי, ולא בינארי כפי שנהוג כיום בשוק. בשילוב עם תורת המשחקים, שיקולים כמו גודל המערכת החדשה, האנרגיה שהיא צורכת, מספר הסנסורים הדרושים ורמת הפרטיות שהיא שומרת, מסייעים יחד לתכנון מערכת יעילה ומדויקת יותר.
מחקרה של פרופ' נטלי בלבן שואף להבין את התנהגות החיידק הבודד כמערכת מורכבת, תוך שימוש בכלים מהפיזיקה הסטטיסטית. מתברר שחיידקים במצבי "לחץ", אליהם הם נקלעים על סף מוות, ניתנים לתיאור כמערכת כאוטית. המחקר מציע לפתח כלים כדי להבין לעומק את המצב המשובש של החיידקים ולנבא את התנהגותם.
מחקריו של פרופ׳ צבי פירן עוסקים בתופעות אסטרונומיות בהן התנאים קיצוניים ושונים לחלוטין מאלו הקיימים על כדור הארץ. תנאים כמו טמפרטורות גבוהות מאוד ושדות מגנטיים חזקים במיוחד, נוצרים לעתים בסביבת חורים שחורים. "מהות המחקר היא חיפוש אחרי חוקי טבע שאינם ידועים לנו כיום", אומר פרופ' פירן ומוסיף "לא ניתן לגלות את חוקי הטבע הללו במעבדות על כדור הארץ. המחקר הנוכחי מתמקד בסילוני חומר המואצים למהירויות הקרובות למהירות האור באמצעות חורים שחורים".
