קריירה ולימודים

הסיבה האמיתית שהמגזר העסקי חייב לשלב צעירים מהחברה הערבית

השבוע נערך כנס לקידום התעסוקה בחברה הערבית בהשתתפות מנכ"לים בכירים ונציגי הממשלה. מחקר חדש מגלה: 71% מהצעירים הערבים מאמינים כי מוצאם האתני פוגע בסיכוי שלהם להתקדם בתוך מקום העבודה, ו-54% מדווחים כי כלל לא חוזרים אליהם לאחר שהם מגישים מועמדות
מערכת ice | 
המגזר הערבי (צילום צופן)
השבוע התקיים כנס הגיוון השנתי של קו-אימפקט, מיזם פורץ דרך לקידום התעסוקה בחברה הערבית הפועל כבר עשור ופועל מול 64 חברות מובילות במשק. מאות מנכ"לים ומנהלים בכירים, נציגי ממשלה, אנשי מגזר שלישי ומנטורים נפגשו בטרמינל העיצוב בבת־ים, לכנס המתקיים בפעם השנייה בשיתוף פעולה עם עשרות חברות גדולות ומובילות. השנה הכנס עסק בעיקרו בתפקיד המגזר העסקי בהובלת השינוי כחלק מהאסטרטגיה העסקית. 
בין השאר עלתה סוגיית התעסוקה בחברה הערבית, המהווה אתגר משמעותי המשפיע ישירות על האוכלוסייה הצעירה וכלכלתה ועל החברה בכלל. בחברה הערבית ישנו היצע מועמדים איכותי, משכיל ורלוונטי לשוק העבודה, אך עדיין הם מוצאים עצמם מתמודדים עם לא מעט חסמים בדרך.
 
"הגיוון הוא לא סיסמא, הגיוון הוא צורך", אמר מג'די כיתאני מנכ"ל קינגסטור, "החברה הערבית מהווה 21% מכלל אוכלוסיית המדינה, אך עדיין בשנת 2023 אחוז נמוך מאוד מהמנהלים הם ערבים, כאשר מצב הנשים הערביות בתפקידי ניהול בשוק הוא קשה אפילו יותר. אלו נתונים המציגים את מצב הגיוון בשטח ובשוק התעסוקה, זה משקף לנו את מצב כלכלת המגזר שישפיע לבסוף על כלכלת המדינה".
מנכ"ל קימברלי קלארק, טל רבן, סיפר כיצד הגיוון בחברה שלו רק ייעל את העבודה בארגון, ועל הקושי של צעירים ערבים לעבור את שלבי הגיוס: "היכולת של מנהלי משאבי אנוש להשפיע על ההצלחה בגיוס מתמודדים גם מהחברה הערבית, תלויה אך ורק בארגון. ככל שנפתח ונגדיל את הגיוון בעסק שלנו, נגלה מתמודדים יוצאי דופן ונגיע להצלחות חדשות".
בפאנל נוסף שהתקיים בכנס, אמר מנכ"ל קבוצת CBC, ניר לוינגר כי "17% מהעובדים בחברה שלנו הם מהחברה הערבית, ואנחנו שואפים רק להמשיך ולהעלות את המספרים. בפרויקט חדש שיזמנו גייסנו אלינו שמונה סטודנטים וסטודנטיות מהחברה הערבית בשאיפה לקדם אותם בתוך החברה לתפקידים משמעותיים בהמשך. זאת על ידי הכשרות, קורסים והענקת ידע וכלים לצמיחה בחברה. גיוס וגיוון זה בדיוק ההפך מהתפשרות, בעיקר כאשר מצוינות היא הערך".
נשיא קבוצת השירותים הטכנולוגיים בחברת Amdocs רונן לבקוביץ' הוסיף ואמר "היום אנחנו מעסיקים למעלה מאלף עובדים בפריפריה. זה התחיל כאחריות חברתית והבנו עם הזמן שגיוון מוביל אותנו לחברה עסקית הרבה יותר טובה".
כחלק ממחקר שערך בשותפות עם קו אימפקט עידן אורמן, יועץ אסטרטגי וראש המגזר הציבור מחברת Deloitte ישראל, עולה כי בחברה הערבית ישנו היצע מועמדים איכותי, משכיל ורלוונטי לשוק שרק הולך וגדל עם השנים. ישנו גידול מתמשך של ייצוג החברה הערבית באקדמיה בשלושת רמות התארים, וקיים תמהיל מוסדות לימוד מגוון ורחב בדומה לאוכלוסייה הכללית, דבר המשקף את איכות הסטודנטים מהחברה הערבית. ועדיין ככל שעולים בפירמידה, הייצוג של החברה הערבית בשוק העבודה הולך וקטן.
למרות הפוטנציאל הגבוה שקיים בחברה הערבית להשתלבות במגזר העסקי, ישנו חוסר הלימה בין מספרי הסטודנטים הבוגרים לייצוג בפועל בענפים כלכליים רלוונטיים. צעירים בחברה הערבית מתמודדים עם חסמים משמעותיים המשפיעים על קבלתם לשוק העבודה, ולמקצועות ותפקידים מבוקשים: 71% מאמינים כי מוצאם האתני פוגע בסיכוי שלהם להתקדם בתוך מקום העבודה, ו-54% מדווחים כי כלל לא חוזרים אליהם לאחר שהם מגישים מועמדות לעבודה.
מנכ"לית קו אימפקט נוא ג'השאן בטשון, אמרה בדברי הפתיחה שלה כי "עם ההכפלה של מספר הסטודנטים בחברה הערבית, אין ספק ששילוב הצעירים בשוק העבודה מהווה צעד מכריע. חברות עסקיות חייבות לנקוט במהלכים אסטרטגיים יזומים ולאפשר גישה לצעירים וצעירות מהחברה הערבית להיות חלק. עלינו לקחת אחריות לקביעת הטון והחזון, ולהשתמש בכל האמצעים והמשאבים המתאימים לשילוב וגיוון במגזר העסקי".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה