"סגרתי את העסק שלי בענף הבנייה בגלל הרגולטורים. הם לא מאפשרים לנו לעבוד בצורה יעילה, לא מספקים שירות מהיר וטוב, ומקשים עלינו בכל צעד ושעל. הם לא עונים לטלפונים ולמיילים, וכך מונעים מאיתנו להתקדם. אני מאוד אוהב את ישראל ורוצה לחיות כאן, אבל יש לי חשש גדול: אני אוהב ליזום, ובישראל זה הפך להיות קשה עד כמעט בלתי אפשרי. הפחד הגדול ביותר שלי הוא שכשתיגמר המלחמה והתותחים יידמו, יחזור אלינו דור שלם של יזמים משדות הקרב. אם לא נדע לתמוך בהם, לפשט את הבירוקרטיה, ולתת להם את החופש ליצור – הם לא ירצו לחיות כאן, בארץ המובטחת. אנחנו רוצים להיות עם חופשי בארצנו, אך בפועל אנו שבויים במחול של בירוקרטיה אינסופית. הרגולטורים מתנהלים בצורה כושלת, ובתי המשפט לא מצליחים לאזן את המצב. לצערי, אין לי פתרון טוב להציע, רק לקטר על המצב. אולי מישהו במגדל השן ישמע ויבין את הבעיה, וינסה למצוא פתרון הולם."

למרבה הכאב הגזרות הכלכליות מותירות את הציבור ללא אפשרויות כלכליות, וזה מתבטא בצורך להצטמצם למינימום. מדינת חלם.