מכתב אחד ותגובה אחת הצליחו לשרוף את הרשת בסוף השבוע האחרון. גאיה רוגע שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה אחרי טרגדיה אישית שעברה כי במוסד לביטוח לאומי ביקשו שתוכיח שישבה שבעה על בעלה כדי לקבל קצבת שאירים. היא החליטה לשתף במכתב שקיבלה מביטוח לאומי; ''הגוף הנפלא שטוען שהוא 'לצידך ברגעים החשובים של החיים''.

היא מתארת את הכתוב במכתב: ''מכתב כזה שקוראים אותו ואז מקבלים בחילה וזעזוע בכל הגוף. אמנם הביטוח הלאומי ידוע בהיותו גוף שפל ונבזי שנובר לאנשים בתחתונים ומוציא להם את הנשמה עם כמויות בלתי נדלות של בירוקרטיה וטימטום, אבל הפעם התעליתם על עצמכם. החוק בישראל אומר שאלמנה צעירה ללא ילדים זכאית לגמלת שאירים רק במידה והייתה נשואה לבעלה המנוח לפחות שנה''.

עוד היא סיפרה לעוקבים שלה: ''מה לעשות, המציאות נתנה לי בוקס ואילמנה אותי חודש אחרי החתונה - ואם אני רוצה את מענק האלמנות המפנק אני צריכה שביטוח לאומי יכיר בי ובבעלי המנוח כידועים בציבור על התקופה שקדמה לחתונה. עשר שנים של אהבה, מתוכן שבע תחת קורת גג אחת. ושלא תטעו, אני לא גרידית, והייתי מוותרת בשמחה על הטייטל המחרמן ועל כל שקל שהוא מביא איתו. ובכל זאת, שתי משכורות הפכו לאחת, ואוהד לא לקח איתו לגן עדן חצי מהוצאות משק הבית. אז הרמתי את עצמי ובחרתי בחיים. ותוך כדי שיצאתי למסע של תקומה, יצאתי למסע של בירוקרטיות. שלחתי טפסים, הצהרות, אישור חשבון בנק משותף, עדויות של מכרים, שבעה חוזי שכירות על שמנו... לא הספיק להם'''.

היא גם כתבה בציניות למשמע הבקשה מהביטוח הלאומי: ''כי יכול להיות שאנחנו סתם שותפים לדירת חדר וחצי שבע שנים רצוף. ביקשו צוואות, הסכמי ממון, ביטוחי חיים, קבלות על רכישות משותפות. הרי כל זוג נורמטיבי רץ לכתוב צוואה בגיל 30. ובגלל שלקנות פה דירה לפני גיל 30 נפוץ כמו לקנות חלב במכולת, אז גם לא היה לנו ביטוח משכנתא / חיים. שלחתי צילומי עו"ש שמראים איך כל חודש העברתי לו חצי מסכום השכירות. לא מספיק להם. ומי לעזאזל מבקש להוציא קבלה על שמם של שני בני הזוג ? ומי ישמע מה כבר יש לנו... ספה ומקרר יד שניה''.

לסיום היא סיפרה על המסע שעברה: ''כתבתי גם מכתב שמספר את הסיפור שלנו. צירפתי תמונות, כרטיסי טיסה זוגיים, ביטוחי נסיעות זוגיים, תכתובות ווצאפ שלנו... אפילו מייל ששלחתי פעם למרצים באוניברסיטה בו אני מבקשת דחייה בהגשת מטלות כי בן זוגי בבית חולים אחרי תאונת דרכים ואני סועדת אותו. לא הספיק להם. אבל הבוקר, כבר הגיע השיא. או יותר נכון השפל. אני מודה לאלוהים כל יום שנתן בי את הכוח לקום, לשמוח ולשמח אחרים. וברוך השם אני עוברת את התקופה הטובה ביותר שעברתי מאז שהוא נפטר. עשיתי ואחאד פרוגרס והיד עוד נטויה. אבל אז מגיע הרגע הזה שבו אני צריכה להוכיח לביטוח לאומי שישבתי שבעה על בעלי. לא יודעת.. אולי גם תשאלו אם הייתי עצובה? 'מי נשא בהוצאות השבעה (כולל אסמכתאות)?''.

עוד ב-

מהפכה בקצבאות בישראל: כך תוכלו להרוויח יותר אחרי הפרישה

לכתבה המלאה

כמו כן היא ביקשה להדגיש בציניות כואבת למדי: ''סלחי לי רגע גבירתי תכף באים האורחים, אחליף את החולצה השחורה עם הקרע שעשה לי הרב בשמלה סקסית ואלך לקנות עוגיות עבאדי. נו באמת. מי מספר לך גברת מרים אדמוני הרכזת, בכבוד רב כמובן, שבשעת צער כמו זו- לא הייתה לי, או לאף אבל אחר, את היכולת לרדת למכולת או לשמור קבלות על הוצאות השבעה. חוץ מזה, ידידתי, שהקונספט של שבעה הוא לא שהאבלים יפתחו את ביתם לאורחים הרבים ויבשלו שלל מטעמים. כמה אטימות. השם ישמור. המזל הגדול שלי הוא; שגם גוף מצחין כמו ביטוח לאומי לא יוריד לי את הרוח. הצלחתם להחזיר אותי רק לרגע ליום הנורא בחיי. אפרגן לכם ביום אחד של בכי, ככה בשביל השקט הנפשי שלכם... ומחר, גבירותיי ורבותיי הנציגים והרכזים המכובדים, מחר אני חוזרת לרקוד''.